הידיעה על מותו של סטיב ג'ובס, מנכ"ל חברת אפל ומייסדה, פשתה באינטרנט במהירות לא פחותה מהסקירות על האייפון S4 החדש. העולם אהב את האיש שנשיא ארה"ב ברק אובמה תיאר בתור "אחד מגדולי הממציאים האמריקאים – אמיץ מספיק כדי לחשוב בצורה שונה, נועז מספיק כדי להאמין שהוא יכול לשנות את העולם, ומוכשר מספיק כדי לעשות את זה".

כששמעתי על פטירתו הרגשתי עצב, ולא רק בגלל שאני מכור למקבוק, לאייפון ולאייפד שלי – חלק מהפיתוחים המהפכניים שהוא עיצב בשנים האחרונות. ג'ובס היה אדם מעורר השראה. היו בו להט, דחף וחזון שכל כך נדיר למצוא היום בבני אדם. ובאופן אישי, הוא עורר בי, בתור רב, השראה.

בראשית שנות השמונים, כשעדיין הייתי ילד קטן, סטיב ג'ובס הפך את העולם עם מחשב המקינטוש – אחד המחשבים האישיים הראשונים שנמכרו באופן מסחרי. באמצעות העיצוב, הממשק הגרפי הנוח לשימוש והעכבר שלו, הוא שינה את צורת השימוש שלנו במחשבים. ג'ובס כבש את העולם.

אבל ההצלחה הייתה קצרת מועד, ובשנת 1985, ג'ובס פוטר מאפל. מאוחר יותר הוא אמר ש"כובד ההצלחה הוחלף בקלילות של אדם שמתחיל מחדש... זה שחרר אותי ואפשר לי להיכנס לאחת התקופות היצירתיות ביותר בחיי." ואותה הקלילות היא שאפשרה לג'ובס לקום, לנער את בגדיו, ולהתחיל מחדש. כשהוא חזר לאפל בשנת 1996, הוא החיה את החברה והציג סדרת מוצרים ששינתה שוב את צורת החשיבה שלנו בתחום הטכנולוגיה. העולם נכבש שוב.

מוטלת עלינו אחריות לגלות מה ניתן לשפר בעולם, ולפעול באופן אישי כדי לתקן אותו

מכל הישגיו, אני חושב שג'ובס ייזכר בעיקר על הגאונות היצירתית שלו. הוא היה האדיסון של דורנו. היה בו צורך לחדש, ולשתף בחידושים האלה את העולם. הוא רצה לשפר את המין האנושי באמצעות כישרונותיו. רוח יצירתיות זאת מהווה מוטיב מרכזי ביהדות, שדורשת מאיתנו לגלות מה ניתן לשפר בעולם, ולפעול באופן אישי כדי לתקן אותו. הרב יוסף סולובייצ'יק כתב: "שיא השלמות המוסרית הדתית אליו שואפת היהדות הוא האדם כיוצר."

כשאנחנו יוצרים אנחנו מחקים את הבורא, ועל פי הרב סולובייצ'יק:

הפוך להיות שותף לא-לוהים בהמשך השלמת בריאתו. בדיוק כפי שא-לוהים שיפר ועידן באופן מתמיד את העולם במשך ששת ימי הבריאה, כך חייב האדם להשלים את הבריאה ולהפוך את תחום התוהו ובוהו למציאות מושלמת ומקסימה.

סטיב ג'ובס יצר "מציאות מקסימה" כשהוא נתן לנו דרכים חדשות לתקשר, לשתף ולחשוב.

ג'ובס מת בעשרת ימי תשובה, ימים בהם עם ישראל עוסק בבחינה עצמית וחשבון נפש נוקבים. כיחידים, אנחנו בוחנים את תפקידנו בחיים וכיצד לממש את הפוטנציאל הייחודי שלנו. אנחנו בודקים היטב מי אנחנו, ומי אנחנו יכולים להיות. חייו ומורשתו של סטיב ג'ובס מלמדים אותנו מה יכול האדם להשיג בחייו.