לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




לזכרו של לייבי קלצקי

לזכרו של לייבי קלצקי

אין מילים, רק דמעות.

מאת

נראה שתשעה באב הקדים להגיע השנה.

לייבי קלצקי בן השמונה יצא לדרכו הביתה מהקייטנה, ונעלם באורח מסתורי. חיפושים קדחתניים, שנערכו על ידי ה-F.B.I ומתנדבים מהשכונה כולה, לא הצליחו לאתר אותו במשך יומיים תמימים. ואז נאלצו אמו ואביו לעבור את הסיוט הנורא ביותר שיכולים הורים לעבור. לייבי נמצא מבותר לחתיכות.

אין מילים שיוכלו לתאר את עומק האסון.

גם אם נתעלם מהחלקים המזוויעים באירוע, עדיין איננו מסוגלים לדמיין מה זאת אומרת לשלוח בבוקר ילד מחייך כדי שייהנה בקייטנה, ומאוחר יותר לגלות שכל מה שנותר ממנו הם זיכרונות.

אומרים שהמילים האכזריות ביותר הן "לעולם לא".

ההורים של לייבי לעולם לא יוכלו להחזיק אותו, לחבק אותו או להכין אותו לחיים במילה טובה או ברעיון מהתורה. המשפחה שלו לעולם לא תוכל להשתתף במאורעות המשמעותיים בחייו בדרכו לבגרות. לעולם לא יחגגו לו בר מצווה, ישתתפו במסיבות הסיום שלו או יעמדו איתו ועם כלתו מתחת לחופתו, לקראת צאתו למסע חייו האישי אל העתיד.

כל אלה שהכירו את לייבי כילד, לעולם לא יוכלו לדעת אילו מתכונותיו הייחודיות היו יכולות לגרום לו להצליח בתור אדם בוגר.

הקהילה היהודית לעולם לא תדע במה לייבי היה יכול לתרום לה ולעולם כולו.

כבר בשחר בריאתו של המין האנושי, מגלה לנו התורה שלא קיימת מציאות שבה מותו של אדם אחד לא ישפיע על כולנו. לאחר הרצח הראשון, אלוקים פונה אל קין בכעס ומוכיח אותו במילים, "קול דמֵי אחיך צועקים אלי מן האדמה". לא דם אלא דמֵי, ברבים. המפרשים מסבירים שכשקין הרג את אחיו, הוא למעשה כרת גם את כל ההשלכות העתידיות של חייו של הבל.

וכפי שמנסחת זאת המשנה, כל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא.

חסרונו של אדם יחיד פוגם בכל אחד מאיתנו. הוא משפיע על עתידנו הקולקטיבי. הוא משנה את מה שהיה יכול להיות. הוא מונע מאיתנו ליהנות מהתועלת היקרה שחייו של כל אחד ואחד יכולים להציע.

וכשרצח גודע את חייו של ילד, משאן של המילים 'לעולם לא' – שלעולם לא נדע מה אותו ילד יכול היה להיות – הוא בלתי נסבל.

אין זה הזמן להרבות בתירוצים חלקלקים או לנסות להסביר את הזוועה מבחינה רוחנית או דתית. ההלכה היהודית, בחוכמתה העמוקה, אומרת שאסור לנחם את האבל "בשעה שמתו מוטל לפניו". הזמן לתנחומים יגיע רק אחרי הדמעות שחייבות לזלוג.

אני זוכר היטב רגע דומה במקצת, בקהילה שבה כיהנתי כרב. גם שם התרחש אסון שכלל ילד קטן. אף אחד לא היה מסוגל לחשוב על מילים שיקלו על סבלם של ההורים. ניסינו, אבל לא הצלחנו.

הסצנה חקוקה היטב בזיכרוני. ניגשנו אל ההורים בקבוצה קטנה, חיבקנו אותם, ניסינו לומר משהו, אבל השתנקנו ופשוט בכינו.

ימים אחר כך, אמרו לי ההורים שהדבר היחיד שעזר להם לשרוד את האסון היה מה שעשינו למענם. לא המילים שלנו, אלא הדמעות. "הראתם לנו שהכאב הוא לא רק שלנו. ההשתתפות שלכם בצער, עשתה שאיכשהו נוכל לסבול אותו".

וזה מה שאנחנו חייבים לעשות למען לייבי ומשפחתו. אנחנו חייבים לתת להם לדעת שאנחנו בוכים איתם. הדמעות שלנו הן המילים שהלב אינו מסוגל לבטא. העובדה שאנחנו מזילים אותן מוכיחה שניצחונו של הרוע אינו שלם.

והכי חשוב, המדרש מבטיח לנו שדמעותיהם של צדיקים מחישות את היום שבו יימחו הרוע ועושי דברו מן העולם.

*ניתן לשלוח תנחומים למשפחת קלצקי בתיבת התגובה למטה.

17/7/2011

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 50 תגובות ב-50 דיונים

(50) יהודית, 9/1/2012 12:39

אני בוכה!!!!!!!!

הלב שלי לא מכיל את הכאב! אבא שלנו שבשמיים יחזק אתכם וייתן לכם נחמה וישועה יחד עם כלל ישראל שכבר לא מסוגלים לחכות לגואל!

(49) ציפי, 9/10/2011 19:40

ניחומים

מחבקים ובוכים איתכם ומתקשים לעכל מעשה אכזרי כזה

(48) אסתי אתגר, 25/9/2011 19:01

אוי יוי יוי כמה כואב הלב כמה דאב הלב ומסרב להאמין

כפי שכתוב במאמר מי יודע, אילו היה חיי לייבי ביננו אולי היה תורם לעם היהודי ולעולם כולו תרומה כה משמעותית וכה גדולה. הלבבות כולם נחרדו לשמע הרצח הנורא הזה. ולהבין שהרוצח הוא יהודי זה מזעזע פי אלף מונים. למה? למה? למה? הלכת לבלי שוב??? ה' יקום דמך....

(47) רונית, 31/7/2011 08:45

למשפחת קלצקי היקרה

נדהמתי והזדעזעתי עד עמקי נפשי לשמע הרצח הנתעב והנורא ששום מילים לא יוכלו לתאר. ליבי בוכה אתכם על אסונכם הנורא. הייתי רוצה לנחם אתכם במשהו ולצערי הרב אין ביכולתי. נמקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון יהי רצון ימשיח צדקנו יבוא במהרה ויגאל את כולנו גאולה שלמה וכל עם ישראל ישמעו אק ורק בשורות טובות אמן

(46) מרים, 26/7/2011 19:19

תנחומים למשפחה

משפחת לייבי היקרה, הלב ממאן להאמין,לא מסוגל להכיל, אנשי אמונה אנחנו ,אין הסבר ולא תרוץ לגודל הזוועה, ליבי ליבי איתכם באבלכם,שלא תדעו עוד צער, שהבורא יתברך ירחם על עמו ישראל, ויביא לנו את הגואל מהרה,,,,

הצג את כל התגובות
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub