רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חברה ותרבות

תחת שמי ארגמן: גבורה איטלקית בשואה

ט׳ באדר א׳ ה׳תשע״ט ט׳ באדר א׳ ה׳תשע״ט 14/02/2019 | מאת ד"ר איווט אלט מילר

רומן רב-מכר מזכיר לקוראים מקרים אמיתיים של גבורה איטלקית לנוכח הסכנה.

מדובר בסיפורים שחייבים לספרם. ככל שהשואה רחוקה מאתנו יותר ויותר, חיוני יותר מאי פעם לתעד את ההיסטוריה ולהבטיח שיש בידינו את אותן עדויות של אלו אשר חזו בזוועות השואה במו עיניהם.

בשנים האחרונות יצאו מספר ספרים רבי-מכר על השואה. אחד המצליחים ביותר לאחרונה הוא תחת שמי ארגמן, מאת מארק סאליבן, שנמצא כעת בהפקה לקראת הפיכתו לסרט טלוויזיה בכיכובו של טום הולנד, השחקן הראשי בסרט ספיידרמן. הספר הפך מיד עם צאתו לרב-מכר, זינק לראש הרשימה באמאזון ותורגם לעשר שפות. הספר מספר על גיבור איטלקי יוצא דופן שסייע ליהודים לברוח מהשואה. למרות היות הספר בדיוני, הוא מבוסס על סיפור אמיתי ומשקף את גבורתם האמיתית של מאות איטלקים שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים.

מארק סאליבן שמע לראשונה על הגבר עליו מבוסס ספרו בשנת 2006. מישהו הזכיר קשיש בן 79 באיטליה שעזר להציל יהודים. סאליבן המוקסם הרים טלפון לאיש, פינו לֶלֶה, במילאנו. "אני מבין שאתה גיבור לא מוכר", אמר סאליבן. 

מארק סאליבן משמאל, וג'וזפה 'פינו' לֶלֶה

“אני לא גיבור. אני יותר פחדן מאשר גיבור", השיב לֶלֶה.

סאליבן טס לאיטליה לראיין את לֶלֶה והשניים שיתפו פעולה אודות הספר במשך עשר שנים. בתחילה רצה סאליבן לכתוב על מעלליו של לֶלֶה בספר המבוסס לחלוטין על המציאות, אולם הוא לא יכול היה לעשות זאת: נותרו עדים מועטים בלבד (או כלל לא) שיכלו להעיד על מעשיו של לֶלֶה, והוא מצא מסמכים רשמיים בודדים שתמכו בדבריו של לֶלֶה. במקום זאת, הוא כתב סיפורת המבוססת על רבים מהסיפורים שלֶלֶה סיפר לו. סאליבן העריך ש- 90% מהארועים בספרו אכן התרחשו.

לֶלֶה שבסיפור, עובד בשירות המחתרת הצרפתית ומסייע להוביל עשרות יהודים לחוף מבטחים בשווייץ, דרך הרי האלפים. גיבור הסיפור מצטרף לצבא הגרמני והופך לנהג של בכיר נאצי רם-דרג  וכל העת פועל כמרגל למען הפרטיזנים. בספר, לֶלֶה פועל כדי להסתיר פליטים יהודים, כולל נערה צעירה וחולה שאותה הוא מציל מקרון בקר המוביל יהודים למחנות המוות. הספר מתאר סיפורי תעוזה מלאי הרפתקה.

האירועים האמיתיים היו פעמים רבות לא פחות דרמטיים. למשל, איטלקים אמיתיים פעלו בגבורה ועמלו על הצלת יהודים. כ- 80% מיהודי איטליה שרדו את השואה, בחלקם הודות למאמציהם של פרטיזנים איטלקיים ותומכים נוספים במטרה שסיכנו את חייהם כדי לסייע ליהודים ולהעניק להם מחסה. להלן שלושה סיפורים אמיתיים, דוגמאות מדהימות לגיבורים איטלקים שסייעו להציל יהודים מהשואה, ושמעשיהם עומדים בכבוד בכל הקריטריונים של תיאור ספרותי.

ג'ינו ברטלי: ספורטאי מפורסם וגיבור בהיחבא

הוא היה הספורטאי הדגול ביותר באיטליה: זכה פעמיים במירוץ האופניים הגדול ביותר באיטליה, ג'ירו ד'איטליה, וזכה גם בטור דה פרנס ב- 1938. עם זאת, כשג'ינו ברטלי, איטלקי קתולי ממחוז טוסקנה, חזר הביתה מהטור דה פרנס כגיבור הגדול ביותר באיטליה, הוא סירב בתוקף להקדיש את נצחונו למנהיגה הפשיסטי של איטליה, בניטו מוסוליני. זמן קצר קודם לכן, מוסוליני שלל מיהודי איטליה את אזרחותם ואסר עליהם לעבוד במשרדי ממשלה ובמקצועות אחרים. ברטלי התנגד לגזענותו של מוסוליני והשמצותיו כלפי איל דוצ'ה, הכינוי בו היה ידוע המנהיג בזמן המלחמה, גררו בעקבותיהן פעולות תגמול: נשללו ממנו הזדמנויות להשתתף במרוצים והוא נחשב פרסונה נון גרטה כתוצאה מעמדותיו האנטי-פשיסטיות. 

בשנת 1943, כבשה גרמניה הנאצית את המחוז הצפוני והמרכזי של איטליה והחלה לאסוף יהודים איטלקים ולשלוח אותם למחנות ריכוז. הארכיבישוף אליה דלה קוסטה, הקרדינל של פירנצה, שלח הודעה לברטלי ובה מסר סודי ביותר. הארכיבישוף היה חלק מרשת סודית של אנשים שהציעו מעבר בטוח והגנה ליהודי איטליה. הוא שאל את ברטלי אם ירצה להצטרף אליהם, ויהיה מוכן להסתכן במוות ובעינויים כדי לסייע ליהודים? ברטלי לא היסס, הוא הצטרף לרשת והחל לפעול כדי להציל יהודים רבים ככל האפשר.

תהילתו של ברטלי כרוכב אופניים העניקה לו כיסוי מושלם. הוא הזמין במהירות אופניים מיוחדים שהיו בהם פתחים חלולים במסגרת האופניים ובכידון, בהם יכול היה לאחסן מסמכים סודיים. ברטלי החל לדווש על אופניים מיוחדים אלה בכל רחבי המדינה ולהעביר מסמכים סודיים ביותר ממקום למקום. כשנחקר, ברטלי הסביר שהוא פשוט מתאמן. אך האמת הייתה שהוא נשא מסמכי זיהוי מזויפים שנוצרו בבתי הדפוס הסודיים של הרשת, וכך העניק ליהודים זהויות חדשות שעזרו להם לברוח מאיטליה. המשימה הייתה מסוכנת ביותר: ברטלי נאסר בפירנצה ונחקר על-ידי ראש המשטרה החשאית הפשיסטית. בשלב מסוים חי במסתור בעיירה צ'יטה די קאסטלו באומבריה, בעוד כוחות הגרמנים חיפשו אחריו כדי לחקור אותו על רכיבותיו החשודות בכל רחבי המדינה.

 

בנוסף על שירותי השליחויות שלו, ברטלי היה חשוף לסכנה כיוון שהסתיר את חברו היהודי ג'אקומו גולדנברג ואת משפחתו, בדירה בבעלות ברטלי בפירנצה. "הוא הסתיר אותו למרות הידיעה שהגרמנים הורגים כל מי שמסתיר יהודים", נזכר בהמשך ג'ורג'יו גולדנברג, נכדו של ג'אקומו. "הוא סיכן לא רק את חייו אלא גם את חיי משפחתו. ג'ינו ברטלי הציל את חיי ואת חיי משפחתי. זה ברור, כיוון שאם לא היה מחביא אותנו, לא היה לנו לאן ללכת". ברטלי מעולם לא דיבר על גבורתו במהלך המלחמה. סיפורו המדהים התגלה רק לאחר מותו בשנת 2000. בשנת 2013 הוא הוכר כחסיד אומות העולם על-ידי יד ושם.

פרופסור ג'יובאני בורומאו: הסתרת מאות יהודים מתחת לאף

הרופא והפרופסור המכובד, ד"ר ג'יובאני בורומאו, היה מנהל בית החולים המפורסם פאטבנפרטלי ברומא כשפרצה מלחמת העולם השנייה. הוא היה קתולי אדוק ואבא לילדים צעירים, וגיבור מלחמה ממלחמת העולם הראשונה. למרות שהיה לו מה להפסיד בעזרתו ליהודים, כשאחד העובדים בבית החולים, ד"ר ויטוריו עמנואלה, בא לספר לו שהוא עובד תחת שם בדוי ושהוא למעשה יהודי, הבטיח ד"ר בורומאו לרופא היהודי המפוחד שסודו שמור עמו. 

בית החולים פאטבנפרטלי היה מעבר לכביש מול הגטו היהודי של רומא, שבו כפו על יהודי העיר לחיות לאחר פלישת הנאצים לאיטליה בשנת 1943. בהחבא, החלו הרופאים ד"ר בורומאו וד"ר סצ'רדוטי להעביר יהודים אל תוך בית החולים - בעיקר אחרי ה- 16 באוקטובר, 1943, כשהנאצים החלו במעצרים המוניים של יהודים. בסך הכל, כמה עשרות יהודים הוברחו לתוך בית החולים, ולד"ר בורומאו היה הסבר מושלם - הם סבלו ממגפה חדשה ומסתורית, מידבקת ביותר: "מחלת K".

מחלת K הייתה מלווה בהתקפי שיעול מחרידים, שהתעצמו בכל פעם שהנאצים נכנסו לבית החולים בחיפוש אחר יהודים. הנאצים נסוגו, מוכי אימה מהחשש להידבק, והניחו לחולים הסובלים ממחלת K לנפשם. גרמנים מסוימים תהו אם המחלה הנוראית עליה דיבר ד"ר בורומאו היא שחפת או סרטן, שהן מחלות אמיתיות. במציאות, "מחלת K" של ד"ר בורומאו ייצגה למעשה את הגנרל מטיל האימה אלברט קסרלינג, שנלחם בכוחות האיטלקים בצפון אפריקה ופיקח על הטבח של בעלות הברית באיטליה.

בית החולים פאטבנפרטלי

משפחות שלמות מצאו מקלט בבית החולים, כולל משפחת טדסקו היהודית, שבהמשך סיפרה לעולם על גבורתו ונדיבותו של ד"ר בורומאו. קלאודיו ולוסיאנה טדסקו, הוריהם וסבתם - כולם מצאו מקלט בין קירות בית החולים. במאי 1944 פשטו הכוחות הגרמנים על בית החולים. בני משפחת טדסקו נזכרים כיצד הורו להם הרופאים להשתעל בקול רם בכל פעם שהגרמנים היו בסביבה. למרות הכל, הנאצים אסרו שישה יהודים פולנים שהסתתרו במרפסת בית החולים, אולם שאר ה"חולים" היהודים נותרו ללא פגע.

בשנת 2004 הכיר יד ושם בד"ר ג'יובאני בורומאו כחסיד אומות העולם על תפקידו בהצלחת עשרות יהודים.

מריה אגנסה טריביולי: אם המנזר שהצילה יהודים

מריה אגנסה טריביולי הייתה אם המנזר במנזר פירנצה ברחוב פרג'לי בפירנצה כשפרצה המלחמה. יחד עם עוד מנהיגים קתולים אחרים, בעיקר ידידה הקרדינל אליה דלה קוסטה, החליטה האם מריה לעשות מעשה כשהחלו פעולות הגירוש של יהודים ואיטלקים אחרים. היא החליטה להשתמש במנזר כמחסה ליהודים ולמתנגדי המשטר, ולהתאחד עם בכירים קתולים אחרים כדי לתכנן ולהקים רשת של בתים בטוחים בכל רחבי איטליה. 

האם מריה אגנסה ידעה שלפעולותיה עלולות להיות השלכות קטלניות אם הנאצים יבינו אי פעם שהמנזר משמש להסתרת יהודים. היא מעולם לא סיפרה לנזירות האחרות על זהות האורחים, ורק כינתה אותם "פליטים חסרי בית" והסבירה כי הם זקוקים להכנסת אורחים ולעזרה. מספר משפחות יהודיות הסתתרו במנזר. במנזר היה גן ילדים אליו הלכו חלק מהילדים היהודים. שנים לאחר מכן, סזאר-דוד סזרדוטי, יהודי דתי שהתחבא במנזר עם אחיו ואמו (אביו הסתתר במקום אחר בעיר) העיד על גבורתה ונדיבותה של אם המנזר. הוא זכר שליטפה את ראשו בזמן גן הילדים, שהביטה בו בחום אך לא אמרה דבר. כשהנזירות התלוננו בפני האם מריה אגנסה שסזאר-דוד מסרב להצטלב, היא פשוט אמרה להם להניח לו לנפשו והסבירה להם שהטראומה של עזיבת הבית למנזר היא הסיבה להתנהגותו.

אביו של סזאר-דוד הצליח לבקר במנזר מספר פעמים כדי לקבל חדשות על אשתו ובניו. לפחות פעם אחת ניסו הנאצים לפרוץ למנזר בחיפוש אחר יהודים, אולם האם מריה אגנסה הצליחה לשכנעם לעזוב והסבירה כי חיפוש במנזר יחלל את קדושתו.

ב- 27 בנובמבר 1943 פרצו הכוחות הנאצים למנזר סמוך, שם גילו נשים יהודיות רבות מסתתרות עם ילדיהן. האם מריה אגנסה דאגה שמא המנזר שלה הוא הבא בתור. היא פקדה על כל הנזירות להישאר נעולות בחדרים ואז תיאמה עם עמיתיה הקתולים במטרה למצוא מקומות מסתור חדשות עבור היהודים להם העניקה מחסה.

בשנת 2009 הכיר ארגון יד ושם במריה אגנסה טריביולי כחסידת אומות העולם.

את הספר תחת שמי ארגמן מסכם פינו לֶלֶה בהרהורים על כך שהוא גאה בפעולותיו בזמן המלחמה ועל כך שסייע ליהודים. הוא מצהיר: "אנו צריכים להאמין באלוהים… ובעתיד טוב יותר". הרומן רב-המכר מתאר גבורה יוצאת דופן ומציע תיאור קרוב מאוד למציאות אודות גבורתם של האיטלקים. הודות לפעולותיהם האמיתיות של גיבורים איטלקים אלה ועוד רבים אחרים, אלפי יהודים איטלקים שרדו את השואה. סיפוריהם מעוררי ההשראה צריכים להיזכר לעד.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן