לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: צו
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




כוכבת הטניס הישראלית: הרגעים היהודיים שהגדירו את הקריירה שלה

כוכבת הטניס הישראלית: הרגעים היהודיים שהגדירו את הקריירה שלה

ראיון אקסקלוסיבי של Aish.com עם שחר פאר, שפרשה בשנה שעברה כשחקנית הטניס המצליחה ביותר בישראל.

מאת

בשנת 2007 הפכה שחר פאר לישראלית הראשונה שהגיעה למשחקי רבע הגמר של אליפות הטניס – אליפות ארה"ב הפתוחה ואליפות אוסטרליה הפתוחה. פאר דורגה במקום ה- 11 בעולם כשבאמתחתה נצחונות ב- 8 תחרויות מרכזיות, ניצחון של הטובים בעולם, ולאורך כל הדרך היא מעולם לא איבדה את תחושת הגאווה והאחריות האישית כנציגה של מדינת ישראל והעם היהודי.

ביקורה באושוויץ ימים ספורים לפני האליפות הפתוחה בצרפת, סירובה לשחק ביום כיפור, השירות בצה"ל ומאבקה באפלייה של העולם הערבי נגד זכויות ספורטאים ישראלים – אלה הם חלק מההישגים שבאמתחתה.

הובלת מצעד החיים

באפריל 2010, כשרוב שחקני הטניס היו בשלבי סיום של ההכנות לקראת אליפות צרפת הפתוחה, שחר פאר, נכדתה של ניצולת השואה יוליאנה אקשטיין, הוזמנה להוביל את מצעד החיים, שבו אלפי יהודים מכל הגילאים צועדים מאושוויץ לבירקנאו, שם נרצחו למעלה ממיליון יהודים בשואה.

פאר עם סבתה באושוויץ

"גדלתי במרחק של חצי שעה נסיעה מסבתא שלי, שגרה בירושלים", סיפרה פאר ל- Aish.com. "היו לנו יחסים מאוד קרובים, אבל היו הרבה דברים שהיא לא דיברה עליהם. כשהגיעה ההזמנה ממצעד החיים, זו הייתה התקופה הכי עמוסה מבחינת הטניס, אבל ידעתי שאני חייבת לקבל את ההזמנה. בסופו של דבר, סבתא שלי, אמא שלי ואני כולנו הלכנו לשם".

עם הרב לאו במצעד החיים

אקשטיין, שנפטרה לפני שנתיים בגיל 82, נולדה בצ'כוסלובקיה ושהתה 6 חודשים במחנה ההשמדה אושוויץ, שם נהרגו אחיה והוריה. עד שפאר קיבלה את ההזמנה להוביל את המשלחת, סירבה אקשטיין לבקר מחדש במחנה.

"לחזור לאושוויץ היה מאוד קשה לסבתא שלי", נזכרת פאר. "אני זוכרת שהיה כל כך קר וכל מה שרציתי היה להחזיק אותה". היא מוסיפה, "למרות שהייתי שם באופן רשמי כמובילת המשלחת, בראש שלי זה בכלל לא היה אירוע ציבורי, זה היה כל כך אישי. לא נשאתי נאומים ולא הכרזתי הכרזות, זה היה פשוט להיות שם עם סבתא שלי".

לגרום לסבתא להתגאות

"סבתא שלי תמיד שמחה כשזכיתי בתחרות", אומרת פאר, "אני לא בטוחה שהיא הייתה אוהדת טניס מלידה, אבל היא תמיד עקבה אחרי ההצלחות שלי כפי שכל סבתא הייתה עושה. היא באה לראות אותי משחקת כמה פעמים, וזה היה בשבילי מאוד מיוחד ".

"תמיד ידעתי שאענוד סרט שחור אם אצטרך לשחק ביום הזיכרון לשואה ולגבורה", היא אומרת. "זה קרה רק פעם אחת. זה היה ב- 2011, בסיבוב הראשון באליפות הפתוחה של ספרד במדריד, אני לא יודעת אם מישהו הבין, אבל מבחינתי זה היה מאוד משמעותי".

גאה בישראל, גאה לשרת בצבא

 

בגיל 19, שנתיים לאחר תחילת הקריירה המקצועית שלה, גויסה פאר לצה"ל. היא יכולה הייתה לקבל פטור, אולם במקום זאת היא שמחה לשרת והפכה להיות הטניסאית הראשונה שמתחרה בטורנירים חשובים בעודה משרתת בצבא.

"אחרי שהייתי משתתפת בטורנירים, הייתי עולה על מדים וחוזרת לבסיס שלי", היא אומרת. "לפעמים השחקנים היו שואלים אותי על כך והייתי מספרת להם. תמיד התגאיתי בהיותי ישראלית והיה לי חשוב מאוד לשרת את המדינה שלי".

היא מוסיפה, "כשריבוק שאלו אותי מה אני רוצה על הנעליים שלי, מיד עניתי, 'את השם שלי, שחר, ואת דגל ישראל'."

יום כיפור בטשקנט

בתור שחקנית טניס יהודיה, לפעמים הייתה התנגשות בתאריכים. "תמיד היה לי חשוב להתחבר ליהדות שלי, בכל מקום בו הייתי", אומרת פאר. שנה אחת סירבה להשתתף בטורניר בטשקנט שבאוזבקיסטן, כשזה נקבע בתאריך יום כיפור. "הסברתי שלא אשתתף אלא אם כן יהיה שינוי בלוח הזמנים, כדי שלא אצטרך לשחק במהלך הצום". בסופו של דבר שונה מועד הטורניר.  

"חגי ישראל תמיד היו לי חשובים. בכל מקום שבו הייתי בעולם, הקפדתי לחגוג אותם. פעם ביליתי את ראש השנה עם השגריר הישראלי ביפן, בשנה אחרת הייתי בבית חב"ד בבייג'ינג, ועוד כמה פעמים חגגתי עם משפחות יהודיות ברחבי העולם".

לפרוץ מחסומים

בשנת 2008 הפכה פאר לישראלית הראשונה שהתחרתה בחצי האי ערב, באליפות הפתוחה בקטאר. אולם מהלך מצד העולם הערבי הביא לכך שלא קיבלה אשרת כניסה לאליפות הפתוחה בדובאי שנה לאחר מכן.

"למעשה כבר הייתי בדרכי לשדה התעופה כשנאמר לי שלא ירשו לי לעלות על המטוס". הרשויות בדובאי טענו שנוכחותה שם תוביל לכעס ולאי שקט.

"זה פגע בי מנטלית ומקצועית", היא אומרת. "שיחקתי מצוין. הייתי מוכנה לטורניר. זו לא הרגשה נעימה, שלא מאפשרים לך כניסה למדינה מסוימת. אין לזה מקום בספורט. אני באמת חושבת שספורט יכול לשפר את המצב ולעזור במצבים פוליטיים, לא להחמיר אותם".

לאור זאת שפאר נאלצה לחזור הביתה, נחלצו כמה שחקני טניס ידועים להביע את תמיכתם. הטניסאי אנדי רודיק, שזכה באליפות בדובאי, פרש מהטורניר במחאה ובכך ויתר על סכום של 2 מיליון דולר בהם היה זוכה אם היה ממשיך להחזיק במקום הראשון. "הופתעתי מאוד שהוא עשה את זה", אמרה פאר. "לא הכרנו אחד את השני יותר מדי וזה מאוד ריגש אותי". המומנטום התגבר כשבחברת הכבלים של התוכנית ערוץ הטניס החליטו שלא לשדר את האירוע וכאשר הוול סטריט ג'ורנל ביטל את חסותו על האירוע.

איחוד האמירויות הערביות נכנע ואפשר לפאר לשחק בשנה שלאחר מכן, למרות שהושמה בתנאים מגבילים ותחת אבטחה כבדה. "לא הורשיתי להיפגש עם השחקנים האחרים מחוץ למגרש", היא נזכרת, "הכריחו אותי להשתמש בחדר הלבשה נפרד ובחדר כושר נפרד מכל שאר הנשים".

במגרש הטניס בדובאי היא השקיעה את כל כולה והביסה את מספר 1 קרוליין ווזניאקי בסיבוב הרביעי, אך בסופו של דבר במשחק חצי הגמר הפסידה לוונוס ויליאמס, שבתום המשחק המטירה עליה שבחים. "אני לא יכולה לתאר לעצמי שהייתי משחקת כל כך טוב תחת נסיבות כאלה", אמרה ויליאמס. "היא כל כך אמיצה. אני לא חושבת שאף אחד אחר ב- WTA היה יכול לעשות מה שהיא עושה".

לאחר שזכתה במשחק הפתיחה בטורניר, פרצה פאר בדמעות. "זו הייתה הפעם הראשונה שבכיתי במשחק, אבל ידעתי שזה הרבה יותר ממשחק טניס. הייתי הנציגה של ישראל ושל העם היהודי, וזה היה כנראה הטורניר שהגדיר את הקריירה שלי".

 

6/1/2019

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-1 דיונים

(1) אליעזר קצנשטיין, 7/1/2019 16:02

טעות סופר

אושוויץ לא היה מחנה עבודה - היה זה מחנה השמדה.

דיני, 7/1/2019 16:57

נכון מאוד

תוקן

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub