הרב דוד סתיו, שהכיר את מיכאל מרק, אמר שלו ידע העולם איזה אור כבה בערב שבת, הייתה נשמעת צעקה גדולה של כאב מקצה העולם ועד סופו. הילדים של מיכאל השמיעו חלק מהצעקה הזו.
אולי יותר מכל, אנו למדים ממנה שאם דברים רעים מאוד קורים לנו, יש בתוכנו את היכולת המדהימה, המסתורית, לאהוב, להיות מאושרים, להיות פעילים וממוקדים ולשמש מגנט לשמחה עבור אחרים.
בבוקר של מבצע אנטבה, שמענו ברדיו ששחררו את השבויים ושחייל אחד נהרג. אמרתי לאשתי: 'רק לא יוני. אם זה הוא – כל המבצע לא שווה'. ככה הרגשתי. היו לי המון מפקדים, אבל את אף אחד מהם אי אפשר להשוות לרמה שלו.
בדיוק עכשיו, בערב פסח, שר הבריאות יעקב ליצמן הכריז מלחמה על תעשיית המזון הישראלית. בעיני זה בהחלט צעד דתי, יהודי, שורשי. בלי להגזים, מדובר בחלק מהיציאה שלנו מעבדות לחירות.
פחות מוכר מיציאת יהודי איתיופיה ב"ביתא ישראל", הוא הסיפור של יציאה דרמטית של למעלה מ- 48,000 יהודי תימן במהלך שנות -1949-1950. וחלקה של חברת התעופה אלסקה איירליינס בסיפור זה כמעט שאינו מוכר לאיש.
האמת? שירה גאולה לא דיברה אליי. גם האנשים שמשכו אותה החוצה מהגיהינום הזה הם לא ממש כוס התה שלי. אז אם לא התחברתי לבעיה וגם לא לפתרון, מה פשר הדמעות שליוו את הקריאה שלי בספרה החדש של נועה ירון-דיין?
כשאתם מתמודדים עם טראומה, אתם נתונים בסכנת התפרקות ואולי אפילו חוששים לשפיות דעתכם. תחושה זו של פגיעות ושבריריות יכולה להוביל אתכם להתחבר למשהו גדול יותר מעצמכם.
This site uses cookies to understand how you use our site and to improve your
experience. By using our site, you accept our use of cookies and our updated
privacy policy.