לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




הבגד עושה את המתבגר

הבגד עושה את המתבגר

אל תמעיטו בחשיבותם של הבגדים לבני העשרה.

מאת

ביום ראשון שעבר קיבלתי טלפון מאמא היסטרית. "קניתי לבנות שלי ארון מלא בגדים, וכל מה שהן אומרות זה, 'אין לי מה ללבוש!' אני כל כך מתוסכלת!"

ניסיתי לשמור על טון אמפטי אבל לא יכולתי שלא לחייך. תגובה כל כך אופיינית למתבגרות, משהו ששמעתי כל כך הרבה פעמים מהילדים שלי, ומאלה של חברותיי (ובטח אפילו אמרתי בעצמי!).

ילדים שמצהירים בגאווה על הנון-קונפורמיזם שלהם, מתעקשים ללבוש בדיוק את אותו סגנון כמו כולם

אני לא יודעת אם הבגד עושה את האדם, אבל הוא ללא ספק עושה את המתבגרים. ובמה שנראה שיא האירוניה, דווקא ילדים שמצהירים בגאווה על הנון-קונפורמיזם שלהם, מתעקשים ללבוש אותו הסגנון בדיוק כמו כולם, ומזדעזעים מעצם המחשבה להיראות שונים.

כהורים, אל לנו להפחית בחשיבותם של הבגדים עבור ילדינו המתבגרים – בנות ובנים – ולא משנה כמה זה נראה לנו מטופש או מעצבן. למרות שאנו בהחלט חייבים להתחשב ביכולותינו הכספיות, לא זה הזמן למכור לילדים את מעלותיהם של החיים הרוחניים נטולי החומרנות. הם לא יקנו את זה. ולמעשה, הם באמת לא אלה שקונים.

מובן שאנחנו לא צריכים להיענות לכל גחמה או בקשה של ילדים, אבל אנו חייבים להבין ולהכיר במשמעות הבגדים עבורם, ובכלל זה הבגדים ה"נכונים". קל מאוד לזלזל ברגשותיהם, וזה הרסני.

בראש של כל אחד מאיתנו יש רשימה של "צריך" ו"לא צריך" – רכושנות לא אמורה להיות כל כך חשובה להם; ההערכה העצמית שלהם לא צריכה להיות תלויה או קשורה לבגדים שלהם; לא צריך לעניין אותם מה שהחברים שלהם חושבים עליהם.

אבל הם לא חיים לפי הרשימה שלנו, ובשבילם להיות שונים מהחברים שלהם זה הכל חוץ מלא רלוונטי.

בני העשרה שלנו רוצים להיראות "טוב" ואנחנו צריכים לנסות לעזור להם לממש את רצונם, במיוחד אם הם רוצים להתלבש בצורה מכובדת.

כדי לאזן את תשוקתם שאינה יודעת שובעה, כדאי להשתמש בכלים שונים. לדוגמא, אפשר לתת להם תקציב מסוים, סכום כסף קבוע למסגרת זמן נתונה, וכל השאר באחריותם. כך יהיה להם קל יותר לקבל פרספקטיבה (ובגדים!). הם ירכשו מיומנויות, ויוכלו להגיע להחלטות של 'החיים האמיתיים'. כשהם יערכו לעצמם את מאזן ההכנסות וההוצאות האישי, הם פתאום יבינו שעוד כמה פריטי לבוש הם לא הדבר הכי חשוב בעולם. והבונוס העיקרי - אם לא יהיה להם "מה ללבוש", זאת לא תהיה אשמתנו.

היה יכול להיות נחמד אם הילדים שלנו היו מתעניינים אך ורק בשאיפות רוחניות אבל אנחנו חייבים להיות מציאותיים

היה יכול להיות נחמד אם הילדים שלנו היו מתעניינים אך ורק בשאיפות רוחניות/ ערכיות (גם שלום כולל במזרח התיכון יכול להיות נחמד!) אבל אנחנו חייבים להיות מציאותיים. זאת התקופה בחייהם שבה תחושת הערך העצמי מחוברת ישירות למראה החיצוני (שלא כמו הוריהם הנעלים, שלהם זה ממש לא משנה!) ואנו צריכים להיות רגישים ומודעים לכך, ולקבל את קיומו של הצורך – בתחום הסביר.

השאיפה שלי היא פשוט להינצל מאותם מסעות קנייה אינסופיים, בהם אני חייבת לחייך בעידוד כשהם מודדים כל סוודר (שחור), חצאית (שחורה) או נעל (שחורה) בחנות.

אמנם חשוב שנדגיש בעדינות גם את הצד הערכי, אולם יחד עם זה נגלה אמפתיה לצרכיהם החומריים. זכרו, גם אתם הייתם פעם צעירים (ודרך אגב, כמה סוודרים יש לכם בארון?)

13/2/2010

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 6 תגובות ב-6 דיונים

(6) יעל, 25/2/2010 16:39

לא מסכימה!

למתגברים מטבעם יש הרבה שגעונות ותפקיד ההורים הוא להדריך אותם כיצד ללכת נגד הטבע של עצמם בתקופה הזו ומה הדברים הבאמת חשובים בחיים

(5) חננאל, 14/2/2010 19:47

לגיסתי

כמה חבל שלא השבתי בדברים אלה לגיסתי, כשזו ביקרה את יחסו של אחד מילדי לבגדיו... תודה לך על ההסבר היפה הזה

(4) , 14/2/2010 17:16

אמא למתבגרים שזוכרת

בגיל הנעורים החברה הופכת להיות אחד הדברים החשובים והמשפיעים ביותר על המתבגר. כדי לפתח את האני העצמי שלו, חייב קודם המתבגר להיות שייך לקבוצה ורק לאחר שירגיש בטוח בכך יעיז לצאת לדרך משלו. להתלבש דומה, יהיה אחד הדרכים של המתבגרים כדי להרגיש שייכים לקבוצה . תנו להם להיות שייכים, כדי שיבססו את הבטחון העצמי שלהם ומכאן יפתחו את היחודיות והמיוחדות שלהם.

(3) בת-אל, 14/2/2010 15:47

בגד הוא כלי לביטוי עצמי בכל גיל

החשיבות של לבוש שיהלום אותי לא תפחת עם השנים אולם היא קיבלה מקום שונה בסדר העדיפויות והשיקולים שלי. חשוב בעיניי שילד לא יקבל את הרושם שההורים מזניחים את עצמם כי"הם זקנים".אדם צריך לכבד את עצמו ולבוש הוא אחד אחד האמצעים לכך שבא אומנם אחרי התנהגות ראויה דיבור נאות ויחס מכבד לסביבה

(2) חנה, 14/2/2010 13:19

בכלל חשיבות הלחץ החברתי

לפני שהילד/הילדה יחושו שהם "מקובלים" כן אין מה לעשות ממש כך "מקובלים" מבחינה חברתית הם לא יוכלו ללמוד ולא מאום כמו שמצאתנו בגמרא: מה תקנתיה: הרבה לו רעים וזה מאד חשוב להבין ויחד עם זאת לתת כלים וכוחות לשים גבולות ולהיות אחראים לעצמם אבל השפעת החברה (גם לטובה וןטוב) מאד משמעותית

הצג את כל התגובות
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub