לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אני כבר לא אוהב אותך יותר

אני כבר לא אוהב אותך יותר

סיפור אמיתי של אהבה, אומץ וכוח מדהים.

מאת

קראתי לפני כמה ימים כתבה מדהימה - סיפור אמיתי על אהבה ועוצמה, שלא כלל שקיעות שמש, רומנטיקה ונצנוץ כוכבים. זה היה סיפור על אומץ, נאמנות ומחשבה מעבר לאני ולעכשיו.

כשאני מעבירה שיעורים בנושא חיי נישואין, אני הרבה פעמים אומרת, שבהחלט יתכן מידי פעם מצב שבו הבעל יכנס הביתה במצב רוח רע (נודה שגם ההיפך נכון - כמובן גם נשים מידי פעם במצב רוח רע!), ולפעמים הוא עלול אפילו להרים את הקול או לבטא חוסר שביעות רצון. התגובה האינסטינקטיבית שלנו היא התגוננות, משום שאנחנו חשות מותקפות ומגיבות בהתאם - ומשם, המצב מתדרדר במהירות.

האדם החכם (זה שיש לו שליטה עצמית על-אנושית) מבין שלא הוא המקור לתסכול של בן-זוגו. האיש או האישה החכמים היו עונים בסבלנות, "היה לך יום קשה בעבודה? איך אני יכולה לעזור לך?" וזוהי התגובה הנכונה בהחלט - שכמעט אף פעם לא משתמשים בה.

ובכל זאת, האישה מהכתבה שקראתי התעלתה מעל ומעבר: כשבעלה, מזה 20 שנים, אמר לה, "אני לא אוהב אותך יותר. אני לא בטוח שבכלל אהבתי אותך אי פעם. אני עוזב." היא לא הגיבה מתוך אינסטינקט רגשי. במאמץ אדיר של כוח הרצון (לי זה נשמע יותר קשה מלהרים מכונית כשאנו מלאים באדרנלין!), היא הגיבה ברוגע, "אני לא קונה את זה."

התנהגותו לא הייתה קשורה בה או בילדיה, והיא סירבה למלא את התפקיד שהוכתב לה בסצנה המוכרת

היא הצליחה לראות מעל ומעבר לעצמה. היא הצליחה לראות שבעלה נמצא "בזרועותיו של... משבר משמעותי ומאוד מורכב ומסובך, שמגיע באמצע החיים, כשאנחנו חשים שמסלול חיינו כבר לא מזדקר כלפי מעלה כמו בעבר", ש"ניסיונותיו החדשים לא מתקדמים בצורה טובה, ויכולתו לפרנס ולתרום נמצאת בצניחה תלולה. זה אמלל אותו, הוא חש מיותר, הוא איבד את עצמו מבחינה רגשית ואפילו הזניח את עצמו מבחינה גופנית."

התנהגותו לא הייתה קשורה בה או בילדיה, והיא סירבה למלא את התפקיד שהוכתב לה בסצנה המוכרת. היא סירבה להשתתף בתסריט הכל-כך נפוץ והרסני.

במקום זה, כמו אישה שבעלה בא הביתה רוטן ונוהם לאחר יום קשה בעבודה, היא ענתה בסבלנות ובשקט, "אני לא קונה את זה".

ואז היא חיכתה – במשך ארבעה חודשים ארוכים, שבהם כל יום נראה בוודאי כמו נצח. במשך ארבעה חודשים ארוכים שבהם היא כמעט הייתה אם חד-הורית. היא חיכתה, כשהוא לפעמים לא חזר הביתה לארוחות ערב ונעדר מאירועים משפחתיים חשובים. היא שמרה על פה סגור (רק על זה מגיעה לה מדליית זהב) והמשיכה לחכות.

בסופו של דבר בעלה חזר לחייהם המשותפים. לאט, בהדרגה, לא ברגע דרמאטי של התפכחות, לא בהתגלות גדולה.

היא הבחינה בשובו מתוך דברים קטנים – בכיסוח הדשא, בתיקון דלת, בדיבור על העתיד.

הגבר הזה הוא בר מזל, שזכה באישה שלא נתנה לו לזרוק לפח את המשפחה שלו, ואת 20 השנים שעברו, לא אפשרה לבלבול ולייאוש גיל המעבר להרוס את חייו.

והאשה הזו היא אישה חכמה וחזקה, שמצאה את האומץ, הביטחון והסבלנות לחכות לו. די אם נשתמש בשמץ מחוסר האנוכיות שלה ומשליטתה העצמית, כדי שחיי הנישואין שלנו ישתפרו באופן משמעותי.

23/1/2010

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 45 תגובות ב-42 דיונים

(42) אנונימית, 1/3/2016 19:23

כל מצב והפתרון האישי שלו.

זה טבעי ביותר שיש כל כך הרבה תגובות סוערות למאמר הזה. יש הרבה נסתר על הגלוי בסיפור הזה, בסך הכל עשרים שנה ביחד זה תמונה גדולה שהיא אפשר לעמוד עליה, ואא להבין קודים בין בעל לאישה. אולי היא הרגישה שזה מה שנכון ויפעל על בעלה, זה לא הופך את זה להיות דרך וסיפור אמיתי של אהבה שיכול להיות נוגע לכל אחד. ישנם הרבה טיפוסים ומצבים שונים שדורשים דברים שונים. בכל אופן חסר הרבה רקע ופרטים כאן.

(41) אילנה, 29/2/2016 11:24

חבל שאתם לא מפרסמים תגובות

שלחתי תגובה אבל בחרתם לא לפרסם , חבל מאוד. חשוב מאוד לפרסם גם תגובות שלו רואות בעין אחת את ההתייחסות של הגב' ברוורמן

(40) אילנה, 29/2/2016 09:40

הייתי בסרט!

הייתי בסרט ההזוי הזה 34 שנים, בסבלנות עם הרבה אמונה ועם רצון גדול מאוד לשמור על המסגרת כשתוכן כבר לא היה בה. גב' ברוורמן כל דבר לגופו של עניין לא כל מה שכתוב בספרים הדידקטיים משקף את המציאות . יש מצבים שבאמת צריך להבליג כדי להגיע לתוצאה חיובית אבל מהכתבה מצטיירת דמות שחיה לפי גחמותיו של בעלה והיא צריכה להתאים את עצמה למצבים שהוא מעורב בהם. אני שלמתי מחיר דמים תרתי משמע כשפעלתי בדיוק לפי הסיפור שאת מציגה כאן. שוב כל דבר לגופו של עניין כשחווים השפלה התעלמות וכל המכלול שעומד תחת המטריה של "התעללות " כזאת או אחרת, נותני העצות עם לא אלה שמשלמים את המחירים המאוד כבדים ברמת היומיום ובכלל.

דינה, 3/3/2016 19:11

זהו- כל דבר לגופו של ענין

נראה לי שכותבת המאמר מדברת על היכולת שלנו בזוגיות נורמטיבית עם עליות וירידות, לנסות להבליג על התנהגויות מסוימות ולהשליט את השכל על הרגש. אבל כמובן מי שחווה התעללות רגשית 34 שנים זה ממש לא נורמטיבי ומצריך עזרה דחופה, בעיקר לך, אילנה, להחזיר לעצמך את החיים ואת הבטחון העצמי והשמחה. בהצלחה רבה.

(39) חנה, 29/3/2015 21:39

ומה אם אני חיכיתי לא 4 חודשים 10 שנים אני במצב הזה יום יום השפלות מלוליות כמה אני לא טובה לא מוצלחת לא יפה ועוד 10 שנים אני בוכה אבל לא עוזבת למה. אני לא יכולה להיות נאהבת למה? ואני תמיד עם חיוך על הפנים אנשים חושבים שיש לי עולם ורוד ואני ..... ואני

הצג את כל התגובות
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub