קראתי את ספרה של ס.ר. וגשל "אתה יכול לשנות" (You Can Make a Difference) ומצאתי שם סיפור מעניין. המחברת, אישה הרתוקה לכסא גלגלים, מתארת את חיפושה אחר רכב-ניידות. במהלך החיפושים היא נפגשה עם מנכ"ל המרכז לציוד ניידות, מר דוד גריפיטס.

מר גריפיטס, שנפטר ב-1999, סבל מנכות קשה (לפחות מבחינה פיזית) - חסרו לו כפות רגליים וידיים, וקשה היה להביט בתווי פניו המעוותים. למרות כל זאת, המחברת יצאה ממשרדו גדושה ומלאה, ולא ברחמים או בסלידה.

וגשל מספרת שהיא יצאה משם מלאת השראה. "הנה אדם שסובל מנכות קשה, מעוות ומוגבל, ובכל זאת נוסע בכל רחבי אירופה ורוסיה, מממש את אמביציית חייו לאפשר לאנשים בעלי נכות קשה להיות עצמאיים ככל הניתן – וכל זה ללא תקציבים מובטחים מראש.

"הנה אדם שלמרות קשייו הרבים, נותן כל כך הרבה לאחרים."

הרבה פעמים אנחנו מדברים גבוהה על הגוף שמשמש משכן לנשמה, מעין שריון חיצוני שנועד לקיים ולהכיל את הרוח שבתוכו, אבל בדרך כלל אלה סתם מילים, מן השפה ולחוץ. אצל גברת וגשל ומר גריפיטס זה שונה לגמרי. בזכותם, ובזכות דומיהם, אנחנו יכולים להבחין ולהבין בבירור, ש"אנחנו" זה אך ורק האישיות והכוח הפנימי שלנו, ולא נכסינו החומריים – בין אם זה המראה שלנו, הקריירה, המכונית או הבית.

גב' וגשל מאמינה שהנכים זועקים אלינו: "תאהבו אותי כמו שאני מעבר לחיצוניות – מעבר למה שבכל מקרה יאכלו התולעים בסופו של דבר... שימו לב לחלק הרוחני שבכל אדם. כולנו נבראנו בצלם א-לוהים... ולכן, כל אחד מאיתנו הוא (או יכול להיות) 'מישהו'!"

זוהי זעקה שמזכירה לנו להתבונן מתחת לפני השטח כדי לגלות מי באמת האנשים שסביבנו.

אני לא חושבת שהזעקה הזאת מיוחדת אך ורק לנכים. זוהי זעקתו של כל אדם.

זוהי זעקה שמזכירה לנו להתבונן מתחת לפני השטח כדי לגלות מי באמת האנשים שסביבנו. זוהי זעקה שמדרבנת אותנו לחפש אוצרות חבויים. זוהי זעקה שחושפת בפנינו את סוד הנגיעה שלנו בא-לוהות. זוהי זעקה שמסבירה לנו כיצד נוכל לממש את תפקידנו - לאהוב את הזולת.

וזוהי זעקה שבסופו של דבר מלמדת אותנו איך לאהוב את עצמנו. כל אחד מאיתנו הוא מישהו – אם אנחנו לא מרגישים את זה כלפי עצמנו, לא נוכל לראות את זה באף אדם אחר. אם אנחנו לא מאמינים בזה לגבי עצמנו, לא נוכל להאמין בזה לגבי כל אדם אחר.

נשמתו של דוד גריפיטס קרנה הרבה מעבר למגבלותיו החיצוניות. בכל אחד מאיתנו יש פוטנציאל ויכולת לעשות את אותו הדבר: ברגע שנפעיל את היכולת שלנו לאהוב ולהתחשב, ברגע שנכיר בטוב הייחודי שבנו ובקשר המחבר אותנו לאינסוף, אז נבחין בזה טוב יותר באחרים שסביבנו, ונגלה שאנו מוקפים בנשמות קורנות!

כל עונה חדשה נושאת עמה הזדמנות לחידוש ושינוי עצמי, אפשרות להתחיל מחדש. את האביב הזה נוכל להתחיל בהבנה ש"אני מישהו" – ובהחלטה לעשות עם זה משהו.