לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




סיפור על גלידה ואור הריפוי

סיפור על גלידה ואור הריפוי

במקום לספק את צורכי הגוף, התוכניות היו להזין את נשמתי.

מאת

היה זה יום ארוך וקשה, שיאו של שבוע ארוך וקשה. בזמן שהסעתי את נעמי הקטנה שלי לטיפול שלה בקיבוץ צרעה, מוחי היה מלא בתמונות של בעלי דני המתאושש מניתוח גדול וסובל מכאבים. המאבק של דני בסרטן הריאות גבה מחיר כבד ממשפחתנו ואני, בתור אמא ורעיה, הייתי זו שנשאה בעול. בימים אלה, התמודדות היתה השם האמצעי שלי, אבל קשה היה לי מאוד לראות את סבל אהוביי. היה זה אחד מאותם ימים שבהם חשתי את מלוא כובד משקלה של מעמסת הנפש.

הנסיון להתמקד בחיובי לא ממש צלח, ולנגד עיניי צף ועלה גביע גלידה ענק ומפתה. מפתיע שדבר כל כך רגיל כמו גביע גלידה יכול לתפוח לממדים מפתים כל כך ברגע זה. דני כבר לא עבד תקופה ארוכה, המצב הכלכלי היה דחוק ובהחלט לא יכולתי להרשות לעצמי לזרוק כסף על גלידה מפוארת בדומה לזו שצצה שוב ושוב במחשבותיי.

אולם התמונה סירבה להיעלם, וביצעתי החלטה מנהלית: היום אקנה לעצמי גלידה כצ'ופר נחוץ עד מאוד. לאחר שהצלחתי להישאר חיובית ואנרגטית במשך זמן כה רב, למרות כל הקשיים והמחסומים, לדעתי הצנועה הרווחתי ביושר את הזכות לצ'פר את עצמי.

השעה הייתה עדיין מוקדמת, ולי ולנעמי יהיה זמן לקנות את הגלידה ולאכול אותה במהירות לפני תחילת הפגישה. כל העגמומיות פגה ונעלמה כשדמיינתי את העונג שבאכילת הגלידה היקרה ואת שילוב הטעמים הנפלא שאקח.

בתחנת האוטובוס במקום בו פונה הכביש הראשי לכיוון הקיבוץ, עמדה אישה צעירה בשמש, שערה השחור מתנופף ברוח. היה חם מאוד, יום שרבי, והרוחות החמות והיבשות נשבו אוויר לוהט מן המדבר.

עצרתי והצעתי לצעירה טרמפ ואמרתי לה שאוכל לקחתה רק עד הכניסה לקיבוץ. (כל סטייה מהדרך לא תשאיר לנו מספיק זמן לקנות את הגלידה). היא אמרה שהיא צריכה להגיע לאולם החתונות של הקיבוץ, אבל אין בעיה, גם הכניסה הראשית לקיבוץ זה בסדר ושהיא תלך את שאר הדרך ברגל.

ישבנו בשתיקה. עדיין חייתי בפנטזיה של הגלידה והתעלמתי מהאשמה שחשתי בעקבות זאת שאני מאלצת את הנערה ללכת לאולם ברגל בחום הלוהט.

בנסיעה, שני קולות פצחו בוויכוח סוער בראשי. איזה מן אדם את? את גורמת למישהי ללכת ברגל בחום נורא כזה רק בגלל גלידה? ומצד שני, אני זקוקה לצ'ופר הזה נואשות. אם אסיע אותה, אפסיד את אותן דקות יקרות ולא יהיה לי זמן ללכת לחנות. אחרי הפגישה אני חייבת למהר הביתה...

הקולות המשיכו להתקוטט ולריב בעודנו מתקרבות ליעדנו. בכניסה לקיבוץ נשמתי עמוקות ופניתי שמאלה לכיוון אולם החתונות. בתוך תוכי, ההחלטה לא נתקבלה בשמחה, אלא בעגמומיות קודרת. נכון, עשיתי את הדבר הנכון, אבל היה לי כל כך קשה לוותר על הפרס שלי! ליד אולם החתונות העליתי על פניי חיוך מזויף כשאני מתבוננת בצעירה יוצאת מהאוטו.

היא הסתובבה אליי ואמרה, "תודה שסטית מהדרך כדי לקחת אותי. אני כלה, אני מתחתנת היום ואני רוצה לתת לך ברכה".

מילותיה הממו אותי. הנה אני טובעת בים של מחשבות שליליות וזרה מוחלטת רוצה לברך אותי. הכרתי את המסורת לפיה יש לכלה את הכוח לברך אחרים והייתי רעבה למילותיה.

פניה קרנו כשהוסיפה: "היום זהו ראש חודש אייר. המשמעות הסימבולית של החודש היא ריפוי. אני רוצה לברך אותך ואת הקרובים אלייך בבריאות ורווחה".

צמרמורת חלפה בגופי. כיצד יכלה לדעת שזוהי הברכה המדויקת שהייתי צריכה לשמוע? ברכה לריפוי דני אהובי, ולריפוי שלי עצמי.

אני בטוחה שהדמעות בעיניי והעקצוצים בגופי נגרמו על-ידי משב הרוח החמה כשפתחה את דלת האוטו. למרות הגוש בגרוני, מיהרתי לברך אותה בחזרה במילים המסורתיות המשמשות לברך כלות.

בערפול חושים קל פניתי לכיוון ההפוך. היה זה ראש חודש אייר, איך יכולתי לשכוח? מחשבות על אייר מילאו את מוחי. לכל חודש עברי יש תכונה ייחודית והתכונה של אייר היא רפואה. אייר הוא ראשי תיבות של "אני ה' (יי) רופאך" – (שמות טו, כו). כמה מתאים. זכרתי גם שאייר ידוע כ"חודש זיו" – חודש הזוהר והפריחה – המרמז על כך שהחודש מלא באור שיכול לחדור דרך האפלה העמוקה ביותר. 

במקום לספק את גופי, היו לאלוהים תוכניות להזין דווקא את נשמתי. הרגשתי כיצד כוחו של האור גובר על האפלה לתוכה שקעתי. מנדי המדוכדכת שנסעה לקיבוץ כשהיא כמהה לנחמה גופנית נדמתה רחוקה מרחק שנות אור.

לפעמים כשאנו שרויים בחושך, במקום לא טוב, כל מה שאנו זקוקים לו הוא להקשיב למסר שאלוהים שולח לנו. הודיתי לו על כך שהעניק לי את היכולת לוותר על התענוג הגשמי אליו כה השתוקקתי, ועל כך שעזר לי לקיים מצווה, ושכך קרה שנפתח בפניי ערוץ לריפוי ולאגירת כוחות לקראת האתגרים הבאים.

 

12/3/2019

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) משה, 6/5/2019 16:56

הכל תלוי איך אני מסתכל

מדהים.

(1) חני, 18/3/2019 17:12

אלוקים נמצא אתנו תמיד.

תודה על הסיפור ועל הפרשנות לחודש אייר, נולדתי בתחילת חודש אייר. אני חושבת שגם אם לפעמים אני חורגים ממנהגינו ועושים דברים טובים, גם שלא נוח לנו, אלוקים נמצא אתנו תמיד, ויודע להעריך את זה.

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub