לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




דבר בעברית מצויינת

דבר בעברית מצויינת

מילים בונות מחשבות, כדאי שיהיו אלה מילים טובות.

מאת

בני ישראל במצרים היו מצוינים. כלומר היו בולטים בעזרת סימנים שלפיהם כל מתבונן בהם היה מציין לעצמו שיש כאן תרבות שונה, מיוחדת. חכמינו ז"ל מזכירים שלושה ציונים-סימנים מרכזיים עליהם שמרו בני ישראל לאורך כל שנות השעבוד ובעבורם נגאלו. הם לא שינו את שמם, את לשונם ואת מלבושם.

שמות מיוחדים, בגדים מיוחדים ושפה מיוחדת אפיינו את בני משפחת יעקב המתרבה במצרים. ולפתע קם מלך חדש ומבחין שבתוך הממלכה שלו הולך ונוצר עם עצום ורב. העובדה שפרעה, המביט על ממלכתו, הוא הראשון שמכריז על בני ישראל כ'עם בני ישראל', מלמדת על הבולטות והשונות שהצליחו לשמר כלפי חוץ. לא רק בני משפחת יעקב ידעו שהם שייכים לזן אחר. גם מי שהתבונן בהם מבחוץ הבחין בכך.

כדאי להתבונן בשלושת המאפיינים הללו ולנסות לעמוד על סוד עוצמתם ועל מכנה משותף לשלושתם. לשלושת המאפיינים הללו יש משמעות חברתית. הם קובעים את האופן שבו אדם יכונה, יראה ויתקשר עם סביבתו. בד בבד, לשלושת המאפיינים הללו יש תפקיד מרכזי בעיצוב אישיותו ומהותו הפנימית, הפרטית של האדם.

שם- הוא הכינוי שבו משתמשת החברה כדי לקרוא לאדם, אבל הוא גם תמצית מהותו העצמית.

בגד- מעצב את ההופעה שבה ייראה האדם לעיני סביבתו , אבל הוא גם מכבד ומצניע את פרטיותו.

שפה- היא כלי לייצר שיח עם אחרים, אבל היא גם בונה לאדם את החשיבה, כשפה פנימית.

שלושת הדברים בהם הצטיינו בני ישראל בנראות כלפי חוץ, שמרו באותה מידה גם על מהותם כלפי פנים. אולי דווקא השפה, שבמבט ראשוני משמשת בעיקר לתקשורת, היא הגורם המרכזי ששימר את תפיסות העולם ואת אורח החשיבה העברי, כלפי פנים.

לחשיבות השפה העברית שמנו לב השבוע, כאשר צוין 'יום העברית', סביב תאריך יום ההולדת של אליעזר בן יהודה.

לא מובן מאליו שאחרי גלות של אלפיים שנה, אנו שוב מדברים, כותבים וחושבים בעברית. לא מובן מאליו שהעברית היא שפה חיה ביומיום. תחיית העברית היתה חלק מתהליך של תחייה לאומית בכלל. הראי"ה קוק, בהתייחסו למהלך הזה כתב: "השפה, מתוך שהיא נובעת מרוח האומה, פועלת היא להטביע יפה את חותם האומה על ידי התגברותה ושלטונה בחיים ובספרות." (אורות ישראל, קסד). כלומר, השימוש בשפה העברית בכתיבה ובחיי היומיום, משפיע השפעה רוחנית על האומה, משפיע על הרעיון והמחשבה.

הקשר בין שפה לחשיבה הוא כה עמוק, עד שפילוסופים ופסיכולוגים התקשו להפריד בינן. מושג ה'דיבור הפנימי' בפסיכולוגיה מתאר איך בעצם אנחנו חושבים דרך המילים שלנו שמייצרות שפה פנימית. "אין מנוס מלהכיר בחשיבותם יוצאת הדופן של תהליכי הדיבור הפנימי עבור התפתחות החשיבה", כתב ויגוצקי בספרו 'חשיבה ודיבור'. הוא התעניין במיוחד בהתפתחות החשיבה של ילדים והקדיש זמן רב להבנת האופן בו מפתחים ילדים שפה פנימית. חשוב לזכור את העיקרון הזה, לפיו שפה מעצבת לנו את החשיבה, ובמיוחד כשמדברים עם ילדים. אם מילים בונות מחשבות, כדאי שיהיו אלה מילים טובות.

כדאי להקפיד שהשפה שלנו תעביר היטב את ערכינו הפנימיים. בדברנו עם ילדים וגם עם מבוגרים, נשים לב למה שמעבר למילים. נשאל את עצמנו האם השפה שלנו מבליטה שאנחנו עבריים, מלשון "כל העולם בעבר אחד ואנחנו בעבר השני"?  האם בדיבורנו אנחנו מייצגים את הצד של הערכים והאיזון, בעבר השני של התרבות הפרועה?

בעידן שבו מכירות סוף עונה משווקות כ'טירוף בחנויות', גילויי מידע לציבור מוכתרים כ'חשיפה', וטקסט שציבור רב קרא בו מוגדר 'ויראלי' כאילו הוא מחלה מדבקת, כדאי להתאמץ ולשמור על שפה חיובית ומדוייקת. מכירות סוף עונה הן 'הנחות ענק', גילוי מידע לציבור הוא 'פרסום', טקסט שציבור רב קרא בו 'עורר עניין רב'. כך עובר מסר בשפה פשוטה וברורה ובלי סערה מיותרת.

עברי, דבר בעברית, ועדיף בעברית מצויינת.

2/1/2019

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.
 

תגובה למאמר:

  • (כתובת האימייל לא תוצג.)


  • 2000
שלח תגובה
stub