לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אסור ללכת לישון כועסים, נכון?

אסור ללכת לישון כועסים, נכון?

מישהו תמיד מזכיר את עצת הסבתא הזו לחיי נישואין מוצלחים – האמנם?

מאת

זה חייב לקרות. בכל שבת חתן או שבע ברכות, מישהו חייב להזכיר את העצה של הסבתא שלו לבני הזוג הטריים – "לא ללכת לישון כועסים". לא יודעת אם זה כלל שהיה מקובל על כל הסבתות, או שהסבתות משום מה אהבו להישאר ערות עד לשעות הקטנות של הלילה. לא ברור למה אנשים הנשואים באושר עדיין מוקירים את האמרה הזאת.

לי, זה לא נשמע כמו אסטרטגיה יעילה לחיי נישואים מוצלחים. בלילה, בעיות טריוויאליות נראות ענקיות. הדמעות, הצעקות, ההאשמות, כולן מתגברות יותר, וקשה להגיע להחלטה. בלילה –  מתייסרים בחזרה מתישה ומתמשכת על אותם הדברים, עד שהעייפות שמה קץ לשיחה.

לאור היום, רבים מהנושאים שנראו כל כך קריטיים בערב הקודם, שהיו בעלי חשיבות רגשית גדולה ומעוררי מחלוקת, נראים פתאום חסרי חשיבות. נראה כאילו הפער בין בני הזוג הצטמצם. או שהעוצמה הרגשית פחתה.

כולנו חווים את זה, משום שקיימת מציאות רגשית ורוחנית ששייכת דווקא לשעות היום. בכלל, המציאות של העולם משליכה רבות על רגשותינו ומצבנו האישי, וקשורה בקשר הדוק לפן הרוחני. על פי מחשבת ישראל, אין זה מקרה למשל, שפסח חל באביב. א-לוהים ברא את העולם בצורה כזאת, שהתחדשותו הגשמית של העולם תישק בצורה מורכבת ללידתו והתחדשותו של עמו; ואפילו מעבר לכך – האפשרות שלנו להשיג את החירות הרוחנית שעומדת ביסודו של חג הפסח, קלה וקרובה יותר בזמן הזה. מציאות רוחנית ומציאות גשמית חופפות בכוונה תחילה ופועלות יחד.

ל"צד האפל" שבנו יש יותר כוח בלילה. אנחנו פחות רציונליים, פחות רוחניים, יותר מפוחדים...

כך גם לגבי לילה ויום. זה לא רק הדמיון שגורם לנו לפחד בלילה. החשיכה ו"היצר הרע" שלנו קרובים וקשורים. ל"צד האפל" שבנו יש יותר כוח בלילה. אנחנו פחות רציונליים, פחות רוחניים, יותר מפוחדים ופחות יעילים וציבים.

ולעומת זאת, השחר מביא עמו תקווה ואופטימיות. המשיכה שלנו לטוב גוברת. אנחנו מלאי מרץ וחיוביים. זאת לא התנסות אישית ייחודית, אלא שיקוף של המציאות, ביטוי של הבריאה.

בהנחה שהעולם נראה עגום יותר בלילה – מבחינה גשמית, רוחנית ורגשית, סביר להניח שזה לא הזמן האידיאלי לפתרון בעיות זוגיות קשות. אנחנו מתבוססים בביצה של מתח, פחד ושליליות.

נראה שהדרך החכמה יותר תהיה דווקא לשכב לישון, ולשוב לבחון את הנושא בעין רעננה, בַּאור ובמצב הרוח של היום. אמנם נדרשת לשם כך שליטה עצמית, ואולי נרגיש שזה פחות מספק מבחינה רגשית. אולי זה לא מה שהסבתא אמרה, אבל זאת האסטרטגיה היותר שקולה והבוגרת יותר. זה המהלך המתואם ביותר לריתמוס של העולם.

לא משנה כמה עגמומית נקודת המבט שלנו בלילה, היום תמיד מביא עמו תקווה ואפשרויות חדשות. זוהי ברכה שהאל בנה והכניס לעולמו, כמו שכתוב בתהילים: "בערב ילין בכי, ולבֹּקר – רִנה". אנחנו צריכים לשמוח על ההזדמנות ולנצל אותה כראוי.

אני לא אומרת שטוב ללכת לישון מתוך כעס. אין ספק שהיה הרבה יותר טוב לא לכעוס בכלל! אבל אם אנחנו בכל זאת כועסים, או שאנחנו בעיצומה של מחלוקת עזה, הבחירה השפויה יותר,  והחכמה יותר (לדעתי לפחות, למרות שנים של שטיפת מוח לכיוון השני) תהיה להניח את הבעיה על השולחן עד לבוקר, ולתפוס שנת לילה טובה. ועל השינה, לפחות, אני בטוחה שכל סבתא הייתה ממליצה בחום.

 

31/5/2008

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 15 תגובות ב-15 דיונים

(15) אנונימי, 1/6/2010 12:17

מאמר נפלא

מציג את הענין מנק' מבט שונה לחלוטין שעדיין לא נתקלתי בה. תודה על החומר למחשבה. ולגבי מצבנו הרוחני והרגשי בלילה, אני תמיד חשבתי שזו תחושה ילדותית חולפת, אך כעת אני מבינה שכדברייך, זהו שיקוף של הבריאה. שוב תודה על מאמר נפלא ומחכים. אתר מסע פנימי - http://Pnimi.022.co.il

(14) אנונימי, 18/1/2009 10:09

כתוב בתהילים " להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות" שהלילה הוא זמן של חושך וכביכול הסתר פנים ולכן כתוב אמונתך-שאז התפקיד שלנו הוא להאמין בה'' בעינים עצומות ופשוט לחקות לאור שיבוא ויתפשט על החושך ואור זה הוא ביום שכתוב חסדך- שאז ניראה את החסד של ה'', ולכן לפי דעתי היום הוא זמן טוב יותר כדי ללבן ענינים.

(13) יעקב, 19/6/2008 09:49

מאמר יפה כמו כל המאמרים שלך, רק הערה קטנה

כשאנחנו אומרים לא ללכת לישון כועסים אין הכוונה בהכרח ליישר את ההדורים , שימו לב מילים פשוטות כמו "אני מצטער על האי הבנה שהיה בינינו" לא מחייבים לקחת אחריות על הנקרה, בסך הכל אתה מראה שאתה מבין שדם של בן זוגך הוא לא הפקר (מחר אפשר להמשיך את הויכוח מנקודת ההפסקה- בכל מקרה הורדת את רף המתח). מקווה שהסברתי את עצמי.

(12) אוסנת, 16/6/2008 15:39

חשבתי שזה רק אצלי

שמצבי הרוח השליליים מצליחים לפלוש אלי בקלות יותר בלילה.. לא הבנתי אף פעם איך זה שרק הבוקר מגיע וכבר ההרגשה משתפרת, ועכשיו אני מבינה שזה טבוע בבריאה..

(11) חנה, 14/6/2008 16:59

אומנם זה נכון שבקריאת שמע שעל המיטה אנחנו אומרים הריני מוחל לכל מי שהכעיס אותי...וחטא כנגדי.. אך בכל זאת למרות האמת שיש במאמר יש עוד צד למטבע.
אם הולכים לישון מתוך תחושת כעס או עלבון, אז הרבה פעמים מתעוררים בבוקר עם התחושה הקשה ולא זוכרים במדויק מה הסיבה אך התחושה עדין נמצאת. ובכל זאת יש דברים שהזמן עושה להם טוב ומכניס אותם לפרופורציות. אני מוצאת הרבה פעמים שכשאני עצבנית אני חייבת מרחב מבן הזוג שלי כדי לא להתעצבן עוד יותר ואז אחרי זמן אני רגועה ורואה דברים בפרופורציה,, אך בן זוגי המתוק חייב באותו רגע לדעת שהכל בסדר ולפייס אותי. אז אנחנו מגיעים לעמק השווה. אני אומרת לו שאני אוהבת אותו אך עדין צריכה מרחב אישי לתמרן את הכעס לפרופורציה.
אין דרך אחת. לפעמים עדיף זמן ולפעמים עדיף לדבר.

הצג את כל התגובות
 

תגובה למאמר:

  • (כתובת האימייל לא תוצג.)


  • 2000
שלח תגובה
stub