זה לא טור פוליטי. באמת לא אכפת לי איזה צד של הקשת הפוליטית מוצא חן בעיניכם. למעשה, כמה מידידי הטובים ביותר הם... לא משנה.
אבל אני חייבת לומר שכמה שהתיאור הזה עלול להישמע קיטשי, נאומו של הנשיא בוש בכנסת העלה דמעות בעיניי. נראה שהרבה מאיתנו היו מקווים שחברי הכנסת שלנו יהיו כל כך פרו-ישראליים כמו הנשיא האמריקאי הזה.
בעולם שמגנה אותנו באדיקות רבה כל כך, אנחנו חייבים להכיר תודה לחברים הבודדים שיש לנו, ולהעריך לטובה את האומץ שלהם, את נאמנותם ומחויבותם.
תזכרו שאנחנו לא מדברים על פוליטיקה או דנים במדיניות.
ידידים עלולים לטעות, אבל ידידות היא דבר יקר ומצרך נדיר במיוחד כאשר אתה לא בדיוק הילד הכי פופולארי בשכונה.
"אולי האוכלוסייה של ישראל עולה במקצת על 7 מיליון. אבל כשאתם נלחמים בטרור וברשע, יש לכם כוח של 307 מיליון, משום שארצות הברית של אמריקה עומדת אתכם." זאת הייתה (ועודנה) אמירה חזקה מאוד. נראה שהיא עוררה את חברי הכנסת, וכך היה צריך להיות. מעודד ומרגיע להרגיש שאתה לא לבד. זה נותן עידוד מוסרי. זה מעניק לנו כוח.
אבל מה שהיה אפילו חזק יותר מהצהרת התמיכה הפוליטית של בוש, יותר מעמדתו הבלתי מתפשרת והכרתו בחוסר התועלת של שיחות עם טרוריסטים, ויותר מתוקף הכרתו בחלקנו במלחמה נגד הרשע - היו הצהרות האמונה הדתיות שלו.
האם זכותנו על הארץ ברורה לנו באותה מידה שהיא ברורה למר בוש?
לפי הבנתו (ודבריו) של הנשיא, הקמת המדינה הייתה "הגשמתה של הבטחה עתיקת יומין שנתנה לאברהם ומשה ודוד, מולדת לעם הנבחר, ארץ ישראל."
ואחר כך, "אנשים חסרי לב נטלו חיים וריסקו משפחות. ועדיין, הם לא יכלו לקחת את רוח העם היהודי, והם לא יכלו להפר את הבטחת הא-לוהים."
האם זכותנו על הארץ ברורה לנו באותה מידה שהיא ברורה למר בוש? האם אנחנו נכונים באותה מידה להצהיר על כך בגלוי? למרות שיתכן ויש בינינו חילוקי דעות לגבי מה בדיוק מתחיל את תהליך הגאולה, כולנו מסכימים שארץ ישראל היא מתנה מא-לוהים. או שאולי לא?
בעולם שמזלזל באופן מתמיד בדת ושספרי אתיאיזם הופכים בו לרבי מכר, נקודת מבטו של הנשיא משמעותית במיוחד, מרעננת ואמיצה. לא רק שאנחנו צריכים להעריך את דבריו המשכנעים והישירים, אנחנו גם צריכים ללמוד מזה. אנחנו לא צריכים להשתוחח בינות הצללים (או לכסות את פינו כשאנחנו לוחשים את המלה 'א-לוהים').
אנחנו יכולים לקבל כוח מבוש, ולהעלות בלי חשש את זכותנו הדתית ה'עתיקה' על הארץ. בהסברו המפורסם על הפסוק הראשון בתורה, מסביר רש"י המפרש הדגול, שהתורה נפתחת בהצהרה שא-לוהים ברא את השמים והארץ, וכאשר אנו, בני ישראל, מקבלים את הארץ, נדע שהוא זה שנתנה לנו.
הארץ הייתה ועודנה של הא-ל. הוא יכול לתת אותה למי שהוא רוצה, והוא נתן אותה לנו, בניו – יחד עם האחריות האדירה שנלווית אליה. אין טענה חזקה יותר על הארץ. והנשיא האמריקאי, בנאומו כאן בארץ ישראל, הזכיר לנו את הטיעון, את הזכות ואת החובה שלנו.
הוא עזר לנו להעמיק את גאוותנו, את מחויבותנו ואת תחושת הבעלות שלנו. הוא עודד אותנו להמשיך במשימתנו ולבטוח בא-לוהים. את הנאום הזה הוא היה יכול לשאת בבית הכנסת...
אנחנו צריכים, כמובן, לדעת את זה גם בלי שאדון בוש יצטרך להזכיר לנו. אבל אנחנו רק בני אדם, וגשם ההתקפות התמידי מהעולם סביבנו גובה את המחיר. ואולי לפעמים אנחנו אפילו קצת מתייאשים.
ובכל זאת, כאשר הנשיא אמר שאנחנו "אור לגויים, שמשמר את מורשתם של אברהם יצחק ויעקב", אנחנו כמעט יכולים להאמין לו.
(5) אנונימי, 26/5/2008 14:03
למי צריך להודות
אינני בא להלעיז חס ושלום על דברי הרבנית, אלא דוקא לשבח את תכונתה, שרצוי ביותר ללמוד ממנה, והיא הכרת תודה.
עם זאת, יש לזכור תמיד, גם ובמיוחד כאשר עניין זה נראה מעיק ועלול לפגוע בכבודם של הגויים, את הכתוב במגילת איכה, פרק א'' פסוק ב'': "כל רעיה בגדו בה היו לה לאויבים". עלינו להיזהר מאד מאד במי שאנו סוברים שהינם ידידינו. רק להזכיר, האוונגליסטים בארה"ב, המהוים כח אלקטורלי גדול וחשוב, מאמינים שישראל חזקה הינה בעלת תפקיד עיקרי בביאת משיח השקר שלהם, שלאחריו היהודים יתנצרו, ומי שלא - אחת דתו....
כאשר מבקשים להודות לאמריקאים, רצוי להבין את הסיבות האמיתיות שלהם. האמריקאים לא יזיזו אצבע אם הם לא ירויחו מכך רווח ממשי. טועה מי שחושב שמלכותם הינה מלכות של חסד. מלכותם הינה מלכות צינית ביותר תחת מעטה של חסד.
באורח "מקרי", מתפרסם המאמר לאחר שקראנו את ההפטרה של פרשת השבוע, ובה נכתב: "ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו וכו''" (ירמיהו י"ז ה'') וכן: "ברוך הגבר אשר יבטח בה'' והיה ה'' מבטחו" (ירמיהו י"ז ז'').
אם רוצים אנו להודות למישהו על ידידותו ועזרתו לנו, הרי שעלינו להודות לה'' שהוא הוא זה ששומר עלינו, בבחינת "לא ינום ולא ישן שומר ישראל" (תהלים קכ"ד ד''), וכן "אם ה'' לא ישמר עיר שוא שקד שומר" (תהלים קכ"ז א''). אמנם שליחים רבים למקום, וזכות גדולה, כך נראה בפשטות, נפלה בידו של בוש. אך מכאן ועד הכרת תודה לגוי שמניעיו האמיתיים אינם כה נסתרים כפי שהיה רוצה, המרחק גדול.
כאשר בוש טוען ששלוש מאות מליון אמריקאים עומדים לצד שבעה מליון ישראלים, הרי שהוא כולל בתוכנו גם את המוסלמים, כמליון מספרם. לא זכור לי שארצות ערב או מנהיגי הטרור הכריזו על רצונם להשמיד את אותם מליון מוסלמים הנמצאים בארץ הקודש. ולמעט בודדים מבינם, רוב המוסלמים הנמצאים בארץ הקודש לא נלחמים בטרור וברשע. להיפך.
בוש לא טעה בדבריו. הוא דייק בהם. אנו אלו שטועים בהבנת דבריו.
הרבנית, שדעותיה מכובדות עלי ועל קוראים רבים באתר זה, מתגוררת בקליפורניה. אמנם החיים שם טובים ונוחים, ואני מוכן להעיד על כך, אך התמונה הנראית שם אינה כמו שהיא פה, בארץ הקודש.
ברשותי אזרחות אמריקאית והתגוררתי (לשון גרות) בקליפורניה תקופה מסוימת. ראיתי מה אמריקה מסוגלת לעוללת ליהדות, ואת הנזק הרוחני שהיא גורמת ליהודים שם. מתוך אהבה חזרתי לארץ הקודש, וגיליתי שהפיתויים באמריקה כה גדולים, שצריך נס אמיתי בכדי להתנתק מהם.
כבוד הרבנית, אנא ממך, הסתובבי מעט בקרב יהודי אמריקה הרחוקים מהיהדות והנטועים חזק ב"אמריקאיות". הקשיבי לדעותיהם, בדקי את מצבם הרוחני, במיוחד ביחס למצבם החומרי, ראי מיהם שכניהם ואף חבריהם, וגרוע מכך - מחותניהם.
עם כל הקשיים (הרוחניים והחומריים, מבפנים ומסביב) שיש בארץ הקודש - אנחנו פה בגן עדן!
למרות כל הטוב שאמריקה מציעה בפיתוייה, היהודים שם נמצאים בגיהנם!
אז על מה להודות לאמריקאים? על חיבוק הדוב שלהם (כוח של 307 מליון איש)? מדוע ששלוש מאות מליון אמריקאים ימסרו נפשם עבור שישה מליון יהודים (כן, כן - יהודים. אסור לאף אחד לשכוח כיצד הגויים מדרגים אותנו)? האם מישהו חושב שבגלל שהאנטישמיות באמריקה אינה גלויה, הרי שאינה קיימת? האם אותם שלוש מאות מליון שבוש כה מתהדר בעמידתם איתנו, האם הם עצרו את הקסאמים על ישובי הנגב המערבי (שדרות וכו'')?
אני מעדיף להודות לה'' על מעט רגעי השקט שיש לנו כיום, גם לאור הצרות שעברנו בגלות הנוכחית.
"זכור את אשר עשה לך עמלק וכו'' אשר קרך וכו''" (דברים כ"ה י"ז-י"ח). מענין שדברים אלו נאמרו מיד לאחר "לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה וכו''" וכן "תועבת ה'' א-להיך כל עשה אלה כל עשה עול". יש לזכור שהאמריקאים פועלים תמיד מתוך אינטרס חומרי מסוים, על אף שהם מצליחים להסתיר זאת.
(4) גוזגוז, 26/5/2008 07:16
תסתכלו על השטרות של האמריקאים....
אני בתור יהודי תושב ארץ ישראל מאוד מתבייש בעובדה שעל שטרות הכסף האמריקאיים כתוב IN GOD WE TRUST וכאן אצלנו ב"מדינת היהודים" לא מופיע דבר דומה.. מישהו יכול לדמיין דבר יותר מעורר גאווה ומרומם ומקרב כמו "שמע ישראל ה'' אלוקינו ה'' אחד" שחרוט על כל שטר ושטר במדינה...?
(3) אילנה חיון, 26/5/2008 04:00
להזכר את שם ה''
ברצוני לספר לכם שאני עובדת מזכירה ביב"ס במגזר הבדואי ובכל שיחה שלהם או נאום בפני תלמידים או מכובדים הם מזכירים ומשבחים את האלוהים שלהם ואחר כך הם ניגשים להמשך הטקסט, רק אנחנו היהודים מתביישים שיש לנו את כל הכבוד וההערכה לקב"ה שנו על הניסים שעשה לנו ביציאת מצריים ועד עצם היום הזה. גם במילחמות ולאורך כל ההיסטוריה היהודית ומאוד חבל שאנחנו מתביישים או לא מאמינים מספיק ולא עם ביטחון מלא בקב"ה, לכן הם ( הגויים) מתעצמים ומתרבים, ואנחנו חלשים ולא מתרבים.אני מתפללת שיבוא מלך המשיח ויגאל אותנו כמו שגאל את בני ישראל ממצריים.אם הדור שלנו ראוי
(2) איתן הירש, 25/5/2008 10:16
בוש נאם כדי להחזיר את אולמרט לתלם.
אין כל ערך לפיוס השמאל הקיצוני בגלל הפחד מאימת המשפט כאשר המחיר הוא אבדן הגאווה ותחושת זכות הקיום. כך אפשר לאבד אפילו ידיד קרוב.
(1) דן בן יעקב, 25/5/2008 10:03
זכות או חובה
את הנאום של הנשיא בוש , יש לשכפל וללמד בבתי-הספר.לעומת הנאום של בוש , היה הנאום של אולמרט - ללא שורשים, כעלה נידף ברוח,לכן לא יזכר כראש ממשלה, אלא כמוכר נכסים לאומיים,לגרועים שבאויבנו,וממשלת הזדון תעבור מן הארץ.