לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אין לי כוח

אין לי כוח

בניגוד לדעה הרווחת, מערכות היחסים העמוקות ביותר שלנו לא נבנות דרך ביטויים מזדמנים ופרועים של רגשותינו, אלא על נתינה רציונלית ומחושבת.

מאת

"לא מתחשק לי", "אין לי כוח", "אין לי מצב רוח לזה עכשיו". כמה פעמים אנחנו שומעים את המילים האלו מהילדים שלנו, מבני הזוג שלנו, מעצמנו?

נוצרה בנו התניה שגורמת לנו להאמין שמצב הרוח או הרגשות שלנו, צריכים לשלוט בהתנהגותנו. הרגשות אמורים, כביכול, לעורר מחוות גדולות, מילים מליציות, דמעות שופעות...

אבל למעשה, זו אינה הדרך היהודית. בעוד שארגוני חסד עשויים לפרוט על רגשותינו כדי לעורר בנו את הרצון לתת, נתינה בלהט הרגע (מי יודע איזה גורם יסובב אותך בפעם הבאה) היא פחות משמעותית מזו שנעשית לאחר חשיבה רצינית ורציונלית.

המשנה שואלת, מי גדול יותר: מי שעושה מצווה מרצונו האישי, או מי שעושה אותה כי ככה א-לוהים ציווה?

ברור שהכי טוב לשתף בכל מעשה טוב גם את הרגשות, אבל המשנה משבחת דווקא את הפעולות שנעשות מתוך ציות לרצון הא-ל. מה שנחשב הוא שיעבוד רצוננו האישי – ולא מימושו.

זה נכון גם ברמת המיקרו. אולי לא בא לנו לשבת ולשחק עם הילדים שלנו. אולי אין לנו מצב רוח לקום להכין ארוחת ערב לבן/בת הזוג; אבל אנחנו מתעלים מעבר לזה כדי לעשות את הנכון ולתת לאחרים. ואלה הבחירות היותר משמעותיות שלנו.

זאת הנתינה שבונה מערכות יחסים, לא מצב הרוח

כולנו מכירים את הלילות האלה שבהם אנחנו קורסים בתשישות לתוך המיטה, ונזכרים שלא נעלנו את הדלת, או שומעים קול דק מבקש כוס מים. לאף אחד אין חשק לקום באותו רגע. לאף אחד לא בא לצאת מהמיטה המפנקת, אבל אנחנו עושים זאת כדי להעניק לבני הזוג שלנו או לילדינו. כי הנתינה היא מה שנחשב, לא החשק. הנתינה היא זו שבונה מערכות יחסים, לא מצב הרוח. כי הנתינה היא שמעידה על האדם, לא כושר הבעת הרגשות שלו.

למן הדברים הטריוויאליים – כמו לקחת חלק בפעילות שהחברים שלך בחרו ולא את/ה, אל העמוקים יותר – כמו לחכות עד מאוחר בלילה כדי לשוחח עם בן/בת הזוג שלך בסופו של יום ארוך - גילויי החיבה הקטנים האלה עושים את ההבדל.

מערכות יחסים שנשענות על מצבי רוח יתערערו בסופו של דבר. זה כולל את מערכת היחסים שלנו עם א-לוהים. הרבה פעמים לא בא לנו לעשות את מה שנכון, אבל למזלנו המצוות אינן תלויות בנדנדת הרגשות שלנו. המחוייבות לעשיית הישר והטוב קיימת ללא קשר למה שאנו מרגישים. שבת מגיעה פעם בשבוע, בלי קשר למצב הרוח שלנו.

ובני הזוג שלנו וילדינו רוצים וזקוקים לקשר איתנו אפילו אם הרגשות שלנו צועקים, "תעזבו אותי לבד".

נראה שאין ילד שלא צריכים לרוץ איתו לטר"ם באמצע הלילה. תאמינו או לא, זאת מתנה מא-לוהים. משום שרק באותו רגע, כשהגוף שלנו זועק לשינה, כשאנחנו מתגברים מעבר לקצה גבול היכולת, רק אז אנחנו זוכים להעריך באמת את היופי והחשיבות שבמערכות היחסים שלנו.

רק דרך נתינה שעולה מתוך התגברות חוזרת ונשנית על משיכת הגוף למנוחה, אנחנו יכולים להעריך את יופיין וחשיבותן של מערכות היחסים שלנו.

מדי יום ליד שולחן ארוחת הערב, יש לפחות ילד אחד שאין לו מפית, אחד שהכוס שלו מלוכלכת, אחד שרוצה דווקא את הרוטב שאין על השולחן. אולי זה מעיד על צורך בהכנות מדוקדקות יותר מצדי, אבל בשעת מעשה העניין כאן הוא שמישהו צריך לקום מהשולחן, מהרגיעה של סוף היום, כדי להביא את זה. ואני יודעת שכשבעלי הוא זה שקם, הוא עושה את זה כדי לחסוך ממני את הקימה, למרות שגם הוא עייף ורעב. זאת הנתינה שאנחנו צריכים להעריך. התחשבות כשלא קל להתחשב.

זה לא אומר שאנחנו מתעלמים מכל צרכינו (אני יודעת שזה מה שמציק לחלק ממכם). זה אומר שאנחנו עורכים הפרדה זהירה בין מה שאנחנו צריכים למה שבא לנו (לעתים רחוקות מאוד אני באמת צריכה גלידה!).

אולי יש זמנים שבהם אנחנו זקוקים באמת לנופש (למה נראה לי שלאחרונה הזמנים האלה מגיעים בתדירות גבוהה במיוחד?). באותם מצבים אנחנו צריכים לנסות לצאת, כדי למלא מחדש את המצברים ולשוב בכוחות מחודשים.

אבל כשלא בא לנו לעזור בשיעורי בית, לא מתחשק לנו להכין ארוחת ערב, לא בא לנו להיות חביבים, לא מתחשק לנו להקשיב, אנחנו צריכים לזכור שאנחנו רוצים לשלוט בגוף שלנו ולא להניח לו לשלוט בנו. בניגוד לדעה הרווחת, לא נבנה את מערכות היחסים העמוקות ביותר שלנו על ביטוי מזדמן ופרוע של רגשותינו, אלא על נתינה רציונלית ומחושבת. ואם אתם לא מאמינים - שאלו את בן/בת הזוג, או את הילדים, או את החברים - מה הם מעדיפים.

 

 

11/8/2007

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 4 תגובות ב-4 דיונים

(4) שרלי שלום, 14/12/2012 09:05

יפה מאוד

מאוד אהבתי את מה שכתבת מעניין נכון ועצה טובה מאוד לחיים.

(3) שיר, 4/11/2008 10:17

נפלא ונכון ואז יש את ההכרה במחוייבות של האחר

(2) גב' גפן, 19/8/2007 04:41

נשואה טריה יחסית, וכ"כ מזדהה---

לא תאוריה בשמים ולא רעיון גבוה, פשוט מתוך החיים- כ מ ה ז ה נ כ ו ן!!!!!

תודה לך, כי באמת צריך מיד פעם חיזוק לידיעה הזאת.

(1) גב' גפן, 19/8/2007 04:39

ישר מתוך החיים

 

תגובה למאמר:

  • (כתובת האימייל לא תוצג.)


  • 2000
שלח תגובה
stub