בעוד שהמסורת היהודית טוענת שקרבה ואחדות נוצרות מתוך נתינה, לפסיכולוגיה הכללית יש דעה אחרת. אצטט את סיכומו של מחקר הטוען זאת כפי שתואר בירחון מפורסם: "יצירת הקשר יכולה להצליח מאוד דווקא כאשר מה שיש לך ולשני במשותף זו שנאה לאדם אחר".

בחיזוק נוסף לפעילות הזאת, הכתבה מעודדת אותנו ש"ידידויות המבוססות על שיחות שמלכלכות על אחרים, יכולת למעשה להיות רבות עצמה".

כן – רבות עצמה במידת הכאב וההרס שהן יכולות לזרוע.

למרות שכולנו מבינים את הנטייה, או אפילו התאווה, לדבר דברים שליליים על הזולת, רובנו מודעים גם להשפעה המזיקה של הדבר. רובנו מנסים לפחות למעט את הרכילות בחיינו, ואם אפשר, אפילו להיפטר ממנה לחלוטין. האם נגזר עלינו אם כן, לפי אותו מחקר, לבלות את חיינו בבדידות מזהרת? האם יהיו לנו רק ידידים מועטים או קשרים פחות מוצלחים?

אני מעדיפה לחשוב שמה שיש לי ולידידי במשותף קצת יותר עמוק משנאה משותפת. אני מעדיפה לחשוב שמה שמחבר אותנו הוא משהו מוצק יותר משמועות ורכילויות. למעשה, אני מעדיפה לחשוב שאנחנו כמעט לא מבלים בשיחות משפילות על אחרים. לא דווקא בגלל שאנחנו כאלה צדיקים, אלא אולי משום שההתמודדויות שלנו – כפרטים וכקהילה – הרבה יותר דחופות וחשובות. השאיפה שלנו לצמוח ולהשתנות ולנהוג בשיקול דעת היא קשר הרבה יותר עמוק מהחדשות האחרונות במדורי הרכילות.

בעוד ש'ליכלוכים' על מכר משותף עשויים להוות בסיס ליצירת קשר, רכישת הרגל כזה תגרום לדחייה ותהפוך את כל "מערכת היחסים" לחשדנית.

מובן שלפעמים אנחנו רוצים לרכל או לדבר לשון הרע עם חבר, במיוחד אם אנחנו מרגישים פגועים או נבוכים. לפעמים אנחנו עושים זאת מתוך תירוץ מוצלח, לפעמים בלי שום הצדקה, אבל אנחנו לא עושים זאת באופן שיגרתי כדרך להעמקת הקשר שלנו.

למעשה, הייתי רוצה לקרוא תיגר על המחקר הנ"ל או על הבדיחה המפורסמת שטענה כבר קודם ש"חברים טובים הם שניים ששונאים אדם שלישי". לדעתי המחקר פשוט הופסק מוקדם מדי. בעוד ש'ליכלוכים' על מכר משותף עשויים להוות בסיס ליצירת קשר, רכישת הרגל כזה תגרום לדחייה ותהפוך את כל "מערכת היחסים" לחשדנית – מהסוג של "מעניין מה הוא/היא אומר/ת עלי מאחורי הגב".

אני בהחלט לא מושלמת (הילדים שלי תומכים בהצהרה הזאת), ואני בהחלט לא מחוסנת מפני התאווה לדבר או להקשיב (או ליצור קשר). ובכל זאת, כאשר חֶברה בוחרת בתכונת אופי עלובה בהחלט ומרוממת והופכת אותה למעשה חיובי שיוצר חברויות, אני מוכרחה לפתוח את הפה שלי.

שיחות השפלה שנועדו לייאש את הקבוצה המתחרה על מגרש הכדורגל, נראות ככלי מוזר לבניית מערכות יחסים עמוקות ויציבות.