בעוד שבוע יהיה ראש השנה ואני אפילו לא תכננתי את התפריט. בשבילי זה מצב מזעזע. חברות מתקשרות להחליף מתכונים ולי אין מה להציע, אין מה להעיר או לייעץ. אני מרגישה קצת מבולבלת ולא מאוזנת.

אתם בטח חושבים: "שטויות, מה הלחץ? אוכל אפשר לזרוק לסיר גם ברגע האחרון". המחשבה הזאת מעוררת חלחלה בכל מי שאוהב לאכול… אבל האמת היא, שבעיניי היא גם משקפת גישה שגויה.

כשאנחנו, הנשים, מתלוננות שאנחנו כל כך עסוקות בהכנות הגשמיות עד שלא נשאר לנו זמן לחשוב על רוחניות, אנחנו בעצם מחמיצות הזדמנות. אפשר להפוך כל דבר (כמעט) לפעילות רוחנית, ובייחוד את ההכנות לחגים.

אפשר להפוך כל דבר (כמעט) לפעילות רוחנית, ובייחוד את ההכנות לחגים.

כשאנחנו מתכננות את התפריטים ומכינות רשימת קניות, זה באמת מרגש. אנחנו יכולות ליצור חוויית ראש-השנה מיוחדת לבני משפחותינו וידידינו. מאכלים ערבים והגשה מעוצבת, מרוממים גם את הגוף וגם את הרוח. קצת יותר השקעה בפשטידה המיוחדת הזו או בקינוח נאה אחר, ואנחנו עוסקות בהכנה לרוחניות. זה לא רק עניין של אוכל, זה עניין של קידוש היום; זה עניין של לרומם את כל הסובבים אותנו תוך שימוש בכלי העולם הגשמי.

לפעמים, האתגר הרוחני הגדול ביותר בהכנות לקראת החג, מתעורר דווקא בסופרמרקט. כולם מתוחים וטרודים, כולם קצת חסרי סבלנות, המרפקים יוצאים משלוותם, כמה מקומות בתור נגזלים בטעות, מישהו אחר חוטף את ראש הדג…

במקרים כאלה, מאוד עוזר לצטט בשקט את שירו של רודיארד קיפלינג "אם". "אם תוכל לשמור על ראשך כשכל האחרים מאבדים אותו, ומאשימים אותך...", אם נוכל לעבור את הניסיון הזה בלי להיכשל, להמשיך לחייך לחברים, למכרים ולקופאית, כבר השגנו צמיחה רוחנית משמעותית.

גם הבישולים עצמם יכולים לעזור. פעמים רבות אני מגלה שכדי להתמקד בתחומים של צמיחה אישית, אני צריכה קודם להעסיק את הגוף שלי, להרגיע אותו, להסיח את דעתו. התבודדות בהרים מתאימה לחלק מהאנשים, אבל אני הופכת חסרת מנוחה. אני לא מסוגלת לשבת סתם ולהתרכז במי אני ומי אני רוצה להיות. אבל אם אני יכולה להניח לעצמי לשקוע בפעילות שאינה דורשת יותר מדי ריכוז ומחשבה, אני יכולה להשתמש בזמן הזה לבחינה עצמית. לכל הפחות, אני מנסה לומר ולהתכוון שכל מה שאני עושה זה בעבור שמחת החג.

בסופו של דבר, עסוקים ככל שנהיה, לכל אחד מאיתנו יש 5 דקות. רק 5 דקות לקרוא משהו על החג מדי יום, לעשות חשבון נפש, להציב מטרות ולערוך תוכניות. חמש דקות זה לא הרבה זמן, אבל הן יכולות להביא שינוי אדיר. מובן שיש עוד המון דרכים להרוות את ההכנות שלנו במודעות רבה יותר לרוחניות, אבל אני לא יכולה לדבר עליהן עכשיו: הטיימר של התנור מצפצף, עוגת הדבש מוכנה, הבשר צריך להיכנס, צריך לכבות את האש מתחת למרק, לטוס לחנות כדי לקנות עוד כמה ביצים וכדאי שאתקשר לשרברב כי המים לא יורדים בכיור...