ביקרתם פעם במוזיאון בגין?

לאחרונה – בעקבות לחץ פיזי (כלל לא מתון...) מצד אשתי על שאיננו יוצאים מספיק יחד – מצאנו את עצמנו נכנסים לסיור מודרך במוזיאון בגין.

האמת – היה מדהים! (אין לי אינטרס אישי, את חלקי במוזיאון מכרתי כבר לפני שנים – כיום אני הבעלים של "מרכז פרס לשלום" – תודה ששאלתם...)

בכל אופן – באותו סיור שמתי לב למשהו מאוד מעניין.

ראשית – קצת היסטוריה.

מנחם בגין הוא אבי "המהפך" – יו"ר הליכוד הראשון שניצח את 'המערך', ונכנס ללשכת ראש הממשלה – כראש הממשלה ה'ימני' הראשון בשנת 1977. כמעט שלושים שנה אחרי קום המדינה.

למרות התדמית הלוחמנית שדבקה בו (הגה והוציא לפועל עשרות פעולות נקם בימי השלטון הבריטי בא"י, ובמידה רבה היה אחראי לסילוקם מהארץ), אחת הפעולות הראשונות שעשה בגין כראש ממשלה הייתה להושיט יד לשלום לאנואר סאדאת נשיא מצרים דאז. בגין הזמין את סאדאת לארץ על מנת לנהל מו"מ להשגת הסכם שלום.

באופן מפתיע מאוד – סאדאת נענה להזמנה, וכך – ביום בהיר אחד מצאו עצמם חברי הכנסת בישראל מאזינים לנאום בערבית של נשיא מדינה עוינת על דרישותיו וטענותיו.

סאדאת עולה על הבמה, ומיד מתחיל לתקוף, "רצחתם – לקחתם – שדדתם! תחזירו לנו מיד את חצי האי סיני (אותו כבשה ישראל במלחמת יום כיפור). בתמורה להחזרת השטחים אני מוכן לחתום על הסכם שלום". שמתם לב? לא רוצה שלום– לא חפץ בשלום– מוכן לחתום על הסכם.

למה הנקודה הזאת עקרונית כל כך?

כיון שמיד אחריו עולה לדבר מנחם בגין (שנאם נאום נפלא – חפשו ביוטיוב) ומציג עמדה שונה לחלוטין.

מנחם בגין מכריז – "לא ישא גוי אל גוי חרב" לא עוד מלחמות. לא עוד שפיכות דמים. לא עוד חייל שלא ישן טוב בלילה מחמת הרג שנאלץ לבצע.

ולא עוד ילד שלא נרדם בלילה מפחד או מחמת הדי הפיצוצים.

בתמורה למטרות הללו – מנחם בגין מסכים (על אף התנגדות קשה מבית והפגנות גדולות נגד החזרת שטחים), לוותר על חלקי ארץ נרחבים.

בשביל סאדאת – השלום הוא כלי יעיל להשגת מטרות – להשגת שטחים.

בשביל בגין – השלום הוא מטרה בפני עצמה. השלום יעשה אותנו אנשים טובים יותר, אזרחים טובים יותר.

השלום הוא מטרה כי הוא משרת את הערך של שיפור עצמי – לא כלי להשגת מטרות אחרות!

אגב, מאז ועד היום זה כך.

סוריה מוכנה להסכם, בתמורה לרמת הגולן – ירדן בתמורה לחלקים אחרים והטבות שונות – והערבים הקוראים לעצמם פלשתינאים רוצים את מה שנשאר...

ואנחנו? אנחנו רק רוצים לחיות בשקט...

מאיפה עוד מוכר לנו המושג שלום? "שלום בית".

בואו ונתבונן רגע במשמעות הביטוי הזה.

כמה פעמים תוך כדי וויכוח (עם ההורים/האחים/חברים/אשתך/מחק את המיותר) עומדת לך על קצה הלשון מילה ש"תשבור את הכלים" וכמה פעמים הצלחת להשאיר את אותה מילה בפנים?

למי יועיל אם לא תוציא את אותה מילה?

נכון, אשתך לא תיעלב (וזה כבר כדאי), אבל אם תתגבר על עצמך פעם ועוד פעם ועוד פעם בסוף תגלה, (ובטח שהחברים שלך יגלו) שאתה הפכת לאדם הרבה יותר טוב. מדוע? כי השלום נועד לעשות אותך אדם יותר טוב! הרבה יותר טוב!

אם תזכור שהשלום נועד בשבילך, תגלה שלא כ"כ קשה להשיג אותו.

פשוט – תחשוב קצת על עצמך...

בהצלחה!