רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תובנות מהחיים

לחיות בבלגאן

ה׳ בטבת ה׳תשע״ד ה׳ בטבת ה׳תשע״ד 08/12/2013 | מאת אמונה ברוורמן

יש אנשים שפורחים בכאוס, אבל אני לא אחת מהם. אני תמיד מחכה שהחיים יחזרו ל"מסלולם", במקום להשלים עם העובדה שאין דבר כזה!

הבית שלי הפוך ומבולגן לחלוטין. בגדים מלאים חול מהגינה הציבורית ומגבות אמבטיה רטובות של הנכדים – כולל אלה שגרים לידנו אבל עדיין מעדיפים להתקלח אצלי יחד עם בני הדודים שלהם שגרים רחוק יותר!

הכלים המלוכלכים מארוחת הבוקר עדיין על השולחן, כלים נקיים ממתינים מחוץ לארון לארוחת הצהריים, ובשר מפשיר על השיש לערב (כן, אני יודעת שזה מסוכן לבריאות, אני לא אשאיר אותו שם יותר מדי זמן). יש בבית חדר שינה מבולגן (מאוד) של בנות עשרה, ותיקי טיול של הילדים שעדיין לא פורקו במשך חודשיים. רשימות ואביזרי לימוד מפוזרים ברחבי הבית ואני עוד צריכה לצאת לקניות – ברגע שיהיה לי מושג איפה אוכל להניח את המוצרים! ובזמן שאני מתכוננת ליציאה קצרה העירה לסדר כמה עניינים, בעלי טרוד בהכנות המורכבות יותר לנסיעה לחו"ל. בקיצור, יש כאן תוהו ובוהו!

יש אנשים שפורחים בבלגן. הם אוהבים את המולת הפעילות, שמשהו מתרחש בכל פינה, שהרבה דברים קורים ביחד. הרשו לי להצהיר בבירור שאני לא אחת מהם.

אני אוהבת סדר וכללים. אני אוהבת שיגרה וקביעות. הייתי רוצה שספרי הילדים יהיו מונחים על המדפים לפי סדר הא"ב! אבל למדתי (בדרך כלל) להתעלם. משלוש סיבות:

הראשונה פרקטית. למרות שאני אומרת שוב ושוב לבעלי שהוא צריך לומר תודה על האופי הכפייתי שלי ("אחרת, תאר לעצמך איך הבית היה נראה!"), הוא לא קונה את זה. הוא לא מוכן להקריב את הזמן שלנו ביחד, כדי שאוכל לוודא שכל פחי הזבל מרוקנים. והוא צודק (אל תגלו לו שאמרתי את זה!) - אין ספק שהקשר ביננו חשוב יותר.

בלתי אפשרי (בלי עוזרת צמודה) להחזיק בית נקי מרבב, ועדיין באמת להיות עם הילדים והנכדים

והוא לא הדבר היחיד שחשוב יותר. בלתי אפשרי (בלי עוזרת צמודה) להחזיק בית נקי מרבב, ועדיין באמת להיות עם הילדים והנכדים. אז אני בוחרת בהם. למדתי לחיות עם הבלגן, משום שזאת הדרך היחידה כדי לחיות באמת, ומשום שאני לא רוצה לדכא את הילדים שלי על מנת לספק את הנוירוזות שלי (למרות שחדר המתבגרות הנזכר לעיל היה יכול להיות קצת יותר נקי, מבלי להזיק לביטחונו העצמי של מאן דהוא!).

הסיבה השנייה היא פרקטית מכיוון שונה – או נכון יותר לומר ריאליסטית. פשוט לא מציאותי לצפות שתמיד הכל יהיה מסודר בחיים. החיים פשוט לא כאלה – הם מבולגנים ומבולבלים. מיד כשחופשת החג תיגמר ואנחנו נתחיל לדמיין יום שקט לבד, מכונת הכביסה תתקלקל, לאחד הילדים יהיה כאב בטן, ולחברים שלנו יהיה משבר במשפחה והם יזדקקו לעזרה. השגרה הרבה פחות חשובה מצרכיהם הרגשיים והפיזיים של בני המשפחה או החברים שלנו. אנחנו תמיד מחכים שהחיים יחזרו ל"מסלולם", במקום להשלים עם העובדה שאין דבר כזה!

הסיבה השלישית היא הכי עמוקה והכי פילוסופית. חיים מסודרים יוצרים אשליה של שליטה. בדיוק כמו שכאוס מאיים על תחושת השליטה בחיים, חיים מסודרים מחזקים אותה.

אנחנו מרגישים בשליטה על מה שקורה לנו בחיים. אבל, כמו שאמרתי, זוהי רק אשליה. אנחנו לא שולטים בכלום – בין אם הספרים עומדים במקומם ובין אם לא. ה' מנהל את ההצגה, ולפעמים אנחנו צריכים תזכורת. בית הפוך הוא דרך פשוטה ונטולת כאב, לחזק את המסר הזה.

מתוך ההכרה הזאת, הצורך לסדר נחלש – אם כי ודאי שאינו נעלם. אני עדיין זקוקה לבית מסודר יחסית, כי זה משחרר אותי להתרכז ולתפקד ביעילות. אולם ההיבט הכפייתי הוא בבואה של חרדה וחוסר ביטחון באלוקים, הוא צורך טורדני בשליטה. התמקדות בעובדה שאלוקים אחראי על הכל, מאפשרת לי לחזור ולנשום. היא נותנת לי לחשוב ולתפקד מתוך שלווה רבה יותר – אפילו בתוך הכאוס. אני רק צריכה לזרוק עכשיו עוד ערימת מגבות למכונה...

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן