רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תובנות מהחיים

החצי השני של החיים

י״ז בטבת ה׳תשע״ג י״ז בטבת ה׳תשע״ג 30/12/2012 | מאת אמונה ברוורמן

הילדים עזבו את הבית, מה עכשיו?

חייהן של רבות מחברותיי ניצבים על פרשת דרכים. למרות שעדיין לא כל ילדינו עזבו ממש את הבית, הם לכל הפחות לא נמצאים ברובו הגדול של היום. וכך, אנו נשארות עם זמן לא מוגדר ולא מתוכנן – מתנה אמיתית.

כשתחושת החירות הראשונית עוברת, אנו נותרות עם סדרת שאלות כיצד לנצל בצורה טובה את ההזדמנות הניתנת לנו. למרות שנחמד ליהנות מתחביב פה, להתעסק במשהו שם, לבלות יותר עם חברים ולצאת יותר לחדר כושר, השאלה נותרת בעינה, ואנשים רציניים ושקולים לא רוצים להתעלם ממנה. אני חושבת שאחד המסרים החזקים ביותר שמודגש במקורות היהודיים הוא ערך הזמן והצורך לנצל אותו היטב.

ובכל זאת... לאף אחד מאיתנו אין את ההתלהבות (וגם לא את הברכיים) שהיו לנו לפני 25 שנים. לאף אחד אין את האידיאליזם הנאיבי של שנות ה-20 לחיינו. זה לא אומר שאין לנו חלומות, תקוות וחזון – אלא שהם ממותנים על ידי מציאויות מעשיות, הבנה עמוקה יותר של הטבע האנושי, ופרספקטיבה מציאותית יותר של מה באמת עובד – ומה לא. אנו יותר זהירות, ופחות מוכנות לקפוץ בעיניים עצומות לתוך כל פרויקט חדש.

האם זה פחות טוב? יתכן. אבל אולי גם טוב יותר.

כל שלב בחיים מציע הזדמנויות שונות וחדשות. פשוט לא יתכן שבגיל 50 נראה את העולם כמו שראינו אותו בגיל 25 – וזה גם לא רצוי. אם איננו מביאים אל השולחן את אותה אנרגיה והתלהבות )כמו פעם, אולי במקום זה אנו מביאים חוכמה, ניסיון, בגרות, (איברים חורקים ומגה-גלופלקס.

ובכל זאת, השאלה נותרת בעינה... ועכשיו מה?

ניתן לבלות שעות בתהייה אובססיבית אודות השאלה הזאת, לשוחח עליה עם חברים, לשגע את בני הזוג שלנו (בזה אפשר למלא חלק ניכר מהזמן הפנוי, אם כי זה לא מומלץ!). האם אנחנו רוצים משהו רווחי או התנדבותי? יצירתי ואמנותי או יותר אינטלקטואלי? הספקות מתרבים.

פשוט לעשות משהו שצריך להיעשות או משהו שאנחנו אוהבים ורוצים לעשות

אין לי פתרון. אבל יש לי תשובה אפשרית. יש כל כך הרבה צרכים בעולם. יש בעיות שדורשות פתרון. אנו לא חייבות "לצעוד בעקבות האושר" או "בעקבות התשוקה", אלא פשוט לעשות משהו שצריך להיעשות או משהו שאנו אוהבות ורוצות לעשות – מחיבוק תינוקות עזובים ועד לפתיחת חנות קפה שכונתית, מהתנדבות במשמר האזרחי ועד לעיצוב קו בגדים אישי. פשוט צריך לבחור משהו, ולפעול.

יתכן שזה לא יהיה מושלם, אין דבר כזה (זה אחד הדברים שאנו לומדים מהניסיון). אבל כמו בכל דבר אחר, כשנותנים, מפתחים אכפתיות. כשאנו משקיעים בפרויקט, כשאנחנו לוקחים חלק בארגון, בקבוצה שתורמת, בקהילה: זה הופך להיות חשוב עבורנו.

אני מודה שאני נוטה לכיוון עבודה למען הכלל, עם ישראל. יש כל כך הרבה מוסדות חשובים. יש כל כך הרבה צרכים דוחקים. יש כל כך הרבה דרכים ליצור שינוי משמעותי בחייהם של אחרים.

אולם הדרך שלי איננה הדרך של כולם, והעיקרון הוא פשוט להתחיל לעשות. אל תחכו עד שתמצאו משהו שמדבר אליכם. תנו, תרמו ועשו וזה יוסיף משמעות ועומק לחייכם. וכשכולנו נשתף את הסיפורים שלנו בעוד 50 שנה(!), כשנראה מה עשינו בחצי השני של חיינו, אני מקווה שנרגיש תחושת גאווה ומימוש.

חכמים אמרו שא-לוהים מוליך את האדם בדרך בה הוא רוצה לילך. אנחנו יכולים לבחור להיות מובלים על ידי אתגרי גיל הביניים או להתרגש ולצמוח מההזדמנויות הנקרות בדרכינו. ובעזרתו, האפשרויות הן בלתי מוגבלות!

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן