מורים יקרים,
מחר בלילה יש לנו אסיפת הורים. אני לא יודעת איך אתם רואים את הערב הזה (האם אתם חוששים ממנו כמוני?), אבל הרשו לי לשתף אתכם בנקודת המבט שלי (אני עושה זאת רק מתוך רצון טוב, ואני בטוחה שאת מבינים).
הייתי רוצה לפתוח בכמה אני מעריכה ומכבדת אתכם. לא אגזים אם אומר שלעולם לא הייתי יכולה לעבוד במשרה שלכם, ושאני בכלל לא מסוגלת להעלות בדעתי איך אפשר להצליח בה. אני יודעת שאתם עובדים קשה ומשתדלים מאוד, ואני יודעת שחלק מהילדים שבכיתה (כולל שלי) עושים לכם 'טירונות' תמורת הכסף שאתם מקבלים. אני לא אדישה לניסיונות שעומדים בפניכם, ואני מודה לכם ומעריכה את מאמציכם.
אבל בבקשה, כשאתם חובשים את כובע המורה, אל תשאירו את כובע ההורה שלכם בבית. בבקשה התייחסו אליי כמו שהייתם רוצים שיתייחסו אליכם באותן הנסיבות (אל תדחסו אותי לאחד מהכיסאות הפצפונים האלה!), ובבקשה - דברו על הילדים שלי כמו שהייתם רוצים שהמורים של הילדים שלכם ידברו עליהם.
רק למקרה שאתם לא בדיוק מבינים למה אני מתכוונת, אשתדל להסביר.
אני חושבת שיועיל מאוד אם תעצרו ותחשבו רגע לפני שאתם מדברים (אני יודעת שזה קשה; אתם מתים לחזור הביתה, להרים רגל על רגל, אולי למזוג לעצמכם שתייה חמה ולשכוח מבית הספר). בעוד שהילד (או הילדה) שלי הוא רק אחד מרבים בכיתה, עבורי הוא נשמה ייחודית ויקרה, שהופקדה בידיי כדי שאוהב ואטפח אותו. טובתו עומדת בראש מעייניי, ואני מקדישה את רוב משאבי הרוח והגוף שלי למטרה זאת. אין גבול לאהבתי את הילד הזה.
אמנם איני נאיבית ואני רואה היטב את חסרונותיו וחולשותיו של ילדי, אבל אני מתרכזת בכוחות ובפוטנציאל שלו. אני מאמינה בו ואוהבת אותו כמו שהוא.
אתם באמת צריכים לזכור את זה. ולמעשה, כדי להיות מורים מוצלחים, אני מקווה שגם אתם מבחינים במעלותיו. אני מקווה שאתם רואים את הפוטנציאל שלו (או שלה!).
אולי תצטרכו לומר לי משהו לא נעים, אבל אם לא תתחילו בחיובי, אני כנראה לא אוכל להקשיב
בבקשה פתחו את דבריכם בדברים החיוביים שאתם מזהים. אולי תצטרכו לומר לי משהו לא נעים, אבל אם לא תתחילו בחיובי, אני כנראה לא אקשיב. אני לא אוכל לשמוע אתכם. אני לא אקח אתכם ברצינות. יתכן שההערות שלכם תהיינה מדויקות, אבל אני אהיה מנותקת.
אם קיימת בעיה מתמשכת, אני מאוד מקווה שלא חיכיתם עד לליל אסיפת ההורים. מתסכל אותי לגלות שהנחתם למצב שלילי להסתבך, רק בגלל שלא היה לכם זמן להרים טלפון. אני משקיעה את כל מה שיש לי בהצלחתם הלימודית של ילדיי ובהתנהגותם הטובה. תנו לי לדעת בהקדם האפשרי אם יש נושא שדורש טיפול.
אנא הבינו שיש לנו אחריות הדדית. אני מצידי, אעשה כל מה שביכולתי, אולם עליכם מוטלת האחריות לשלוט בכיתה ולהיות רגישים לצרכי התלמידים. אם הילד שלי מצליח בכל המקצועות, חוץ מבזה שאתם מלמדים (זכור לי ניסיון לא נעים משנים שעברו), המסקנה היחידה (וההגיונית ביותר) שלי היא, שאתם לא ממלאים כראוי את חלקכם בעסקה. עדיין יהיה זה מתפקידי לדאוג שילדי יתנהג כראוי, ולא משנה מה המצב בכיתה, אבל גם אתם צריכים לעבוד על יכולות ההוראה שלכם (האם מותר להודות בציבור שלא כל המורים מוכשרים באותה המידה?).
איני מאשימה אתכם בכל הבעיות, אבל גם לא אפטור אתכם מהן באופן גורף.
לסיכום, אנחנו בסירה אחת. אני בהחלט לא רוצה להשתמט מאחריותי כהורה ולזרוק הכל על בית הספר. וגם ההיפך נכון. אם תקדישו את הזמן והמחשבה כדי להבין את הילד שלי, לא יהיה גבול להכרת התודה שלי, ואני אשמח לשתף איתכם פעולה כדי לעזור לו לממש את הפוטנציאל האישי שלו.
אבל אם אתם ביקורתיים ולא מגלים אמפתיה – טוב, אני לא אגיב באותה הצורה, אבל אני ודאי אחשוב שהייתם צריכים לבחור מקצוע אחר.
בהוקרה,
אם דואגת ומשתפת פעולה.
(10) ענת, 15/5/2012 16:58
אמא יקרה, תהיי אחראית ותצרי קשר עם המורה כדי לדעת מה קורה עם הילד שלך בכיתה
אל תשכחי שהאחריות היא גם שלך. אם תחכי רק לאסיפת ההורים כדי לדעת מצבו של הילד , אל תכעסי ש"רק עכשו את יודעת " שיש בעיה כלשהי. כדאי גם לשאול את הילד ולהראות לו שאכפת לך מה קורה איתו בשיעורים ובכלל בבית הספר.
(9) יעל כהן, 15/5/2012 09:37
תפקידה של אסיפת הורים בעיני
ולענין אסיפת הורים. זה היום בו נפגשים לאחר תקשורת ממושכת ועבודה משותפת בין המורה, תלמיד והורה..זה היום שבו עושים הערכות ובונים תוכנית ליום שאחרי...ביום הזה אין מקום "לחדשות" כפי שהייתי אומרת למורים המקצועיים של כתתי. אם לא אמרת כל המחצית דבר על כך - מוטב שתידום לעולם.
(8) יעל כהן, 15/5/2012 09:35
כל מילה חתומה בסלע
מדהים...איך כתבת בצורה חדה וברורה. אדייק עוד יותר כמי שהיתה מצויה במערכת 22 שנה וכיום פניתי לעיסוק אחר - גם הוא תבחום הנוער וגם הוא לסייע ללוות ולשנות חיים. להיות להם למפלג [על הפרוייקט הזה אני מקוה שתשמעי] אוסיף על דבריך: יש מורים מדהימים שנותנים את הלב והנשמה..."אמא תחשבי שאני התלמיד שלך" כך אמר בן לאמו...ולעומת זאת יש מורים שהייתי מעדיפה שהילדים שלי יראו טלנובלות במקום לשהות במחיצתם. כל עיסוקם הוא בייבי סיטר, במקרה הטוב..לא אוסיף על כך דבר - יש בעלי תפקידים עם חזון שנותנים שם את חייהם. יש בעלי תפקידים שמתפקדים כמו מי שנעליו גדולות ממידותיו...במשך שנים חוויתי הורים מלוים ותומכים, כאלה ששנו את המערכת ואיבדו בה אמון ומניסיון, אין הורה אחד שלא ניתן לגייס אותו. וכמו שאנו רואים עד כה..כמעט כמו בכל מקצוע יש טובים וטובים יותר וכן...יש לא ראויים. והמערכת? מה עושה עם זה? כיצד היא בוחרת את מי שיעצב את פני העתיד? זה שיתן חיים לילד וזה שגמור על סיכוייו לחיות כראוי בחברה ? אסכם בדברי חכם שאמר : "אני פוחד מנהגי מוניות - הם לוקחים 4. אני פוחד מנהגי אוטובוס - הם לוקחים איתם חמישים, אני הכי פוחד ממורים - הם לוקחים איתם מאוד" כמי שחינכה יודעת מה כוחה של מילה...ואם המערכת "תקועה" עם חלק מהמורים...שיעבדו על כוחה של מילה....[יכולתי לכתוב מאמר שלם סביב זה...כמה אלימות יש במילה, כמה חום ואהבה..כמה יש בה כח להעצים, כמה יש בה כח להחליש..] כתבתי זאת בשם אהבתי העצומה לילדים ולבני הנוער...
אורית, 15/5/2012 12:24
teaching is a work of he(art)
יעל יקרה, נהנתי לקרוא את שכתבת...לרגע נדמה היה לי שאני כתבתי את זה...:-) מסכימה עם כל מילה.אני מורה, מחנכת, שאוהבת את העבודה, את הילדים והנוער, ומרגישה סיפוק מלא משליחות זו....
(7) מאיר, 14/5/2012 05:20
לבטל את אסופות המורים
הגיע הזמן לבטל את המפגש הזה אסיפת, באמת מוזר שהורה יושב שוב על כסא התלמיד ושריך לשמוע את מה שלא הספיקו המורים לומר לו ו/או להורים שלו כשהוא היה תלמיד. היום בזמן הדוא״ל הרבה יותר פשוט להתכתב בדוא״ל, ויש מורים שכבר אימצו את זה וזה עובד מצוין ואם יש צורך ניתן להזמין את ההורה לכוס קפה בבי״ס. בקיצור לשבת 5 דק׳ עם המורה כשיש עוד הורים עצבניים שמחכים בחוץ זה באמת מיותר.
(6) מורה בישראל, 14/5/2012 05:08
אמא יקרה!
שתוף פעולה משמעו להיות מעורב. יש אפשרות להעביר שעור חלקי ץבנושא מציאת הטוב ואהבת הזולת של האם הכותבת ומורה הכיתה. נראה לי כמורה שהדברים יהפכו כך ליותר משמעותיים ואף ערכיים. לעתים הדבר ידרוש מאמץ מיוחד מהורה שאינו מורגל בכיתות מאוכלסות עם בעיות משמעת. אך שוב- מאמץ משותף שכזה לפחות יבנה משהו. ב ה צ ל ח ה.
(5) מורה, 13/5/2012 18:56
אם אני מעיר לך על ההתנהגות הילד שלך, סימן הוא....
זה שאני אומר לך שהילד שלך לא מתנהג יפה ומורים אחרים לא, זה לא אומר שהילד שלך מלאך.. אני פשוט רוצה לעזור ולגלות לך את זה הורה יקר בתור מורה אני תמיד יכול להגיד :"בשנה הבאה הוא לא יהיה תלמיד שלי ולכן מה איכפת לי" אבל אם אמרתי לך הורה יקר על ההתנהגות הלא טובה של הילד שלך קח את זה לתשומת לבך אני יודע שיש הרבה מורים שלא מדברים עם ההורים על ההתנהגות הלא טובה של הילד אבל את צריכה להבין הורה יקר שאם הילד שלך מתחצף אלי גם אם לא יכלתי במהלך השנה בגלל ריבוי התלמידים שיש לי (לפעמים הם מגיעם ל-200 או יותר) זאת אומרת שיש לך פצצה מתקתקת ביד. כלומר הורה יקר אם תמשיך לחיות במגננה איך יתכן שאצל אחרים הוא מתנהג טוב....יתכן שפשוט המורים האחרים לא רוצים ל"התעסק" איתך הורה יקר ולכן מחליקים את הדברים . לסיכום בתור מורה: הורה יקר אם המורה אומר לך משהו כדי שתיקח את זה לתשומת לבך ולא תנסה למצוא נקודות התחמקות כמו למה עד עכשיו אף אחד לא אמר לי. לעולם אבל לעולם אל תהיה נגד המורה מול הילדים שלך אתה רק מלמד אותם שאפשר להתחצף לסמכות- ויום אחד זה יחזור אליך בבבומרג. בהצלחה.
מורה, 15/5/2012 07:59
אוי כמה נכון
גם אצלנו יש מורים שרק משבחים .ונמנעים לדווח להורים את האמת . אחר כך המורים שאומרים את האמת - יוצאים לא בסדר
(4) אוריאל - מורה, 13/5/2012 18:53
מזדהה עם כל מילה
בסד את ממש צודקת. זה מאד חשוב שנשים את עצמינו המורים כהורים כל פעם שהורה נכנס אלינו לחדר. כל ילד הוא האוצר של הוריו לא משנה אם הוא הילד הכי מפריע ומציק בכתה. ובד״כ הילדים האלו עוד יותר צריכים שאנו המורים נמצא בהם את הטוב ונספר להוריהם כמה אנו אוהבים את ילדם וכמה הוא תורם לכתה גם אם זה נראה לא לגמרי נכון יש בטוח איזה משהו טוב שהוא עשה למעננו. ואם הוא לא עשה טוב סימן שכנראה לא הגענו אליו ועלינו לעבוד קשה יותר ולא לעשות לעצמנו הנחות. בכל ילד יש מון טוב ואם ניצור את הקשר הנכון הילד יפרח. זה עבד בכל הדורות וזה עובד עלנאחת כמה וכמה בדור שלנו. אסור לוותר על אף ילד
(3) יוסי סגל, 13/5/2012 16:08
מכתב פתוח למורים
קראתי בעיון את מאמרך ואומר שיש צדק רב בדברייך, אך הבעייה אינה מתמקדת במורים של הכיתות הרגילות שגם בהם יש חריגים ולא כל הילדים שווים. גם שם יש לעיתים קרובות תלמידים בעייתיים, שלא תמיד הוריהם מתייחסים לבית הספר כפי שאת.כמי ששימש שנים בתפקידים מגוונים בוועדי הורים כיתתיים, בית ספריים ועירוניים, (25 שנות וותק כפעיל ללא הפסקה) אני מכיר הורים רבים בעלי יכולת ואינטליגנטים שבגלל הקריירה שלהם הם כמעט ואינם מתעניינים בילדיהם ואלו מגיעים לבתי הספרעם אופר או שהאופר מגיע לאסיפות ההורים. ילדים אלו שמקבלים בבית חומרית את הכל, אך חסר להם החום, הקרבה של ההורים כדי שיחקו איתם חוויות טובות ורעות ואז מתחילות הבעיות בבית הספר של אלימות, ירידה בלימודים וכו' והדבר אינו מטופל כראוי ע"י ההורים ולמורים קשה, וף קשה מאד להתמודד עם מצבים אלו כשהחוק לא מאפשר להם חופש פעולה. נתקלנו בלא מעט מצבים בהם התלמידים מאיימים על המורים ולא איומי סרק ואלו תלמידים מבתים טובים. לכן מה שאת אומרת כמעט ואינו רלוונטי, צריך לתמוך במורים ובעבודת הקודש שלהם. על איזה כסא את רוצה שיושיבו אותך? הרי אסיפת ההורים הינה בד"כ בכיתת האם של הילדים. עם המורים המקצועיים נפגשים בחדרי המורים. כשיש דברים טובים לומר לא שולחים אותך למורה כזה או אחר, את המידע מעבירה בדרך כלל המחנכת והיא מוסרת את הדברים הטובים והרעים כאחד. אין ספק שלא כל המורים הם טובים ולחלקם הגדול יש הרבה מה לשפר, חלקם צעירים ללא ניסיון, אך מה לעשות כשבישראל מקצוע המורה איננו מוערך כנדרש, וכל התקציבים ככל שיינתנו אינם מספיקים לתגמול הולם כדי להביא את הטובים ביותר למקצוע חשוב זה אשר מעצב את ילדינו לעיתים יותר מאשר אנו עושיםזאת. בתקווה לעתיד טוב יותר למקצוע המורה בישראל. בכל התייחסותי לא התתיחסתי לכיתות חינוך מיוחד ולידלדים "בעייתיים בגלל בעיות בריאות או התנהגות שכיתות אלו הן נושא בדיון בפני עצמו.
(2) אינה, 13/5/2012 14:07
האמא והמורה
הכתבה מאוד מענינת. אבל האמא טועה. ךמה היא מבקשת מהמורה לטלפן לה והיא לא עושה את זה בעצמה? או קובעת פגישה עם מורה לדבר על ילדה ו? זה ממש לא נכון לחכות לאסיפת הורים
(1) מורה, 13/5/2012 10:44
אמא יקרה!
תודה על דברייך. אני מבינה אותך, אך בתור מורה הייתי נפגעת אם אמא היתה אומרת לי כזה דבר. לפעמים אין להורים מושג כמה שעות מחשבה אנו מקדישים בילדיהם!!! לא תמיד הכל נראה לעין, ולא תמיד צורת המחשבה שלי תהיה תואמת לצורת מחשבתו של ההורה. אנו לא מלאכים, אבל בהחלט מתאמצים המון כאילו הם ילדינו... למרות שהשכר (לפחות במקרה שלי?) ממש לא מתקרב לרמת ההשקעה. מקבלת שיש תמיד לפתוח בעין טובה. אבל יש להסתכל גם בעין טובה עלינו... שנזכה לראות רק את הטוב בכולם. תודה!
מורה בישראל, 13/5/2012 15:23
ההתחלה טובה וחיובית ונטיתי לחשוב שהנה ...אנו באותה סירה
חן חן על הדברים . כמורה ותיקה עלי לומר כי בסה"כ אנו המורים , את כל מה שכתבת כאן עושים ואף יותר מכך..פתיחת דברייך היתה בנימה חיובית ואף מפרגנת, אך ההמשך לוקה בחסר ואף מעליב. אילו ידעת כמה השקעה שאנו משקיעים בילדים וכמה הולכים לקראתם גם כשהם לא ממש מלאכים ..ומבינים אותם לפני ולפנים ועל אף הכל עדיין יש ילדים שפשוט איבדו כל רסן ואולי אחדש לך כאן למרות כל האהבה והרצון שלך ושל דומייך כהורה לתת לעיתים יש משהו רקוב והוא מתחיל מהבית ויוצא החוצה לבית הספר, אז לפני שאת כותבת וממליצה למורים שלא יודעים להתנהל עם ילדים שאיבדו כל רסן לבחור במקצוע אחר, תשאלי את עצמך ותעשי בדק בית עם עצמך האם את כהורה באמת נותנת את מה שצריך לילדך היקר כיון שגם אני אמא ויודעת היטב כמוך שהכל מתחיל מהבית.
אמא, 15/5/2012 06:26
יש מורים ויש מורים
אני בטוחה (ויודעת) שיש מורים שמשקיעים הרבה, וגם אני לא הייתי יכולה לעמוד יום יום מול כיתה וללמד. אבל לצערי יש גם לא מעט מורים שלא מראים שאיכפת להם; הם מעבירים את החומר, לא מלמדים או מחנכים. כשילד חולה בבית מעל שבוע ואף מורה לא מתקשר לשאול מה קורה; כשהורה מתקשר למורה לדבר על בעיה או סתם להציע עצה ונתקל בתגובה שמעידה על כך שהמורה לא אוהבת שהתקשרת, ומה בכלל את/ה מפריע/ה לה - זה פוגע בהורה והכי חשוב בילד. ואני מדברת מניסיון ישיר. ולא חסרים סיפורים אחרים.