לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: צו
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




מילים שרודפות אחריך

מילים שרודפות אחריך

מילים מחוללות שינוי. האם המילים שלך יחזרו לרדוף אותך?

מאת

כשהנרי קיסינג'ר שימש בתפקיד מזכיר המדינה בממשל ניקסון, הוא דיבר בצורה יהירה במיוחד על הריגת היהודים בתאי גזים. "אם ישלחו יהודים בברית המועצות לתאי גזים, זאת לא בעיה אמריקאית".

כן, היו לו הסברים. כן, הוא התנצל. אבל המילים נאמרו, והוא לא יכול לבלוע אותן חזרה – ושום תיאור של ההקשר, הנסיבות, הזמן והמקום, לא יוכל לשנות זאת.

למילים יש כוח, והדבר מודגש לאורך התורה. יש משמעות למה שאנחנו אומרים, המילים שלנו משקפות את מהותנו, ומילים יכולות לפגוע. מאוד. בצורה עמוקה. ולגרום לנזק בלתי הפיך.

לדבריהם של מנהיגים ואנשים בעמדות מפתח יש יותר עוצמה. הם מעצבים מדיניות, הם משפיעים על מדינות, הם משנים את מהלך ההיסטוריה. לא תמיד לרעה. אין אדם שהמילים "יש לי חלום", מנאומו המפורסם של מרתין לותר קינג, אינן מעוררות אותו. הן מעלות אותנו לנקודה גבוהה יותר, לסוג האנשים שהיינו רוצים להיות. דבריו של קנדי: "אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות למענך..." הם דוגמא נוספת. ואפילו לספורטאי לארמנדו גלרגה, שטעותו של השופט מנעה ממנו להיכנס להיסטוריה על משחק מושלם, היו רק מילים טובות לומר על השופט שהרס לו בטעות את הזדמנות חייו. הוא השתמש במילותיו כדי להרגיע מתחים במקום להבעיר אותם.

ובכל זאת, מול שימוש חיובי מעין זה בלשון, לא עומדים רק נאומיהם ההרסניים של היטלר, סטאלין ומאו, אלא גם הסרקאזם של עיתונאים ופוליטיקאים.

מילים מחוללות שינוי. כל אחד מאיתנו בעולמו הקטן, משפיע על היקרים לו בדרך בה הוא מדבר ובדברים שהוא אומר.

כולנו צריכים לברור את מילותינו בקפידה. כולנו צריכים להיות כמו החכם בפרקי אבות שרואה את הנולד מדבריו ומעשיו.

אני לא יודעת אם הקריירה של הנרי קיסינג'ר תיחשב מזהירה או לא. אני לא יודעת אם הוא היה מזכיר מדינה שקול או מוכשר. אבל גם אם זה לא הוגן, תמיד נזכור אותו על הדברים מאותה ההקלטה, על אותן מילים שגילו העדר מוחלט של אמפתיה או הזדהות עם מאבקם של אחיו היהודים.

וזה צריך לעורר כל אחד מאיתנו. כולנו צריכים להיזהר בדברינו. היינו רוצים שהמילים שלנו יעוררו בנו ובסובבים אותנו גאווה, ולא, ה' ישמור, ישובו לרדוף אותנו.

23/10/2011

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 5 תגובות ב-3 דיונים

(3) אנונימי, 21/11/2011 15:35

דעה אישית

מנקודת מבט של בת להורים גרושים, הוא לפחות מתחשב בילדים ולא עוזב. (ברור שמיצדך הענין לא קל)

(2) תמי ליבנה, 24/10/2011 13:42

אולי זה היה שם גם קודם לכן

מיכל, סביר להניח שהיו דברים לא טובים ביניכם כבר לפני התחזקותך באמונתך. כל אדם מתפתח במהלך חייו ואם לא שמים לב היטב, לאחר מספר שנות נישואין נמצא כל אחד במקום אחר. נכון, שינית את החוזה ביניכם, אבל זו זכותך הבסיסית כאדם לא לקפוא על שמריך. חבל על שאת נאלצת לחיות תחת מקלחת קרה דוקא מאדם שציפית שיהיה קרוב ומבין. חיזקי ואימצי.

(1) מיכל, 23/10/2011 10:40

מילים פוגעניות של בן הזוג

בהמשך למאמר "מילים מחוללות שינוי"-בעלי כבר כמה שנים טובות חש ש"הרסתי לו את החיים "כי התחזקתי יותר ויותר בקיום מצוות,שיניתי את החוזה בינינו- נהייתי "דתיה". הוא כבר אומר בגלוי וביובש שרק מחכה שהילדים יצאו מהבית כדי להסתלק אף הוא."לא יכול לאהוב דתיה-" זה הסיכום אחרי 26 שנים יחד.הוא בן לאבא כפייתי ביותר ,נשמתו עדן,ואין ספק שדרוש טיפול בפצע כואב זה. 3 דברים עובדתיים כיום:1)לא רוצה שום טיפול אישי ו /או זוגי2).לא מעונין היום בשיחות על הנושא בינינו.3)שומר על יחס הוגן, מאופק ואף אוהב עד הרגע בו אני פותחת בשיחה או מבקשת חיבוק ואז מזכיר לי איפה אנחנו עומדים היום : רק מחכים שהילדים יעזבו(גילאים 18,16,13)...שאלתי:איך אני ממשיכה לאהוב ולכבד אותו עם המילים הפוגעות שלו (אפילו שאני יודעת שזה הנשק האחרון שלו ושהוא פשןט מלקק את פצעי כבודו האבוד?)

רחל, 24/10/2011 20:33

סדנא לשיפור הזוגיות

זה נשמע שאת אוהבת את בעלך ושהוא חשוב לך. אל תתייאשי, נסו ללכת להרצאות של הרב קאבס על זוגיות ואם הוא לא ירצה תלכי רק את ותוכלי ללמוד איך לגרום לשינוי אפילו אם רק את עושה אותו. אני בטוחה שהוא גם אוהב אותך מאוד, רק הוא לא מספיק מחובר לזה ואת תוכלי להראות לו את הדרך לשם.

ענבל, 26/10/2011 12:59

סליחה, אבל הוא צודק.

גם אצלינו קרה שאני זו שיותר רוחנית ודתית, אבל לא עולה על דעתי לכפות עליו את אורח חיי והשקפותי. דת היא עיניין של אדם עם עצמו ועם אלוהיו. מתגובתו הקיצונית של אישך ניתן ללמוד שאת לא עושה איתו משא ומתן על המידתיות. כלומר, אין צורך לוותר על המהות שהיא הקשר לדת, אבל אפשר וצריך לגבש הסכמות על המידה שבה את רוצה להתרחק מהאשה שאיתה הוא התחתן. להגיע לאמצע הדרך איתו ובשום אופן לא לכפות עליו הר כגיגית. כפייה היא סוג של אלימות, גם כשנעשית לשם שמיים. שלום בית ומשפחה יותר חשובים מכל הרבנים שבעולם. רב שדוגל בהרס משפחות , רק כדי לראות עוד אשה בכיסוי ראש ובמקווה, אינו פועל לפי רוח היהדות. הוא בוחר להדגיש את מה שפחות חשוב ומזלזל בתא המשפחתי ובאושר שלך. גם את, אם את בוחרת בדברי רבנים במקום בבן זוג שנתן לך האל ובטובת ילדייך שלא עשו לך רע - את פועלת נגד רוח היהדות ופוגעת בעם, שהרי המשפחה היא היחידה החברתית המבטיחה לקיומו ולכידותו.

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub