בתי גלי הייתה בת ארבע כאשר ערב אחד היא הפתיעה אותי תוך כדי טיול במדרחוב בירושלים.
"אבא, אני רוצה שקל", ביקשה.
"בשביל מה?",שאלתי.
"בשביל לתת לבוריס", ענתה.
אינני מכיר אף בוריס ולבטח לא אחד כזה שמנהל עסקים עם בתי הקטנה, לכן אך טבעי היה שאשאל אותה: "מי זה בוריס בדיוק?".
"נו, אתה יודע...", אמרה בקולה הקטן, "זה שמנגן".
הבנתי מייד שהיא מתכוונת לאותו הנגן המנגן למחייתו במנדולינה, נתון לחסדיהם ולטוב ליבם של העוברים ושבים. עם זאת הופתעתי שהיא יודעת את שמו.
גלי לקחה את המטבע וניגשה לנגן שהיה מרוכז בחפציו באותה שעה. היא נעמדה לפניו ומשלא זכתה לתשומת ליבו פנתה אליו בקול שקט: "בוריס, זה בשבילך".
הנגן הרים את עיניו והתבונן בה בהשתאות:
"איך את יודעת שקוראים לי בוריס?", שאל במבטא הכבד.
בתי הקטנה הביטה בו שניה קצרה ואמרה:
"אמרת לי בפעם שעברה!".
"אבל איך זכרת?", שאל הנגן ואור גדול נגלה בעיניו. על כך לבתי לא היתה תשובה. למעשה השאלה כלל לא היתה "מובנת" לה, כאילו חשבה בליבה: "מה הבעיה?...אמרת לי את שמך ואני זכרתי. מה כאן מפתיע כל כך?".
התבוננתי במחזה מהצד בתדהמה. נדהמתי מהעובדה שאותו אדם היה בעיניי חלק אינטגרלי מהנוף העירוני בארצנו, כזה שחולפים על פניו מבלי להקדיש לו חלקיק של תשומת לב, ומאידך, בשביל גלי הוא היה 'בוריס!' אדם עם שם , כמוני וכמוה, אדם מעניין הגורם לה הנאה בנגינתו.
תדהמתי היתה כאין וכאפס לעומת הדבר הבא שקרה.
בוריס התיישר, לקח את המנדולינה לידיו, והחל מפיק מספר צלילים ממיתרי הכלי. גלי במקביל הניחה את השקל בתוך קופסת הפח החלודה, ובו ברגע בוריס הפסיק את נגינתו.
הוא כרע אל עבר קופסת הפח, הוציא מתוכה את המטבע והחזיר אותו לגלי.
"את חברה שלי", אמר בחיוך רחב לב, "בשבילך אני מנגן חינם", והמשיך בנגינתו...
ישנם דברים שבשביל אדם אחד הם קטנים, פשוטים וקלים.
הם נראים לו חסרי משמעות.
אך לאדם אחר הם שוים עולם ומלואו.
לפעמים לזכור שם של מישהו, לומר לו בוקר טוב בחיוך, לשאול מה שלומו –
זה דבר שמאיר לו את היום, נותן לו תקוה, הרגשה שהוא שווה משהו, שלמישהו איכפת ממנו.
*הערה: רעיון הסיפור הנ"ל לקוח מתוך הספר 'סוד הזכרון המצוין'.
(12) יעקב, 3/9/2018 11:04
סיפור אמיתי
יש לי חבר. לב זהב. הוא פנה לבוריס, כן- זה מהמנדולינה, וביקש ממנו שינגן בחתונה שלו! הוא הזמין תזמורת, אבל בחלק הראשון של החתונה בוריס ישב וניגן. על המנדולינה. כל אחד ואחד מהאורחים נהנה. כו. אפשרי!
(11) אנונימי, 4/4/2013 20:04
פשוט ומרגש!
(10) פוווחחה, 14/6/2012 11:21
בית שמש
סיפור מרתיק ומלמד המון אנושיות אני אישתי למדתי מלא דברים על היחס לזולת ,כל אדם חשוב לו שיתנו לו יחס חם ואוהב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
(9) חנה דרור, 7/6/2012 18:57
האיש שמנגן על מנדולינה בוריס.
מאד נוגע. בעצב הנכון של הגוף.
(8) אנונימי, 31/5/2012 14:15
קצר וקולע תודה. אני אוהבת לקרוא מאמרים קצרים
(7) סתם מישו, 30/5/2012 20:29
הדברים הכי משמעותיים...
מורה פעם לימד אותנו שלכל אדם יש שם ולא משנה מה הוא עושה או מה יש לו, כל פעם מחדש מדהים אותי לשמוע כמה שזה ככה. ישר כח
(6) אנונימי, 25/11/2009 10:01
תשובה ל-2:
הזכרת לי. לפני שנים הבאתי עציץ צנוע לחברתי ביום הולדתה. היא עברה אותו זמן תקופה קשה בחייה. כשהבאתי לה שי קטן זה, אמרה לי שתכננה להתאבד באותו יום. שה' יעזור לנו ויתן את הכוחות לעשות את הנכון.
(5) , 23/11/2009 18:10
מקסים וכל כך נכון ואמיתי!
(4) , 23/11/2009 13:05
כך צריך להיות...
בעולמנו האנשים טרודים ב"מרדף החיים" ונוטים לשכוח את הזולת. אני מאמינה שחינוך טוב בבית הכולל ומקפל בתוכו מודל ודוגמא אישית הוא חלק מרכזי וחשוב בחיי כל משפחה. בביתי חונכו ילדיי לאכפתיות ,לאהבת הזולת וכמובן עזרה לחלש יותר. היום בעלי ואני קוצרים את הפירות-כולנו עוסקים במקצועות הנותנים שירות. מי יתן ובעולמנו ירבו ילדים כמו גלי...
(3) אביב, 16/7/2005 08:56
הדברים הקטנים...
בחיים באמת כמו שאמרת יש את הדברים הקטנים שנראים לנו כמובן מאיליו, שקיימים אצלנו בחיי היום יום, כמו חברים ומשפחה.
האדם מרוב טיבעותו לא שם לב למשמעות הגדולה של האנשים שמסביבו על חיו, הוא לא שם לב כי דרך החינוך של הוריו ישארו איתו כל חייו וכך הוא יחנך את ילדיו, הוא לא ישים לב כשיגע לצבא שהדבר שהוא הכי רוצה זה רק לחזור הביתה ולא בשביל החברים, אלא בשביל מי שהיה שם תמיד בשבילו מי שהאכיל אותו וניקה את בגדיו (וכו).
וזאת הבעיה של האדם, הוא לא מבין חשיבות של דבר, עד שהוא מאבד את הדבר הזה, אז "בוריס" מהסיפור שלך גילה את חשיבות היחס והחברות שנעלמו לו אם הזמן.
(2) שני, 23/11/2004 14:48
יחס לזולת -מציל חיים
קראתי באחת המאמרים באתר שלכם , שהיה ילד שהתייחס לילד בכיתה ותו לא ...ואחרי שנים מס' התברר שאותו יום, בגלל שהחברה התעלמה ממנו (וילדים בב"ס הציקו לו),...הרגיש חסר תועלת ובאותו יום ממש רצה להתאבד- ומילותיו שלו הצילו חייו בלי שידע על כך...
(1) הדס, 23/11/2004 14:31
יפיפה...