"צאו וראו: איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם?"

אם הצלחתם לזהות את הציטוט הזה, אתם ודאי זוכרים שהוא מפרקי אבות. רבן יוחנן בן זכאי שאל את תלמידיו את השאלה הגדולה האמורה.

שאלה זו גדולה ורחבה, חובקת זרועות עולם. משמעותה היא, לסכם בשתיים או שלוש מילים דרך אחת מרכזית, שתוכל לשמש אבן יסוד בחייו של האדם. הנחייה שתהיה גם כללית וגם יעילה ושימושית, בסלילת דרך של הנהגה נכונה וטובה.

אכן, לא פשוטה היא שאלה זו. "צאו וראו!". לא נתבקשו התלמידים להשיב את תשובתם במהירות, בעמדם על רגל אחת. ההיפך הוא הנכון. הם נתבקשו לצאת ולברר, לחשוב וללבן, לעיין במציאת הפתרון. שאלת חיים שכזו לא נועדה שיענו עליה כלאחר יד!

וכאן ננתח את תשובתו של אחד מחשובי התלמידים, רבי יהושע. וכך הוא אמר: "חבר טוב".

אכן, צורך מיוחד הוא שיהיה לאדם חבר טוב. מי יוכל להתווכח עם חשיבות הדבר, לרכוש חבר טוב?

אך בואו ושמעו פירוש מיוחד, מרבנו יונה במשנה זו. אומר רבנו יונה: מה זה 'חבר טוב'? וכי בידך הוא למצוא חבר טוב? כל אחד רוצה, כמובן, אבל לא כל אחד יצליח. ובודאי אי אפשר להעמיד את המפתח הנכסף להצלחה בחיים על מציאת דבר שאינו בידו של האדם ושלא כל אחד יזכה לו?

שתדאג שיהיה בן אדם אחד לפחות, שחייו עשירים יותר בגללך

אלא, אומר רבנו יונה, כוונה אחרת היתה לרבי יהושע. לא שתרכוש חבר טוב. אלא, שתהיה חבר טוב! שתדאג שיהיה בן אדם אחד לפחות, שחייו עשירים יותר בגללך. שתקבל אותו בכל לב, תבין ללבו, תשמע את דבריו בשימת לב. בן אדם אחד, שחוויותיו יהיו קרובות ללבך. זהו המפתח להצלחה – וזה אכן בידך!

בטוחני שכאשר קראנו את המשנה, את הדגשת הדרך של "חבר טוב" בהבנה הראשונית, היתה המחשבה הראשונה שחדרה לראשנו: נו, איך באמת החברים שלי? האם זכיתי לקיים את ההנחיות של מציאת חבר טוב?

דומני אם כן, שלא פחות חשוב שהשאלה שנשאל את עצמנו תהיה על פי פירושו של רבנו יונה. האם אני מקיים את הדברים כראוי? האם אני 'חבר טוב'? האם יש מישהו בעולם שחוויית חייו עשירה יותר בזכותי?

תמיד טוב לבדוק ולחשוב אם זכינו לחבר טוב. מעכשיו, נקדיש גם תשומת לב לחשוב אם עלתה בידינו הזכות להיות חבר טוב. לפחות לבן אדם אחד. ואם אפשר ליותר, על זה נאמר: כל המרבה הרי זה משובח.