רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תובנות מהחיים

לשחרר את העבר

כ״ג בתשרי ה׳תשע״ט כ״ג בתשרי ה׳תשע״ט 02/10/2018 | מאת אנאבל איזנהוק

מה אפשר לעשות כשמתעוררים בנו הספקות, כשאנו מתבוננים לאחור ומרגישים חרטה, תחושת החמצה או תסכול?

 למה בעצם אנחנו מתעסקים בעבר? חושבים על מה שקרה, מתלבטים אם קיבלנו את ההחלטות הנכונות?

עצם העיסוק בעבר נובע פעמים רבות מהרצון להרגיש שלמים עם עצמנו, לדעת שפעלנו נכון ושאנו יכולים לסמוך על עצמנו ולהרגיש בטוחים.

הבעיה היא, שהאופן שבו אנו מנסים למלא את הצרכים האלה, לרוב לא מצליח בכך. לרוב אנחנו מלקים את עצמנו – “למה עשיתי את זה?!”, “איך לא חשבתי על זה?!” או “ידעתי שזה מה שיקרה בסוף! למה לא הקשבתי לעצמי?!” וכיו”ב.

אז מה אפשר לעשות כשמתעוררים בנו הספקות, כשאנו מוצאים את עצמנו שקועים בעבר, מתבוננים לאחור ומרגישים חרטה, תחושת החמצה או תסכול?

לצורך זה, הכנתי לכם טבלה קטנה☺

מחשבות חרטה על העבר, ספקות…

האם זה משהו שאני יכול/ה לשנות?

אם כן – קדימה, לגשת לפעולה!

אם לא – להמשיך לשלב הבא.

האם יכולתי לפעול אחרת?
לא כן
מה יש ביכולתי ללמוד ממה שקרה – משהו שיחזק אותי ויתמוך בי? מה הדבר שיכולתי לעשות אחרת? (לפרט)
 

האם אפשרויות אלה היו זמינות לי או אפשריות עבורי ברגע קבלת ההחלטה?

אם התשובה היא “לא”, עוברים לתא המודגש בכחול.

 

אם התשובה היא כן –
מה היו הסיבות לכך שלא פעלתי אחרת? על אילו צרכים ניסיתי לענות באמצעות ההחלטה שקיבלתי?

 

האם אני יכול/ה להיות בטוח/ה בביטחון מוחלט שאם הייתי פועל/ת אחרת, התוצאות היו טובות יותר?

(רמז, זו שאלה רטורית והתשובה עליה היא תמיד לא. אנחנו תמיד חכמים בדיעבד)

  משל סיני:
היה היה פעם איכר שהיה לו סוס חזק ובריא ויפה. כולם אמרו לו, “איזה מזל טוב יש לך!” והוא תמיד ענה, “מזל טוב, מזל רע, מי יודע?”. יום אחד ברח הסוס. כולם אמרו לו, “איזה מזל רע!”. האיכר ענה להם, “מזל טוב, מזל רע, מי יודע?”. כעבור מספר ימים חזר הסוס ועמו 10 סוסי פרא חזקים ונהדרים. כולם אמרו לו, “איזה מזל טוב יש לך!” והאיכר ענה, “מזל טוב, מזל רע, מי יודע?”. למחרת עלה בנו של האיכר על אחד הסוסים בניסיון לאלפו, נפל ושבר את רגלו. כולם אמרו לו, “איזה מזל רע”, והאיכר, כהרגלו, ענה, ” מזל טוב, מזל רע, מי יודע?”. כעבור מספר ימים פרצה מלחמה ושליחי הקיסר הגיעו לגייס למלחמה את כל הגברים הכשירים, אך בנו של האיכר נותר מאחור בגלל רגלו השבורה.

 

מזל טוב? מזל רע? מי יודע?

יכול להיות שטעיתי בהחלטה שקיבלתי. אני אנושי/ת ואין אדם שלא טועה.

בתמונה הכוללת, אין דבר כזה, “טעות”.

יש רק למידה.

הכרה בכך שעשיתי כמיטב יכולתי במסגרת הנסיבות ולאור מי שהייתי באותה תקופה

הדבר הטוב ביותר שאני יכול/ה לעשות עכשיו עבור עצמי הוא לסלוח לעצמי
ולצמוח ממה שקרה

 

אשמח לשמוע אם הטבלה סייעה לכם ☺

מתוך האתר  "לחיות עם עצמי בשלום"

 https://www.irisa.co.il/

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן