אני עומד לכתוב במאמר זה על יוזמה מעניינת ביותר. כבר בהתחלה אדגיש, שלא אני המצאתי את היוזמה; אני עצמי רק שמעתי עליה, והתפעלתי מהמקוריות שבדבר. בהתאם לכך אני רק מדווח עליה, כי בהחלט יש כאן חומר פורה למחשבה.

הרעיון הוא: ליצור מאגר של מתנדבים, שיקבלו על עצמם שעתיים של שמחה כל יום.

אני משער שהתגובה שלכם בשלב זה היא כמו ששלי היתה:

???

מה זה???

וכאן, כמה מילות הסבר.

שעתיים של שמחה!

אדם מקבל על עצמו למשך שעתיים ביום להיות שרוי בשמחה!

איזו התעלות רוחנית תהיה למי שיעשה כן. הפתגם "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד", שגור בפי כל [מקור האמרה הזו וניסוחה – נדמה לי – הוא בדברי רבי נחמן מברסלב. המעיין יוכל למצוא מקורות רבים נוספים למצות השמחה, ולגודל חשיבותה ושכרה].

הכל בינתיים נשמע טוב. מלבד, שאלה נוספת שאולי (רק 'אולי') תעלה על לב הקורא:

איך?

מה עושים?

להימנע מדיבורים שליליים, למשל, זה קל יחסית, אך 'ליצור' שמחה זה, איך נאמר, לא בדיוק 'קשה', אלא יותר... איך בכלל עושים את זה?

את השאלה הקשה הזו אפנה אליכם, ידידיי הקוראים, ואולי אוכל לשמוע מכם רעיונות.

האם יתכן לעמוד במשימה שכזו?

האם אפשרי לאדם לקבל על עצמו במשך שעתיים ביום להיות בשמחה, או לפחות להשתדל לכך?

ובעיקר: אלו הנחיות מועילות אפשר יהיה לתת למי שירצה להצטרף? כיצד נדריך אותו לקיום החלטה וקבלה שכזו?

היוזמה עצמה מעניינת ואף מרתקת – האם שייך לקדם אותה הלאה?

האם תוכלו לסייע, ולו במעט, עם סימני השאלה הגדולים הניצבים בפניה?