יהודי ניגש לכל נושא בעולם בגישה ייחודית. לדוגמא: על כל שאלה הוא עונה בשאלה נוספת.

וכדרך הבדיחה (האומנם בדיחה היא זו, או מציאות?) אודות גוי אחד ששאל יהודי: ''למה יהודי תמיד עונה על שאלה בהצגת שאלה נוספת?''.

אמר לו היהודי: "למה לא?".

הבה נחקור כאן אודות תופעה זו. וכך שמעתי שניתן להסביר אותה: הכל מגיע מההגדה של פסח.

[פסח ???]

הרי כך מפורש בהגדה: הבן בא ושואל, מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? ... ומדוע הלילה הזה כולו מצה?

האבא, (כדרכם של יהודים, וכנ''ל) מתחיל אף הוא בשאלה על הנושא: "מצה זו שאנו אוכלים, על שום מה?". רק אחר כך מגיעה (סוף סוף!) התשובה, "על שום שלא הספיק בצקם להחמיץ...".

מכאן מגיעה התופעה האמורה. אך עדיין לא מיצינו את הנושא, כי לא בחינם חדרה הנהגה זו להיותה כה טבעית בעם ישראל. ואכן עומק מיוחד טמון בדבר.

האם אתם יודעים מדוע כל שאלה גוררת אחריה עוד שאלה? – כי זה קשור לכל המבט על החיים.

מבט פשוט ושטחי רואה בכל דבר את הגורם הישיר שלו, לכל 'סיבה' יש 'מסובב', ולא יותר. למה המלחמה פרצה? למה הוא ניצח בבחירות? למה ראובן הצליח בביזנס? ולמה שמעון נכשל? למה... למה... למה...

התשובה לכל השאלות ברורה, פשוטה וישירה. הרי היא נראית לעין. הכל בגלל כך וכך וכך (כי המדינה השנייה התחילה, כי בחרו בו, כי יש לו חוש לעסקים, כי הוא תלמיד גרוע – בהתאמה). זו הסיבה הישירה, מכאן זה התפתח.

אך - לא זו הדרך בה רואה היהודי את העולם. היהודי יודע שעל כל התפתחות יש סיבה שדווקא אינה נראית לעין: השגחה פרטית, שכר ועונש, מצוות ועבירות, ניסיונות ואתגרים. הכל מגיע מלמעלה, והגורמים הם דברים שלא נראים במבט ראשון, ואינם תואמים להבנה שטחית.

על כל שאלה שתשאל "למה?", יש בעצם הקדמה ארוכה לתשובה, בדמות שאלות נוספות: למה בעצם יש בכלל עולם? מה המטרה שלמענה אתה חי? מהו תפקידו של עם ישראל? מדוע ה' מנהיג ככה את עולמו?

סימני השאלה הרבים מצטרפים יחד להשקפת עולם מקיפה וכוללת, ומציירים תמונה חדשה על כל דבר ודבר שקיים. ורק אחרי זה, אחרי דברי ההקדמה הארוכים, אה כן, יש לנו גם תשובה לשאלה הקטנה שלך.

יהודי עונה על שאלה בהוספת שאלה נוספת, כי מבטו של יהודי מבין שבלי השאלה השנייה שהוא מוסיף – הנושא לא הגיע לתשובה האמיתית שלו. יהודי תמיד מוסיף שאלה נוספת, כי רק ככה אפשר להגיע לאמת שמסתתרת מתחת לפני השטח.

וזו הסיבה להנהגה 'יהודית' זו.

יש למישהו שאלות?