לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




התבודדות – יצירת רגעי אושר

התבודדות – יצירת רגעי אושר

האדם הוא יצור חברתי שלא בדיוק אוהב להיות לבד – אז איך בכל זאת ניתן להגיע לרוממות מתוך התבודדות?

מאת

השורש "ב.ד.ד." מפחיד.

אדם שהוא 'בודד' – לא טוב לו. אדרבה, להיות עם אחרים זהו המוגדר כ'טוב', וכפי שנאמר: "טובים השניים מן האחד". על מצורע נאמר "בדד ישב, מחוץ למחנה מושבו", וזה לא בא בתור פרס, אלא להיפך – בתור עונש.

ובכלל, האדם הוא יצור חברתי, ולהיות בודד זה להיות לבד, בלי חברה, מנותק מצורך אנושי מובהק. ואחרי כל זה, יבוא המאמר שלפנינו לדבר על התבודדות במילים של שבח.

ככה זה. זרם החיים שוטף, וכל זמן שמתעסקים עם הצרכים העולים ודורשים התייחסות – הרי שתשומת הלב מרוכזת במילוי צרכים אלו. כל זמן ששוהים בקרבת בני אדם, ממוקד הלב בחברה זו. ואזי, אין הלב פנוי לעיסוקים אחרים.

ומה הם?

חביבה עלי מאד המילה "רוממות". מילה זו מורה על רגש של נשמה, של רוחניות אינטנסיבית. תחושה של רוגע, של שמחה ונחת, של התעלות. ולפעמים, של שלווה פסטורלית. תמיד, של מצב רוח הנמצא 'על הגובה'.

כך נגדיר את הזמנים האלה: רגעים שאדם חושב עליהם ואודותם, 'אם הייתי יכול לבודד רגע מסוים, ולחיות את כל החיים כמו אותו רגע – אזי זהו הרגע שהייתי בוחר בו'.

אלו רגעים שמרגישים כלפיהם ש'בשביל זה ממש כדאי לחיות'. רגעים אלה נדירים הם. נראה שמציאות החיים משחררת את הטיפות של החיים המרוממים הללו די בקמצנות.

חבל, אה?

כאן יבוא עיקר המסר של מאמר זה. לא צריך לחכות עד שיתמזל המזל והרגע המיוחד ינחת משום מקום. את הרגעים האלה אפשר ליצור, אפשר להביא בצורה יזומה.

האם אין זה חבל, אם לא ננצל את היכולת הזו!?

לא אוכל לומר לכל אחד מה ואיך לעשות. אין לי מרשם מדויק כיצד משיגים את זה. אבל כללים – יש.

לפעמים זה בהאזנה למוסיקה, לנגינות המתאימות להתעוררות הרגש. או בישיבה רגועה בחיק הטבע, עם נשימות עמוקות וריכוז בציוצן המתוק של הציפורים (דומני שהציפורים עצמן מצייצות מחמת שלמדו לקחת לעצמן רגעי אושר שכאלו). או בלימוד איזה מאמר חכם שנותן מבט חדש ומעמיק על העולם. או באמירת פסוקי תהילים במתינות, בהשתפכות הנפש, בשירת הנשמה.

הרשו נא לי להציג את הדברים כפי שבאו לידי ביטוי בכתבי גדולי החכמים. מבחר קטנטן ממש, על קצה המזלג, כדי לתת טעם בדברים.

הנה לשונו של הרמב"ם (יסודי התורה פרק ז):

"כל הנביאים אין מתנבאין בכל עת שירצו אלא מכוונים דעתם ויושבים שמחים וטובי לב ומתבודדים, שאין הנבואה שורה אלא מתוך שמחה".

והנה דברי השל"ה ( מסכת יומא):

"ההתבודדות והפרישות והדביקות היו נוהגין בה חסידי ישראל, היינו שבהיותם לבדם מפרישים מדעתם ענייני העולם ומקשרים מחשבותם עם אדון הכל. וכך לימד האריז''ל, שזה מועיל לנפש וכו', ולפי כח ויכולת האדם יפרוש ויתבודד יום אחד מן השבוע או יום אחד בחמשה עשר יום, או יום אחד בחודש, ולא יפחות מזה".

ובספר החרדים, מתלמידי האריז"ל:

"וזהו ששנינו (ברכות ל, ב), חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללים כדי שיכונו למקום. שהיו בטלים מלמודם ומלאכתם להתבודדות והדביקות, ומדמיין אור שכינה שעל ראשיהם כאלו מתפשט סביבם והם בתוך האור יושבים".

מבחר קטן מן הכתבים בנושא. אך די בזה כדי לעורר על חשיבות הדברים, ולהמריץ את האדם (הלוקח את החיים ברצינות הראויה להם) להקדיש את המאמצים הנדרשים כדי שזה ייעשה.

החיים יקרים מדי.

אל תתנו להם לחלוף מבלי לטעום את הטעם של התעלות הנשמה.

תקדיש נא תשומת לב להשגת רגעים אלו.

ותזכה ל...'רוממות'!

29/4/2006

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 6 תגובות ב-5 דיונים

(5) לירן, 25/1/2008 01:51

התבודדות, לא בדידות.

אני חושב שהשיר שציינת מדבר על בדידות ולא על התבודדות.
בדידות הוא מצב חברתי שאדם נקלע אליו (או מוביל את עצמו אליו) ובו אין עם מי לשוחח ולשתף בחויות החיים ואז העצב אכן יכול להשתלט.
התבודדות, להבדיל, (כמו שאני מבין) היא הקדשת זמן לשיחה עם בורא עולם. כאן אתה כן משתף וחולק ומרגיש קרוב.

רק בגלל שפיזית אתה לא נמצא עם אף אדם קוראים לזה התבודדות. אבל דוקא ברגעים כאלה אתה לא לבד, אתה מתייחד עם הקב"ה.

אמן שנזכה !

יהושע נחשון שלסנגר, 9/7/2012 15:17

צודק באופן כללי

בס"ד אבל תראה כאשר אתה יושב לדבר עם ה' יש בזה גם לכאורה סוג של בריחה ובדידות לצערינו רוב האנשים שמתבודדים עושים את זה כי אין להם הכח לדבר על הצרות לאדם אבל לפחות מבינים שצריכים עזרה והדבר הנכון באמת הוא להתבודד כדי למצוא את השמחה ואת היופי ואז ממילא זה לא נקרא בדידות כי אתה עדיין פועל עם חברה ואתה לא בורח מהם שזוהי ההסתכלות השגויה של רוב בני אדם על התבודדות

(4) מיכל, 11/7/2007 05:17

הלוואי שנצליח...

בהצלחה!

(3) אנונימי, 18/10/2006 05:42

Katava meromemet. Toda.\

(2) יעל, 2/5/2006 01:26

תודה.

הצג את כל התגובות
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub