רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

צמיחה אישית

תוכחה עצמית

כ״א באלול ה׳תשס״ה כ״א באלול ה׳תשס״ה 25/09/2005 | מאת הרב הדר מרגולין

איך לבקר את עצמך בצורה הטובה ביותר? (ולדאוג לכך שהתהליך לא יהפוך להלקאה עצמית מייאשת).

למה את/ה תמיד מתנהג בצורה כל כך טיפשית? למה אתה אף פעם לא מצליח לעשות שום דבר כמו שצריך? למה את תמיד חייבת להיכשל?

לא נעים לשמוע את ההאשמות האלו מוטחות בפניך. ועם כל זאת, פעמים רבות נאמרים דברים אלו או דומים להם. והאומר הוא דווקא האדם לעצמו.

לא נדיר למצוא אנשים שתמיד רואים את עצמם כבלתי מצליחים, כנכשלים בכל משימה. ואפילו אם מצליחים בחלק מן הדברים, אזי בפעמים שנוחלים כשלון – והרי כולנו נכשלים לפעמים – ההלקאה העצמית היא במלוא עוזה ותוקפה.

ננסה בקטע קצר זה לתת מבט רענן למצב האמור. וזאת, אחר שנציג ביאור לפסוק שנכתב ב'משלי', ספר החכמה של שלמה המלך.

בספר משלי (פרק ט פסוק ח) כתוב:

 

"אל תוכח לץ פן ישנאך; הוכח לחכם ויאהבך".

 

הביאור הפשוט: מדובר על שני אנשים, האחד לץ והשני חכם. הלץ שונא תוכחה – אל תוכיח אותו, שהרי זה רק יגרום שישנא אותך. החכם לעומת זאת, אוהב תוכחה. הוא יודע שבלעדיה הוא לא יוכל להתקדם ולתקן את טעויותיו, וכיון שכך – ולמרות אי הנעימות שבדבר – רוצה הוא שיעירו לו על הצריך תיקון. זהו הביאור הפשוט.

ביאור מעמיק יותר כתב הרב ישעיהו הורביץ מחבר ספר של''ה (שחי לפני כ-300 שנה). הוא מסביר שכוונת הפסוק היא ללמד אותנו איך להוכיח, מהו האופן הנכון לבצע מלאכה קשה זו.

"אל תוכח לץ פן ישנאך" – אל תאמר לאדם כשאתה מוכיח אותו כמה הוא לץ, כמה הוא רע, עד היכן מגיעה מידת הכישלון והטיפשות שלו. "פן ישנאך" – צורת תוכחה שכזו רק תגביר שנאה, כי אין מי שמעוניין שידגישו בפניו את החסרונות שלו.

מה כן? "הוכח לחכם ויאהבך" – אמור דברים בנוסח שכזה: 'הרי אני מכיר אותך לא מהיום, אתה אדם חכם ומוצלח. בכל שטחי החיים אתה דווקא נוהג בפקחות ויעילות; ודווקא בגלל זה אני רוצה להעיר את תשומת לבך לתחום אחד בו ההנהגה שלך איננה ברמה של חכמה שהייתי מצפה, בתחום זה וזה, ושם צריך עדיין מעט לשפר'.

האומר תוכחה בנוסח שכזה – "ויאהבך", מגביר את האהבה בינו לבין חברו. אדרבה, ישמח השומע להיטיב את דרכו, ויודע הוא שהאדם שמוכיח אותו חושב עליו דברים טובים ומעלות מיוחדות. זה בהחלט מגביר אהבה, וראויים דברים אלו להיאמר.

עד כאן תוכן דברי השל''ה הקדוש, המלמדנו כיצד לתת תוכחה לאחרים.

ביקורת עצמית

נמשיך אף אנו בעקבותיו. האם אין זו גם הדרך הראויה לתת תוכחה לעצמנו? אם כך היא התוכחה הנכונה והטובה, למה לומר אותה רק לזולת ולא גם לנו עצמנו?

המחשבות שלנו בתוכחה עצמית, ראויות גם הן שיהיו בנוסח שכזה! "אל תוכח לץ", אל תראה את עצמך ככישלון... "הוכח לחכם", ראה את עצמך כמצליח באופן כללי, ורק בתחום ספציפי זה או אחר צריך קצת לחזק ברגים רופפים. "ויאהבך" – ראוי שתאהב את כל היהודים, ובכללם – גם את עצמך!

הרמב''ם בכתבי הרפואה שלו כותב על כך, שאדם מטפל טוב יותר בבריאות של בהמתו מאשר בבריאות שלו. הוא לא ייתן לבהמה לאכול יותר מדי, כי הרי זה יזיק לה. הוא גם ידאג לכך שהיא תעשה התעמלות כמו שצריך, כי הוא רוצה בהמה בריאה ולא עצלה וחולה. ומדוע לא יטפל בעצמו גם כן, לפחות כמו בבהמתו?

דברים אלו ראויים הם למחשבה בפני עצמם, אבל כאן הובאו רק בתור דוגמא ומשל. כי גם לעניין התוכחה תואמים הדברים להפליא.

חשוב נא כיצד היית אומר את הדברים לחבר שלך כשהיית נצרך להעמידו על טעותו, איזה ניסוח היה מצליח ביותר.

האם לא מגיע גם לך עצמך לומר את אותו ניסוח?

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן