לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




עוד פעם יום כיפור?

עוד פעם יום כיפור?

מתי כבר נוכל לדעת שהקטע זה הסתיים אחת ולתמיד?

מאת

תשובה...

...

לחזור בתשובה...

...

לעיתים רבות עצם המחשבה אודות מושג זה מייגעת, ולא רק בגלל הסיבה הפשוטה והברורה. סיבה נוספת ועמוקה יש.

נסביר את כוונתנו.

מטבענו, אין אנו מעונינים לחזור בתשובה. החטאים שעשינו הם, לרוב, משום שהמעשים האסורים גרמו לנו הנאה. או לפחות, משום שכך דימינו בשעת המעשה. וממילא, לחזור בתשובה כולל שבירת מוסכמות, שינוי הנהגות, ופרישה מאותם מעשים שבעיני הדמיון שלנו מביאים שמחה והנאה. נצרכת כאן יצירת דפוסי חיים חדשים. וכל זה אינו עולה בקנה אחד עם הרצונות שלנו, ועם העצלות הטבעית שקיימת בכולנו. זו "הסיבה הפשוטה והברורה".

אך יש עוד טעם, וחשוב לברר אותו. והיינו, שהתשובה היא תהליך שלא נגמר. פעם אחר פעם, כל יום ויום, נקרא האדם לעשות תשובה. במשך שנים רבות, מלחמת התשה, ללא הפסק. "נון סטופ", בלעז.

וכאן אכן טמון קושי.

אם היה רק אפשר אחת ולתמיד, בשיטת "זבענג וגמרנו", לגמור עם זה. אך כשאין לזה שום סוף הנראה לעין, הרי שהנחישות להתמיד במאבק העיקש הזה נחלשת מאד.

ומה יהיה?

סוגיא כבידה וקשה היא זו, ומטרידה היא אנשים רבים וטובים. אך ננסה להקל במעט את חוד הקושיא, ולהקל על הקושי: ועצם העובדה שגורמת את הקושיא, בה יהא נעוץ גם הפתרון.

 

***

 

ה"תשובה" אכן איננה מאורע חד פעמי. היא באמת ובתמים נמשכת על פני כל החיים. והסיבה לכך היא פשוטה: מפני שבאמת מדובר במהלך שאינו נגמר, בדרך של חיים.

התשובה היא לחיות את החיים תמיד מתוך שאיפה שצריך להשתדל יותר, להיות טובים יותר, להתעלות.

התשובה היא לא רק להיפטר מעול החטאים והעבירות. התשובה היא לחיות את החיים תמיד מתוך שאיפה שצריך להשתדל יותר, להיות טובים יותר, להתעלות. חיים של מאבק, חיים של השתדלות בלתי פוסקת. כך או כך, זה נשאר עד הסוף. תמיד "חיים של..."

כל מי שקורא אודות שיטות להוריד משקל, יודע שההמלצה היא תמיד לא לעשות "דיאטה". אלא, לשנות את אורח החיים, שיהיה בריא יותר.

וממש כך היא גם עבודת התשובה.

אילו הייתי מוכרח לסכם זאת במילה אחת, הייתי בוחר במילה: "מתח".

לא במובן השלילי, המורה על עצבים וגורם לאולקוס.

אלא במובן החיובי, כגיבור היוצא לקרב, כמי שדרוך למאבק ומפשיל את שרווליו בהחלטה שהוא נלחם במלוא העוז "עד הסוף". כמי שהמילה "כניעה" אינה קיימת בלקסיקון שלו.

זוהי ה"תשובה" במלוא עוזה ותפארתה, זה לא נפסק, מפני שאינו יכול להפסק. זה לא רק חלק מהחיים, זה מגדיר את עצם עומקם של החיים.

 

***

 

קל יותר לתאר את ההתרגשות והדראמה הזו בכתב, מאשר לחיות אותה. החיים בפועל אינם כה מלאים בתסיסה, כפי שמתסיסות הן המילים בהם מציירים את המציאות הזו במאמר כתוב.

ובדיוק זהו עומקו של הנסיון! לראות עד היכן מגיעה הנחישות להשקיע את מלוא הכוחות – גם כשמשעמם, מתסכל, מתמשך. גם כשאין שום ישועה מוגדרת נראית באופק.

אך ברגע שנכיר בעובדה שהתשובה היא תהליך מתמשך; ברגע שנדע שעצם ההגדרה מחייבת היא שהמאבק ימשך למשך כל החיים, ואינו יכול להפסק אפילו אתנחתא קלה; ברגע שנדע שהמדובר הוא בצורת החיים מעכשיו ועד מאה ועשרים, ולא משנה מה יקרה או לא יקרה;

ברגע זה, גם תימחק השאלה הקשה שבפתח דברינו.

כי בודאי שעבודת התשובה אינה יכולה להגמר.

כי תמיד צריך להילחם במלוא הכוחות.

כי ... בשביל זה אני חי!

***

מאמרים בנושא קרוב:

"תשובה" – תיקון טעויות
אנשים לא יפסיקו לטעות. האתגר האמיתי של התשובה, הוא לתקן את הטעויות, כך שלא נחזור עליהן שוב.

 


 

 

תשובה – ניקוי יבש לנשמה
עשית משהו רע? כולנו עשינו. הנה המתכון לתיקון הטעויות, אחת ולתמיד.

 

 

 

5/3/2005

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) יעל, 14/3/2005 14:42

כמה נכון

כל יום וההתמודדויות שלו. ואין יום דומה למשנהו. יש יום ויש בו הצלחות ויש יום אחר. אבל תמיד יש מחר. וגם אם לא עומדים בהבטחה של המחר, הרי לפחות הרצון לשנות משאיר אותנו ברמה מסוימת של "מתח"

(1) איתמר, 7/3/2005 18:26

מחזק מאוד!!!!

זה בדיוק מה שהייתי צריך עכשיו לתהליך החזרה בתשובה שלי!!!! תודה רבה!!!!!!!!!!הייתי כבר על סף ייאוש וזה כ"כ עזר לי!!!! תודה רבה רבה רבה!!!!
רק חבל שזה קצר אבל לא נורא כתבה מצויינת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub