לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




תשובה –

תשובה – "כבד" או מרומם?

האם לקראת החופש אתה מייחל ומצפה שהחופש כבר יגיע? האם יש לך רגשות כעין אלה גם כשמגיעים לקראת ימי התשובה?

מאת

"כמה נפלא הדבר שסוף סוף הגענו לחודש אלול, לקראת הימים הנוראים, לתקופה בה מתכוננים ליום הדין. אני מייחל כבר המון זמן להגיע לזמן הזה...".

תנחשו ממי הציטוט הזה? נכון, ניחשתם.

מאף אחד.

כי אף אחד לא חושב כך.

אכן מובן בהגיון שיש חיוב לשפר את המעשים ולשוב בתשובה, סוף סוף הרי מגיע יום הדין וכו', אבל מכאן ועד רגש של ציפייה לקראת ... המרחק ארוך. אולי בשכל מובן שצריך את זה, אבל בהחלט לא מתחשק בלב.

ניתוח מעמיק של התופעה איננו קשה במיוחד: למה אנחנו עושים עבירות? לא מחמת אידיאליזם. אלא, מחמת משיכת היצר לדברים שאנו יודעים שהם לא מוסריים, כי זה נעים לנו, או לפחות כי כך נדמה לנו.

אם כן, מה צריך לעשות בכדי לעשות 'תשובה'? פשוט להפסיק את כל הדברים האסורים והמזיקים, דברים כאלה שהם – אחד אחד – מצטיירים לנו בדמיון שהם כל כך נעימים, ושהחיים בלעדיהם הם פשוט קצת פספוס...

אז אפשר להאשים מישהו על כך שאיננו מצפה לקראת תהליך זה?


למרות הכל, ננסה בכמה שורות ליצור מהפך בגישה האמורה. וזאת על ידיי שניתן הגדרה חדשה למושג תשובה.

שורש המילה 'תשובה' הוא 'שב'; האדם שב אל ה', ואל מה שהוא צריך להיות.

צייר לך בדמיונך שאתה מנהל את החיים בצורה הוורודה ביותר שאתה יכול (באופן מעשי, לא בחלומות). תאר לך שאתה עושה את כל מה שאתה באמת רוצה לעשות, באופן של רוממות ושמחה אמיתיים.

תשובה היא באמת להיות ולחיות כמו שצריך, לשוב לאידיאלים האמיתיים.

ואח''כ תחשוב על החיים שאתה מנהל בפועל, האם המצב דומה? בודאי שלא, עדיין המצוי איננו הרצוי. אז מה דעתך על תקופה בה אתה מתרכז בשיפור החיים, ובחזרה למה שהנך באמת? מה דעתך על השקעת חודש מהזמן שלך רק בשביל ליישם את האידיאלים של החיים? נשמע טוב?

זוהי 'תשובה'.

ביאור העומק של 'תשובה' איננו רק הכאת החזה ב'על חטא', וחרטה על כל העבירות. תשובה היא באמת להיות ולחיות כמו שצריך, לשוב לאידיאלים האמיתיים. ובהנחה שאחד מהאידיאלים האלו הוא שמחה [ואכן אני מניח כך – נא לא לאכזב אותי!], הרי שעבודת התשובה חייבת להיות מלווה ברגש שמחה אינטנסיבי, המצביע על חיים נכונים וראויים! כשמגדירים 'תשובה' בהגדרה זו, אין סיבה להיסוס או רתיעה; אדרבה, כל אדם משכיל שואף לזה כחוויית חיים אמיתית.


אז מה עם כל החלק ה'כבד', החרטה והוידוי ועזיבת החטא וכו', האם גם לזה אמורים לצפות ולייחל?

כן; אבל תלוי.

זה הכל תלוי ב'פוקוס' של האדם. אם המילה 'תשובה' מתבארת במובן של חרטה וכו' וזו מהותה, אז לא, לא אמורים לצפות לכך. וכן, אני מרגיש הזדהות עם הרתיעה.

אבל [וכאן ה'אבל' הוא אבל מאוד גדול, כי זו הנקודה כאן] ... אבל אם ה'פוקוס' הוא על חיים של שמחה ושל אידיאליזם ושל רוממות ושל כל הדברים הטובים, והחרטה וודוי וקבלה לעתיד מוגדרים רק כאופן להשיג את זה (כי כל זמן שאדם מלוכלך בחטא הוא לא יכול לחיות 'כמו שצריך', ואם כן זקוקים אנו לאיזה תהליך לטהר את עצמנו ולהסיר מעל צוארנו את כובד החטא; וזהו התהליך)... שינוי ה'פוקוס' הזה נותן פרספקטיבה הרבה יותר בריאה על כל הסיפור. גם יותר בריאה וגם יותר אמיתית.

קיצורו של דבר: אם המטרה היא להיפטר מעבירות, זה תמיד יהיה 'כבד', וייעשה רק מתוך הכרח ולא מתוך רצון. ואילו אם המטרה היא לחיות בשמחה כמו שצריך לחיות בצורה אופטימלית, זה לא 'כבד', זה קליל, זה מרומם, זה בהחלט דבר שראוי לכל אדם חושב לשאוף אליו. וזו התשובה האמיתית.

זהו, עוד מעט כבר ראש השנה.

איזה יופי!

20/9/2003

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) יוסי, 21/3/2004 07:05

לירון מידן

מי שחושב שאחרי 120 שנה שעשה מה שרצה הוא יבוא לפני בית דין של מעלה בידים נקיות זו טעות חמורה כי אם הבורא לא היה נותן הוראות הפעלה או ציוויים ניחא אבל ברגע שיש ציוויים וכן נאמר שמי שעובר עליהם יקבל כך וכך אז המצב לא כזה פשוט להגיד נבוא בידיים נקיות זה תלוי במעשי האדם
זה לא אומר שאם עכשיו האדם חוטא יחשוב שאין לו תקנה לא זו הכוונה אלא ידע שכל רגע הוא יכול לשוב אל בוראו ולקיים את ציוויו רק מה שלא יהיה.... ...
צריך לשוב בזמן מי יודע מה הזמן שלו כאן כמה ולמה? לכן אדם צריך לעשות חשבון נפש לראות מה הרווח ומה ההפסד מה האמת ומה שקר וע"י תפילה מעומק הלב יום יום אפשר לצאת מהרבה דברים שאנו מתקשים בהם.

(1) ירון מידן, 29/9/2003 02:07

החיים זה לא שחור לבן

החיים זה לא שחור לבן:
רוב בני האדם אינם מתלבטים בין טוב ורע. נהפוך הוא רוב בני האדם ברוב פעולותיהם מתלבטים בין מה הוא טוב ומה הוא הרע על מנת לבצע את הדבר הטוב ( או לחילופין הנכון). החיים מאוד פשוטים לאדם שיודע להבדיל בין טוב ורע, עצם הידיעה , מה הוא הדבר הטוב, עוזרת לנו יום יום להתגבר על היצר הרע.
כפי שכבר ציינתי הבעיה היא ההחלטה מה טוב ומה רע ועל זה כבר נאמר" There is nothing in thr world either good or bad , but thinking makes it so"
יתירה מכך, גם אנשים שבחרו בתנ"ך זה או אחר לחיות על פיו מגלים יום יום, שהרבה יותר מאלף פנים לתנ"ך ועשיית רה דומה לפעמים יותר לעשיית צלם בהיכל.
לכן לדעתי, ההתלבטות היא לחם חוקנו ולפתח חטאת רובץ ואתה תמשל בו מתייחס לבחירה הבראשיתית תרתי משמע, דהיינו מרגע שהחלטנו ללכת בדרך הטוב, כל שנותר לנו הוא בעצם להמשיך ולהתלבט כל חיינו בידיעה מנחמת שאם אכן נגיע אי פעם ליום הדין בו נישפט על מעשינו, נעמוד בידיים נקיות נוכל להישיר מבט ולאמר, ניסינו כמיטב יכולתנו שנה שנה, יום יום ודקה דקה בכל בחירה ובחירה שעשינו לעשות את הטוב ביותר!!!

 

תגובה למאמר:

  • (כתובת האימייל לא תוצג.)


  • 2000
שלח תגובה
stub