ישב אדמו''ר חסידי עם חבורה מחסידיו בלובי של המלון, בהמתנה. רצה אחד מן החסידים לנצל את ההזדמנות, וניגש לשאול את רבו שאלה שהטרידה אותו כבר זמן רב: "מה בעצם בא הרבי לחדש במה שהוא מלמד אותנו? כיצד אפשר, אולי, לסכם את חידושה של החסידות במשפט קצר – כאשר השואל עומד (כביכול) על רגל אחת?".
פתאום, הצביע הרבי על הפרחים שעמדו על השולחן: "ראו כמה יפים פרחים אלו, כמה מדהימים הם הצבעים העזים המשולבים בהם, כמה אומנות טבועה בצורתם הסימטרית!".
אכן יופי מיוחד היה בפרחים אלו, שלא זכו עד כה לתשומת לב נאותה וראויה; אלא שלא ציפו מהאדמו''ר להשקיע את זמנו במבט על דברים שכאלה באמצע שיחה בדברי העומדים ברומו של עולם עם חסידיו…
"זו התשובה", אמר האדמו''ר, "לשאלה שנשאלתי עתה. לא באתי לחדש לכם מאומה. הפרחים היו פה לפניכם כל הזמן, אבל לא שמתם לבכם אל היופי שלהם. אולי נגדיר: הסתכלתם, אבל לא ראיתם. רק אחרי שהצבעתי עליהם, הפניתי את אור הזרקורים, עוררתי את תשומת הלב – רק אז שמתם לב למה שבעצם היה שם כל הזמן.
זהו גם הלקח שלי לחיים, זהו מה שברצוני ללמד אתכם. לא לחדש את מה שלא היה ידוע, אלא להצביע על מה שתמיד נמצא בהישג ידכם. לנצל יותר את האפשרויות שישנן. למצות עד תום את כל מה שא-לוהים מזמן לכם. לפתוח את העיניים כדי לא רק להסתכל, אלא גם לראות.
רק את זה רצוני להגיש בפניכם, וזהו כל מה שבאתי ללמד ולחדש…".
(3) רגעים קסומים, 29/12/2005 18:54
מדהים
רגעים קסומים מאשרים כי מדובר בכתבה מדהימה ולכן שלחו פרחים היום
(2) ציפי נוראל, 7/11/2005 09:53
פרחים
(1) רות וידאל, 15/5/2004 15:32
עוד קצת מאמץ
אדם מצא פקעת של פרפר שנפער בה פתח קטנטן,
ישב לו האדם והביט בפרפר שנאבק להוציא את גופו דרך
החזר הצר , התפתל ונמתח, התכווץ ונרפה , כשיראה
היה לו לאדם שאין יותר התקדמות ושהפרפר הגיע לקצה
גבול יכולתו , החליט לו לצאת מהפקעת,
לקח האדם מספריים וגזר את שארית הפקעת
לשניים , הפרפר אמנם הצליח לצאת בקלות, אבל גופו היה
מעוות ונפוח מצומקות , המשיך האדם לצפות בפרפר
והיה בטוח שהכנפיים עומדות להפתח ולהמתח ,שגופו של
הפרפר , עם כנפיו המצומקות וגופו הנפוח , בילה את שארית
חיי בזחילה , בלי יכולת לעוף עם הרוח,
האדם בטוב ליבו רק רצה לעזור , אך לא הבין
שהפקעת הסגורה והמאמץ הגדול של הפרפר לצאת דרך
הפתח הצר , החם דרכו של בורא עולם לגרום לנוזלים להתנקז
מהגוף ולזרום אל תוך הכנפיים כדי שהפרפר יהיה מוכן לעוף מיד ברג שיצא מתוך הפקעת,
ממש כמו הפרפר, לפעמים , מאמץ הוא בדיוק מה שאנו
צריכים בחיים אם הבורא היה מאפשר לנו לעבור את החיים
בלי להתקל באף מכשול ,היה נגרם לנו רק לנזק , לעולם לא
היינו יכולים להיות חזקים באמת ולעולם לא היינו יכולים להמריא ולעוף !