ארץ ישראל רעשה לנוכח גזר דין חמור שהונחת על הרב אורי לופוליאנסקי.
6 שנות מאסר בגין קבלת שוחד.
"שוחד" – האמנם?
מדובר בכסף שהוא אישית לא נהנה ממנו אפילו בפרוטה אחת.
כל כולו היה מוקדש לסייע לעם ישראל, לחולים וזקנים, לנכים ונזקקים.
דיברו על כך בתקשורת, רבים כתבו את מחאתם, נדהמו מן עצם הענין.
הסבירו עד כמה מדובר בצדיק, בבעל חסד אמיתי, באיש שהוא דוגמא אמיתית לעוסק בצורכי ציבור.
מדובר באיש שהוא לא 'פושע' שפל, אלא גיבור לאומי. ההבדל ביניהם אינו שולי, אלא תהומי, מן הקצה אל הקצה.
אלא שבאמת נשאלת כאן שאלה שזקוקה לליבון והבהרה, שאלה מאד לגיטימית: האם בגלל שאדם הוא איש חסד צריך לוותר לו על העונש המגיע לו עבור עבירות אחרות שהוא עשה?
את הנקודה הזו, אנסה להבהיר.
"שוחד" הוא דבר שלילי, כאשר הוא בא עבור רצון אישי. כמו, בדוגמא הבולטת, כשמקבלים כסף או טובת הנאה אחרת.
אבל מה תגידו על מישהו שכל רצונו הוא להיטיב לאחרים? מה תגידו על מישהו שמוסר את נפשו כדי שהזולת לא יסבול?
בשלב מסויים, הוא כל כך הפנים את צרכיהם של אנשים אחרים, שעצם העובדה שהוא יכול לעזור למישהו – זה כבר נהיה הרצון שלו עצמו. אבל זה עדיין לא אומר שההגדרה שמתאימה למעשה שכזה היא המילה הנוראה: "שוחד", על כל הקונוטציות השליליות שלה.
ההיפך הוא הנכון.
מדובר ברצון הנעלה והטהור ביותר שקיים בבריאה. מדובר במפעל חיים, ארגון "יד שרה" שמשרת כל כך הרבה אנשים. ארגון שכמעט כולנו נעזרנו בו, בשלב כזה או אחר של חיינו. מפעל שהועתק כמודל מצליח בכל העולם כולו. ארגון שממחיש מהו חסד אמיתי וטהור.
מדובר במישהו שהולך בדרך המיוחדת שנסללה לפני כמה אלפי שנה בידי אבי האומה.
אברהם אבינו גר היה באלוני ממרא, והוא עבר דירה משם ל"קדש". למה? מסביר רש"י (בראשית כ א) כי אחרי שנחרבה סדום, כבר לא היו עוברים ושבים במקום מגוריו הקודם. ואדם כמו אברהם אינו יכול לחיות בלי להכניס אורחים, בלי להעניק, בלי להיות עסוק בגמילת חסד לזולת. זוהי מהותו.
אני עצמי הכרתי אדם יקר שעבר דירה. כלומר שמכר את ביתו וקנה בית חדש, על כל הבלגן והקושי המשתמע מכך, רק בגלל שהבית הראשון היה במרחק כמה דקות הליכה מבית הכנסת, והבית החדש היה קרוב יותר, ויותר קשה להזמין אורחים כאשר ביתך מרוחק. זאת הסיבה האמיתית שהניעה אותו לעבור דירה!
פסק הדין התעלם מחילוק מהותי זה. ולכן נפסק עליו שהוא לקח שוחד, כי הוא רצה לעזור לאנשים. וזה כל הסיפור.
האם אין הבדל בין מי שמשלשל לכיס שלו, לבין מי שמקדיש את חייו לציבור?
בעיני החילוק ברור. ומצער אותי מאד שהיתה התעלמות מחילוק כה פשוט. אוי לנו כחברה ועם, שאנו שולחים את הגיבורים שלנו לכלא!
כל כך הרבה יש לנו ללמוד ממידותיו של אורי לופוליאנסקי.
ולכן, נטילת "שוחד" במקרה כזה, היא הגדרה כה מופרכת!
אורי, אנו בטוחים שהצדק עוד יצא לאור!
(13) אורין, 26/6/2014 08:21
שוחד לעצמו או שוחד למען אחרים נזקקים?
זו השאלה העיקרית??
(12) נתנאל, 23/6/2014 17:57
מהי האמת באמת?
אף אחד מאיתנו לא יודע באמת האם הוא לקח שוחד או לא. זה תפקידו ותפקיד עו"ד להוכיח. כל עוד ביהמ"ש קבע שהוא לקח שוחד - זה לא משנה מי האדם, עבירה היא עבירה, גניבה היא גניבה, שוחד הוא שוחד, ולא משנה לאיזו מטרה. זה לא שהוא קיבל תרומה שמנה ממפעל הפיס, או אפילו מאנשי מאפיה. הוא קיבל את הכסף לא בשביל יד שרה אלא בשביל לאשר משהו שאיננו חוקי. זה שהוא תרם הכל ליד שרה בלי להכניס אגורה לכיסו - יישר כוחו. אך הכסף הוא כסף של שוחד. נכון, העונש מוגזם ולא פרופורציונאלי - זה התפקיד שלו ושל העו"ד, אך העבירה היא עבירה, ואין זה מוסרי לנסות לטהר אותה. להבדיל, כשגדולי ישראל מכל התקופות חטאו בחטא- אף אחד מחז"ל לא בא לגונן עליו, לומר שבכלל לא מדובר בחטא. הב"ה לא "ויתר" למשה רבנו ע"ה, לא לדוד המלך, לא לשלמה המלך. כמובן שאצלם מדובר בדקויות של דקויות, ואצלנו החטא שלהם נחשב למעלה - אבל כל עוד המעשה איננו תקין, א"א לבוא ולהעלים עין, מה שכן אפשר להתחשב.
אנונימי, 24/6/2014 09:36
מהי האמת באמת
צודק !!!
(11) חן, 23/6/2014 13:01
פסק דין תמוה לכאורה; אך ברור על רקע סלידת העולם הצפונבוני מהעולם החרדי.
איש יקר שעשה פעולות חשובות למען עם ישראל. נהניתי ממכשיר CPM למרפק (היחיד שהיה בארץ מחוץ לבתי חולים) בזכות יד-שרה. ליקוי מאורות מוסרי. 6 שנים?! מישהו איבד את הצפון.
בת חנה, 23/6/2014 18:18
לא כל דבר בעולם נובע משנאה כלפי החרדים. ההתפסות בתירוץ הזה מונעת מכם לבחון את העובדות לאשורן.
כבר הגבתי, חפשו תגובתי הארוכה בין התגובות. אך קריאת תגובת זו אלצה אותי להגיב שוב אישית. גם אני ובני ביתי נהנינו מחסדו של מר לופליאנסקי. עד כדי כך, שלא האמנתי שהוא מסוגל לעשות מה שעשה. קיוויתי שאם אחרים עושים זאת, הוא אל יפול בפח הנורא הזה. ההבנה של המעשה גרמה לי למשבר של ממש. כי אין ספק שבמקרה הזה הוא לקח שוחד. כן, ממש שוחד. שמוזהרים עליו בתורה פעמיים כזכור לכם. השוחד שמעוור עיני חכמים ומסלף דברי צדיקים. כן, גם צדיקים. מי שנתן את הכסף לא התכוון לתרום ליד שרה מתוך טוב לב. אדם שלוקח לכיסו עושה דבר חמור, שהחברה מגנה. ולכן זה לא מתפשט בגלוי. אך מי שלוקח כביכול למטרה מוצדקת, וכביכול לשם שמים, או הוא מצליח לרמות את עצמו ולומר לעצמו שזה ממש לשם שמים, נותן לגיטימציה לנהוג כך בחברה כולה. וזה מה שקורה בחברה דתית נרחבת. רבנים, עסקנים ואנשי ציבור נגועים בכך עד העצם. ללא בושה. זו הנורמה. אם אתה רוצה לזכות במכרז כלשהו או לקנות קרקע שאינה מועמדת למכירה למטרה שאתה רוצה בה, כל שאתה צריך זה לתת צדקה שמנה לישיבה של ראש המנהלת או של הפקיד הנכון בעירייה, וכל הגדרים נפרצים. וזה תמיד גורם למישהו או למשהו נזק. וזה תמיד שקר. כאילו אין תורה, כאילו אין איסורים הקשורים בצדק. בשלב הזה נותן השוחד נותן כוח לאיש הציבור הזה. ומחזקת אותו., הוא הרוויח. וגם נותן השוחד הרוויח.. אבל כעת כל אחד מהם שבוי של רעהו כי הוא חושש שהתרמית תתגלה. וכן, חן, לצערנו, גם אנשי חסד יכולים ליפול למהמורה הזאת. האמנתי שללופליאנסקי זה לא יקרה ואפילו לו זה קרה. אז התפקיד של החברה הדתית שלנו הוא להתריע על כך ולהלחם בכך, לא להצדיק את לופליאנסקי ולא להאשים את מי ששפט אותו. אולי בדיני אדם העונש קשה מאד. אך כיוון שאנו מאמינים שהכל בא מהקב"ה, כדאי לזכור שה' אומר לכולנו משהו. וזה: היזהרו! החברה שלכם מושחתת עד כדי כך, שהשוחד מחטיא אפילו את הצדיקים. חיזרו בתשובה ועשו צדק, לפני שיהיה מאוחר.