רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תובנות מהחיים

התשובה לבן הרשע

ו׳ בניסן ה׳תשע״ד ו׳ בניסן ה׳תשע״ד 06/04/2014 | מאת הרב הדר מרגולין

שאלת הבן הרשע רלבנטית מאד לכל אחד מאיתנו...

אחד הקטעים המרתקים בהגדה של פסח הוא ללא ספק – הדו-שיח שלנו עם הבן הרשע.

שהרי, התורה חוזרת לא פחות מארבע פעמים על הדברים שעלינו לומר לבנים שלנו, דברים הקשורים לחג הפסח וליציאת מצרים. חז"ל ביארו את הכפילות ולימדו אותנו בהגדה ש"כנגד ארבעה בנים דיברה התורה...", כלומר: פסוקים אלו מייצגים סוגי תגובות שונות לבנים שנמצאים במדרגה שונה זה מזה.

נתמקד כאן בקטע שההגדה משייכת לבן הרשע.

הבן שואל: "מה העבודה הזאת לכם?".

תחילה מדייקים אנו בדבריו: "לכם", ולא "לו". בשימוש שלו במילה "לכם", הוא הוציא את עצמו מן הכלל. הוא מבטא בכך, שהוא עצמו אינו משתתף במה שכל שאר הציבור עושים!

זה מחייב, אם כן, תגובה הולמת. ("ואף אתה הקהה את שניו").

וכך משיבים לו: "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים. לי, ולא לו. אילו היה שם לא היה נגאל".

יש לנו תמיהה גדולה בקריאת הדברים כפשוטם. האם זו התגובה הנכונה לרשע? הרי בעצם, בכלל לא השבנו לשאלה שלו! הוא שאל שאלה לגיטימית, "מה העבודה הזאת לכם", למה אתם עושים את זה.

נכון שהוציא את עצמו מן הכלל, אבל סוף סוף, לא ניתנה שום תשובה לשאלה שלו. האמנם אין לנו דבר יותר מתאים מאשר לומר (בצורה הנשמעת די מעליבה!) "אילו היה שם לא היה נגאל", שבעצם אינו עונה בכלל על שאלתו?

האם אנחנו רואים את עצמנו, היום, כאשר בן שלנו ישאל כזו שאלה, משיבים תשובה כמו זו שניתנה בהגדה?

הבה נעיין בענין במבט חדש.

שאלת הרשע איננה שאלה עתיקה מימים הקדומים של חז"ל, שמתעוררת רק פעם בשנה בליל הסדר. זו שאלה שמנסרת בחלל עולמנו עד היום, רלוונטית בכל דור, ובעצם - בכל יום.

כל 'רשע' שואל את השאלה בעצם מהותו! "מה העבודה הזאת לכם? תהיו כמוני, אני חופשי, אני עושה את מה שאני רוצה. ולכן, אני שמח ומשוחרר. אני אוכל מצה כשמתחשק לי, ואם לא – אז אני אוכל לחם, והנה אתם תקועים בחיוב שלכם לאכול רק מצה בלבד. אדם שאינו עושה את מה שהוא רוצה אינו יכול להיות שמח! אתם סתם עובדים על עצמכם! עזבו את דרככם, רבותי, תהיו כמוני, תעשו את מה שאתם רוצים, ואז תהיו שמחים! מה העבודה הזאת לכם?".

אכן שאלה גדולה! ומה התשובה שלנו?

התשובה היא, שצריך להגדיר מחדש מה פירושו של המושג 'רצון'. מה פירוש שאתה עושה מה שאתה 'רוצה'?

יש להבדיל בין 'חשק' ל'רצון'. 'חשק' הוא מה שהלב נמשך אליו ביותר באותו רגע. זהו דבר רגעי, חולף, ואינו נותן סיפוק לטווח ארוך.

הסיפוק לטווח הארוך בא דווקא ממה שעושים לא בשביל ה'חשק' הרגעי, אלא בשביל ה'רצון' האמיתי והעמוק, ההשקעה לעתיד.

וכמו אדם שקם בבוקר וראה שיש בחוץ יום מקסים, מתאים ביותר לטיול. ועם כל זה, הוא הולך ללימודים, או לעבודה. למה? כי הטיול הוא 'חשק', הוא רגעי. ואילו העבודה או הלימודים מצריכים עקביות, ואם הוא יעשה את מה שהוא 'חושק' בו, הוא דוקא יפגום בהצלחה של הטווח הארוך. אדם בוגר ואחראי יודע שאם מחמת היציאה לטיול, יפטרו אותו מהעבודה או שהוא ייכשל בלימודים, הרי זה בלתי אחראי. אמנם יש 'חשק' לטיול, אבל יש 'רצון' לטווח הארוך, ובהתאם לזה צריך כל בן אדם אחראי לנהוג. תמיד (תמיד, תמיד!), כשיש סתירה בין ה'חשק' וה'רצון', התועלת הגדולה יותר תהיה לעשות את ה'רצון' לעומת ה'חשק'. וזה גם מה שישמח אותנו הרבה יותר בטווח הארוך.

וזו התשובה לבן הרשע. כי אולי יש 'חשק' לעשות כך או כך, אבל ה'רצון' הפנימי הוא בודאי לעשות מצוות. ואף בענין השמחה, ככל שאדם ימצא יותר קשר פנימי ומהותי ל'רצון' המפעם בעומק לבו, יותר הוא ימצא שמחה.

ואכן, בספרי המוסר והחסידות מבואר, שהדרך להשיג את עומק השמחה בקיום המצוות, היא על ידי הידיעה שכל מצוה – היא חיים. היא מגדירה את החיים, בשביל זה אני חי, זהו הדבר המבטא את מטרת החיים שלי ברגע זה. גישה זו מביאה לא רק שמחה, אלא – כלשון המפרשים: "תוקף ועיקר השמחה האמיתית! ".

רגע, אז למה לא אומרים את כל הדברים האלה לבן הרשע?

כן אומרים! נתבונן שוב בתשובה שלנו אליו.

התשובה שלנו היא הפסוק, "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים". מהו "בעבור זה"? אומר רש"י: "בעבור שאקיים מצותיו, כגון פסח מצה ומרור הללו". "בעבור זה...", זו היא בעצם התשובה. בשביל זה אני כאן, זהו ענין החיים שלי. וממילא, זהו גם מקור השמחה שלי!

אלא, שהרשע עדיין יכול להשיב על הדברים האלה ולומר: "אם אותך זה משמח, אשריך, יהי לך אשר לך. אתה תאכל לך בתיאבון את המצה הקשה, ואני אוכל לי בכיף חתיכת חמץ, אם כך יחשוק לבי, וכל אחד יחיה את האמת שלו".

על כך נגיב:

זה לא יעזור לך, אין כזה דבר! גם לך יש נשמה, אפילו אם אתה לא מכיר בה, או לא חי לפי הצרכים שלה. גם אתה תרגיש בשלב כלשהו, שכאשר לא מתייחסים לנשמה – פשוט חסר כיוון בחיים, מרגישים ריקנות וחוסר טעם שלא ניתן למלא ולספק בכל תענוגי העולם.

וזהו בדיוק מה שאומרים לו – "אילו היה שם לא היה נגאל"!

אין הכוונה לומר, שאילו היית נולד לפני שלשת אלפים ומשהו שנים היית נשאר במצרים. זה לא דבר הגיוני שאפשר באמת להגיד.

אלא, הכוונה היא לומר, שלא היית מקבל את המסר והלקח החשוב הזה, שקיבלנו בגאולת מצרים! את הסוד הנפלא הזה, שעליו מרמז כבר הפסוק, שזו המטרה והתכלית - לא היית מקבל, וזה מה שחסר לך.

כתבתי את כל הדברים בקיצור גדול (כדי שהמאמר לא יתארך מדי), אבל ניתן להבין ממנו קטע חשוב וקריטי של ההגדה של פסח.

ויותר מכך, ניתן להבין את התשובה האמיתית שניתנת לבן הרשע, שהיא אכן הולמת ביותר גם לדורנו. כל השואל "מה העבודה הזאת לכם" – מניח שהשמחה נמצאת בדרך הפרטית שלו, יקבל נא את התשובה שנאמרת בהגדה, כי אדרבה, "בעבור זה..." - השמחה נמצאת בדרך קיום המצוות, ובהכרה שזו הגדרת החיים האמיתיים והפנימיים. זה "תוקף ועיקר השמחה האמיתית". וזהו הלקח המבואר במילים "בעבור זה...", בהם המסר הוא: בשביל זה אני חי!

חג שמח.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן