מסופר בתורה שיעקב אבינו ברח מאחיו עשיו, שהה בארץ זרה במשך שנים ארוכות, התחתן והקים משפחה. ארבע נשים היו לו, ושנים עשר בנים – הם השבטים, שבטי ישראל.

כשהגיע זמנו לחזור לארץ ישראל, הוא תכנן את הפגישה המחודשת שלו עם אחיו עשיו בצורה רצינית מאוד. מסופר בתורה שכאשר עשיו פוגש את משפחתו של יעקב:

"וירא [עשיו] את הנשים ואת הילדים, ויאמר - מי אלה לך? ויאמר – הילדים אשר חנן אלוקים את עבדך".

עשיו פוגש לראשונה את משפחת אחיו, הנשים והילדים. על כולם הוא שואל, "מי אלה לך". וכאן דנים המפרשים בתשובה שנותן יעקב, "הילדים אשר חנן אלוקים את עבדך". לכאורה תשובה זו לא שלמה. הרי עשיו שאל על כולם, גם על הנשים וגם על הילדים, ומדוע השיב יעקב רק על הילדים?

המפרשים הציעו תשובות שונות. אף אני, אם יורשה לי, אענה את חלקי.
 

* * *

עצם השאלה של עשיו – תמוהה היא. "מי אלה לך". וכי מה הוא חשב, שמא יעקב מסתובב עם נשים וילדים שהגיעו והצטרפו אליו באופן מקרי? הרי ברור שאלה בני משפחתו של יעקב, ומה אפוא יש לשאול מי הם?

נראה לי, שבאמת כוונה אחרת היתה בשאלתו של עשיו. ואקדים לכתוב אודות ידיעה מדהימה שכמעט אינה נותנת לי מנוחה.

לפני שנות דור היה טור ייעוץ שהיה מתפרסם בעיתונים רבים ברחבי העולם, של אישה ושמה "אן לנדרס". מספר הקוראים שלה היה גדול מאוד, חובק זרועות עולם. מדי פעם היא היתה שואלת את קוראיה מה דעתם על נושא מסוים, ומקבלת את תגובתם. מספר המגיבים – אפילו לשאלות קטנות וטריוויאליות, היה מגיע לעשרות אלפים.

ובכן, פעם כתב לה זוג את השאלה הבאה. הם התחתנו לפני זמן קצר, ושוקלים אם להקים משפחה. כמו כל שאלה בחיים יש צדדים לכאן ולכאן, פלוסים ומינוסים. וכאן הם בקשו את עזרתה לברר מפי בעלי ניסיון – האם כדאי הדבר? האם הקמת משפחה שווה את כל המאמץ, ההוצאות, הכאבים וההשקעה?

כותבת הטור הפנתה את השאלה (שאינה קטנה וטריוויאלית כלל!) לקוראים שלה, אלה שהביאו ילדים לעולם (אין חכם כבעל ניסיון). האם, במבט לאחור, היה כדאי? האם הם היו חוזרים על אותה החלטה שוב אם היו חיים את חייהם מחדש?

התגובות הדהימו אפילו אותה

התגובות הדהימו אפילו אותה. כ-70% (שבעים אחוז!) מהמגיבים כתבו, "לא"! כלומר, הם לא היו עושים את זה שוב, הם מתחרטים על ההחלטה שלהם להביא ילדים לעולם...

לאחר התדהמה שלי, ולאחר מחשבה נוספת – התחלתי להבין את העניין. ההולכים בדרכו ותרבותו של עשיו, למה שירצו ילדים? ילדים עולים כסף. ילדים מכבידים על חירותו של האדם ומפחיתים אותה. ילדים הם עול, קשיים, חיתולים, בקיעת שיניים באמצע הלילה, ועוד רשימה ארוכה של דברים. וכשיש ילדים קטנים, יש צרות קטנות וכשיש ילדים גדולים יש צרות... (השלימו את החסר בהתאם לפתגם הידוע).

למה שירצה מישהו להכניס את עצמו לכל זה?

מאידך, לאלה שהולכים בדרכו של יעקב אבינו והחיים את חייהם בעקבותיו, אין אפילו ספק בנושא שכזה. שאל אותם אם הם מתחרטים על הבאת ילדים לעולם, ויביטו עליך כמי שנפל מהירח! הרי ילדים הם חלק מהותי ממטרת החיים, ילדים הם מתנת אלוקים, חיים ללא ילדים זה מושג שכמעט לא יעלה על הדעת.

כל ילד הוא מתנה בה חנן אותנו אלוקים. וזאת, למרות כל הקשיים.
 

* * *

מעתה, נבין את הדו-שיח ואת התשובה שניתנה.

עשיו לא שאל "מי אלה לך" מפני שהוא לא ידע מי הם. הוא שאל זאת כי עצם המשפחה הענפה שפגש גרמה לו לתהות; "מי אלה לך", למה יש לך את כל הנשים והילדים? האם לא קל יותר לחיות את חייך בלי כל העול הנוסף שאתה מוסיף ומייצר לעצמך?

ענה לו יעקב, "הילדים אשר חנן אלוקים את עבדך". הילדים שלי הם מתנת אלוקים, הם לא מוגדרים כ'עול', כל אחד מהם הוא חנינה וחסד משמים. אכן!
 

* * *

השוני בין תפיסת העולם של עשיו ושל יעקב, ממשיך וקיים אלפי שנה, עד היום הזה.

ואני שמח להיות מצאצאיו של יעקב וההולכים בדרכו. אני שמח שגם אם יש קשיים, אני רואה בכל ילד מתנה מאת האלוקים.