נושא מאמר זה אינו קשור לקופָאים.

גם לא לברסלב.

אבל דומני שיש בו לקח רלוונטי לכולם.

חבר שלי סיפר לי שהוא היה בסופר-מרקט המקומי. מדובר במקום גדול והומה אדם, קופות רבות עם תורים עמוסים. גם היה מאוחר בלילה, סוף יום עבודה ארוך, וכולם היו עייפים ומחכים שיגיע היום הזה כבר לסופו.

הקופאים והקופאיות עשו את מלאכתם נאמנה. מוצר אחר מוצר הועברו ונסרקו ובסוף – סיכום כל החשבון, תהליך שחזר וחוזר על עצמו עשרות פעמים ביום. אפילו באופן הכי אופטימאלי – מדובר בשעמום. וכשמדובר בסוף היום, כבר מאוחר והתורים עמוסים, על-אחת-כמה-וכמה.

ואכן מבט פניהם של הקופאים שיקף את מצב הרוח הגובל בכמעט-תסכול, שהיה שרוי על כולם.

מובן.

והנה, סיפר חברי, קלטה עינו קופאי אחד שהיה שונה מכולם. חסיד ברסלב, פיאותיו המסולסלות מתנדנדות עם כל תנועה. תוך כדי שהוא מפזם לעצמו איזה ניגון חסידי שובה-לב, הוא חייך והקרין שמחה. הוא עשה את עבודתו כקופאי ברוממות רוח; אותה עבודה שכולם עשו בצורה נסחבת ונמרחת.

דקות ארוכות עמד חברי, ויחד עם רעייתו התבוננו שניהם במחזה הזה. כי אולי בדרך כלל אדם לא ימצא תענוג עילאי לעמוד ולהתבונן בקופאי העוסק במלאכתו, אבל קופאי זה – שונה הוא! בהחלט מעניין, אולי גם מרתק (כשסיפרתי על זה לחבר אחר, הוא אמר שאנשים כאלה גורמים לו לחלישות הדעת ושלעתים הוא היה רוצה לחיות לצידם למשך כמה ימים אבל שזה לא ממש בקשה מקובלת בימינו... - אז כנראה שאנחנו לא המתפעלים היחידים).
 

* * *

דומני שלקח חשוב יש ללמוד מאותו יהודי. לקח השייך לכולנו.

כי גם אם אינכם קופאים ברגע זה, ואולי אפילו לא מתכננים לעסוק בתחום בעתיד הנראה לעין. עם כל זה, לכל אחד מאתנו יש מצבים בחיים שהם משעממים, או אפילו שליליים, במבט אובייקטיבי.

אז זהו, שאין כזה דבר "מבט אובייקטיבי".

כל אחד יכול לעשות את מה שהוא רואה לנכון בחיים שלו.

מצאת את עצמך 'תקוע' באחד הקטעים המשעממים בחיים? או אפילו במצב שהוא שלילי, הצרות מתגברות, העצבים מרוטים?

דע, שיש בידך – ובלבך – כוח לצאת מזה. ואם תחליט להיות שמח, ולקחת ברוח זו את כל המצב ה'מעצבן' ככל שיהיה, כך תהיה חוויית החיים שלך.

תפוס איזה ניגון יפה, תתחיל לשיר ולחייך, ותראה איך העולם יפה והחיים מקסימים.

איזה רעיון מרונן, מרומם ומרענן!

הלקוח הבא, בבקשה...