רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

עם ישראל

צ'ק עם תאריך עברי?!

כ״ח באדר ה׳תשע״ג כ״ח באדר ה׳תשע״ג 10/03/2013 | מאת הרב הדר מרגולין

מדוע אני משתמש דווקא בתאריך עברי (למרות שזה לפעמים משגע את פקידי הבנק).

כשאני רושם צ'ק, אני תמיד משתדל לכתוב דווקא את התאריך העברי (כן, זה חוקי לגמרי במדינת ישראל) למרות שזה לפעמים קצת משגע את הפקידים בבנק, שאינם רגילים לתאריך 'שונה' זה.

"למה?", תשאלו. "למה לא להשתמש בתאריך הרגיל שכולם מכירים? מה עניין לכתוב תאריך אחר, שאינו מוכר?". אז התשובה היא שככה למדתי מאבא שלי. זהו מנהגו (הוא גם מאד מקפיד לתת טרמפים בכל פעם שהוא נוסע ויש מקום במכונית, וגם את זה למדתי ממנו).

אלא שיש סיבה נוספת שגורמת לי לנהוג כמנהג אבותיי ולהשתמש בתאריך העברי הפחות מוכר – מפני שטמונה בכך משמעות היסטורית עמוקה.

כדי להבין זאת, אנחנו צריכים לעמוד על מקור שמות החודשים העבריים – "ניסן", אייר" "סיוון" וכו', וכן על הסיבה לשימוש שנעשה בשמות האלו. האמת היא ששמות אלו במקורם כלל אינם שייכים ליהדות – הם שמות בבליים שהגויים בבבל היו משתמשים בהם (והרמב''ן מעיד שאפילו בזמנו, לפני 800 שנה, הם עדיין היו בשימוש בבבל). מה לנו היהודים, אם כן, לקרוא בשמות אלו?

התשובה היא, שאחרי חורבן בית ראשון גלינו לבבל. גלות בבל נסתיימה לאחר 70 שנה, וכדי לזכור את היציאה מגלות זו, קראנו את שמות החודשים כפי שנהגו לעשות זאת בבבל. ומכאן ואילך, כל המזכיר את שמות החדשים הללו נזכר בבבל, בגלות שהייתה שם, ובגאולה שהוציא א-לוהים אותנו משם. פרק שלם בהיסטוריה יהודית מקופל בשמות החודשים שלנו!

רק עם התאריך בו השתמשו אבותיי בכל הדורות, יכול אני היום להרגיש במלוא התחושה "להיות עם חפשי בארצנו"

התאריך העברי כולל בתוכו הרבה היסטוריה, והרבה גאווה יהודית. הוא מזכיר לנו ניסים שאירעו, והתרחשויות שהן עמוד השדרה של הלאומיות שלנו. נכללת בו החביבות שמחבב א-לוהים את עם ישראל, בעשותו עבורם ניסים אלו, ובגאולה שהוא גואל אותם.

שמח אני להשתמש בתאריך זה, ולא בתאריך הלועזי שמתבסס על דת זרה שגרמה לנו כל כך הרבה גלות וצרות. רק עם התאריך בו השתמשו אבותיי בכל הדורות, יכול אני היום להרגיש במלוא התחושה "להיות עם חפשי בארצנו".

מה לי ולחודש 'מרץ', כשבעוד כמה ימים יגיע החודש הראשון – הוא חודש ניסן?

***

למי שתוהה איך זה שניסן הוא החודש הראשון ולא חודש תשרי, נזכיר כי העולם נברא בתשרי, ולכן ראש השנה חל בו. אבל היציאה שלנו ממצרים (חג הפסח) התרחשה בחודש ניסן, שבו חל למעשה 'יום ההולדת' של עם ישראל. אם כן, שני מניינים שונים יש לנו כאן. יש את שנות העולם (המתחילות בתשרי), ויש את המניין של התהוות האומה הישראלית (שמתחיל בניסן). לכן אנו מציינים את ניסן כ"חודש הראשון" – הראשון של האומה – ובכך אנו מחזקים את הנקודה עליה דיברנו ומזכירים לעצמנו בכל פעם שאנו חושבים על סדר החודשים את הגאולה הניסית של יציאת מצרים ומחדירים בקרבנו את הייחוד ההיסטורי של עמנו ואת ההשגחה הא-לוהית שתמיד מלווה אותנו.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן