רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

רוחניות

התזמון המושלם של חרבונא

ז׳ באדר ה׳תשע״ג ז׳ באדר ה׳תשע״ג 17/02/2013 | מאת הרב הדר מרגולין

הסבר מרתק לאחת השאלות הקשות של פורים: מדוע ביקשה אסתר המלכה שני משתים, אם היא היתה יכולה להשיג את מבוקשה כבר במשתה הראשון.

שאלה: כמה זמן עבר מאז שהמן הפיל את הפור המרושע שלו, ועד שבסוף הוא נתלה על העץ? (קחו רגע לחשוב לפני שאתם ממשיכים לקרא הלאה!).

התשובה היא: ארבעה ימים! כל עיקר הסיפור של פורים היה במשך כחצי שבוע. כל האירוע לא היה אפילו בחודש אדר, אלא בחודש ניסן – הבה נעשה סדר בדברים:

המן הפיל את הפור שלו בתאריך י''ג בניסן. הוא ביקש לדעת איזה יום יהיה מתאים בשביל התכנית השטנית שלו, והגורל נפל על יום י''ג באדר, כמעט שנה מאוחר יותר.

"ומרדכי ידע את כל אשר נעשה". כשנודע למרדכי, הוא לבש שק ואפר, כדי לעורר את היהודים על הצרה. הוא סיפר על כך לאסתר, שאמרה לו: "לך כנוס את כל היהודים אשר בשושן, וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים, לילה ויום". 3 ימים: י''ד, ט''ו, ט''ז בניסן. (ליל הסדר חל בט''ו ניסן, ובאותה שנה צמו).

ביום ט''ו בבוקר, נכנסה אסתר אל המלך; למרות הסכנה הידועה, "כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים אשר כל איש ואישה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא - אחת דתו להמית...", ובודאי שהלב שלה פעם בחוזקה כשהיא עברה על הנחייה זו ביודעין. היא קיוותה שבכל אופן המלך יחון אותה, כפי שאכן עשה כשהוא הושיט לה את שרביט הזהב – "מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך?".

בקשה צנועה היתה בפיה: "יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו".

כך עשו, "ויאמר המלך: מהרו את המן לעשות את דבר אסתר. ויבא המלך והמן אל המשתה אשר עשתה אסתר".

ושוב השאלה, מה היא רוצה? "ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך ויינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש".

כאן מגיעה הפתעה, אותה ננתח בהמשך הדברים. הבקשה היא: שתבואו שוב למשתה נוסף, מחר!

הם מגיעים למשתה למחרת (משתה מס' 2), ושוב אותה הצעה נדיבה, "ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה היין מה שאלתך אסתר המלכה ותינתן לך, ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש".

וכאן כבר מגלה אסתר את המעיק עליה, "תינתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי. כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד... איש צר ואויב המן הרע הזה".

המלך כעס על המן, ותוך דקות ספורות המן כבר תלוי על העץ.

למה היה צריך משתה שני?

זהו הסיפור. ועתה, נשאל שאלה גדולה.

למה היה צריך משתה שני? את אותו הדבר שביקשה אסתר במשתה השני, יכולה היתה לבקש כבר במשתה הראשון. היו שם אותם האנשים, אותו המצב, והיא יכולה היתה לומר מיד "איש צר ואויב המן הרע הזה", למה להמתין? מה תועלת יש בדחיית הבקשה?

שני אירועי ביניים

נעיין ונראה, שבאמת שני אירועים חשובים היו ב-24 השעות שבין שני המשתים. שניהם אירועים קריטיים. האחד – בביתו של המן, והשני – בארמונו של אחשורוש.

המן יצא מן המשתה שמח וטוב לב, וכראות המן את מרדכי בשער המלך ולא קם ולא זע ממנו וימלא המן חמה על מרדכי. הוא בא הביתה, סיפר לזרש אשתו על כל ההצלחות שלו בחיים (עושר, כבוד, בנים), ופיזם: "וכל זה איננו שווה לי בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך". הפתרון שהציעה זרש? "יעשו עץ גבוה חמישים אמה ובבוקר אמר למלך ויתלו את מרדכי עליו". בזריזות מופתית, עוד באותו לילה, "וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ".

ומעתה, נעבור לארמונו של אחשורוש. מה קרה באותו פרק הזמן?

"בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזיכרונות דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך. וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש שני סריסי המלך משומרי הסף אשר בקשו לשלח יד במלך אחשוורוש. ויאמר המלך, מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה? ויאמרו נערי המלך משרתיו, לא נעשה עמו דבר".

נראה עכשיו, איך שני אירועים אלה משתלבים.

תוכנית המן משתבשת

בבוקר מגיע המן, ועל לשונו בקשה צנועה – לתלות את היהודי המרגיז אותו, מרדכי. אלא, שעוד לפני שהוא מצליח לפתוח את פיו, המלך שואל: "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו?".

המן, החושב בלבו "למי יחפץ המלך לעשות יקר יותר ממני", נותן הדרכה של כבוד גדול; להביא לבוש מלכות, סוס, ולקרוא לפניו בקול, "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". תארו לכם את התדהמה שלו, כאשר המלך מודיעו בצורה מפורטת, "מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דברת ועשה כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך אל תפל דבר מכל אשר דברת".

בלית ברירה עושה המן את הכל, וחוזר אל ביתו תשוש, פיזית ונפשית. ופתאום – מופיעים סריסי המלך. הגיע זמן שתבוא אל המשתה השני עם אסתר, המלך מחכה, בוא מיד!

ושם במשתה מאשימה אסתר, "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד... איש צר ואויב המן הרע הזה".

3 הדקות הקריטיות ביותר בהיסטוריה של עם ישראל

האמת היא, שבשלב זה עדיין לא קרה שום דבר מהותי מצדו של המן. נכון שהמלך יכעס עליו, אבל הרי הוא לא היה אדם טיפש. פוליטיקאי ממולח כהמן יצליח בקלות יחסית לצאת מן המצב המביך. "סליחה אסתר, בכלל לא ידעתי שאת יהודיה. בודאי לא היתה הכוונה אליך, את תהיי פטורה מן הגזירה, אין שום בעיה".

ואז מה יקרה להמן?

כלום!

בדרך הטבע, זה מה שהיה אמור לקרות.

אבל, א-לוהים מנהל את העולם. ולא זה מה שקרה.

המלך, שלא היה מוכן לכזו תפנית, היה צריך לחשוב מה עושים עכשיו. הוא קם בחמתו ממשתה היין אל גינת הביתן. לשאוף קצת אויר, לחשוב מה עושים.

המן מצא את עצמו לבד עם אסתר, וידע שהמלך כועס. הוא נפל על המיטה אשר אסתר עליה, לבקש על נפשו.

המלך חזר, ראה את המן במצב זה, והגיע לשיא כעסו: "הגם לכבוש את המלכה עמי בבית?".

פתאום צץ האדם הנכון במקום הנכון

הקשיבו נא היטב, כי עכשיו, ברגע של שיא הכעס, הבהלה, ה'קריזה' (שהיא אמנם לא נעימה להמן – אבל לא סוף העולם), צץ פתאום האדם הנכון במקום הנכון.

חרבונא!

הוא היה סריס של המלך, והוא אמר את המשפט הקצר שהציל את עם ישראל: "גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך עומד בבית המן גבוה חמישים אמה".

הסבר דבריו: חרבונא שילב יחד את שני המאורעות של 24 השעות האחרונות.

גם הנה [בגובה חמישים אמה] העץ שעשה המן [אתמול בלילה!] למרדכי אשר [אתמול בלילה הקריאו לפניך אודותיו שהוא] דיבר טוב על המלך...

השילוב הנכון של שני המאורעות של אתמול בלילה, שהוצגו ברגע הנכון של שיא ה'קריזה', הוליד את התגובה הקיצונית של אחשורוש: "ויאמר המלך תלהו עליו!". ויתלו את המן...

תזמון יותר מוצלח מזה, אי אפשר להעלות אפילו בדמיון פרוע!

עכשיו מבינים אנחנו מדוע היה צורך במשתה שני. כי במשתה הראשון, עדיין לא נעשה העץ, וגם עדיין לא הקריאו בפני המלך אודות הצלתו על ידי מרדכי. רק במשתה השני כבר קרו שני מאורעות אלה.

אבל לא זו היתה כוונתה של אסתר!

אלא שכאן ישאל השואל, איך ידעה זאת אסתר? האם היא ידעה בזמן המשתה הראשון, שכל זה עומד לקרות ביום הבא? האם היה לה מושג שבדיוק אז המלך לא יירדם, ובדיוק יקריאו לפניו את הקטע הנכון, ובדיוק המן יתרגז על מרדכי ויקים עץ?

אז למה היא ביקשה משתה שני?

התשובה היא במישור אחר לגמרי.

אסתר ידעה, שבאמת אין לה שום כוח פוליטי לעשות מאומה

דבר אחד ידעה אסתר, שאף יהודי אחר לא ידע. אסתר ידעה, שבאמת אין לה שום כוח פוליטי לעשות מאומה.

כל אחד חשב, שאסתר – בתור מלכה, בודאי תציל את המצב. הרי אחת שכמוה לא תיתן לכל העם שלה להיות מובלים כצאן לטבח! משהו היא בכל מקרה תעשה!

ורק היא ידעה, שבאמת אין לה מה לעשות. כי גם כשהיא תאמר שהמן רוצה להרוג אותה, זה לא אמור לגרום לשום שינוי.

יש לה רק כדור אחד לירות, וגם הכדור הזה הוא... כדור סרק.

לכן, מה היא עשתה?

הגמרא דנה בשאלה על אסתר: מה ראתה להזמין את המן למשתה עם אחשורוש? הלא הגיוני יותר לעשות משתה פרטי רק לה ולמלך, ולנצל את המעמד האישי כדי לעורר את רחמיו. הימצאותו של המן שם יכולה רק להפריע. הוא יכול בחלקלקות לשונו לשבש את הכל. אם כן, מדוע הזמינה אסתר את המן?

הגמרא (מגילה טו, ב) מלמדת: "רבי נחמיה אומר, כדי שלא יאמרו ישראל 'אחות יש לנו בבית המלך', ויסיחו דעתן מן הרחמים".

כל המטרה היתה, כדי שעם ישראל לא יסמוך על אסתר. כדי שיגידו לעצמם: האדם האחד עליו יכולנו לסמוך הוא אסתר המלכה, והנה היא חברה טובה של המן שהוזמן אף הוא למשתה. עליה כבר לא נוכל להסתמך.

אוי ווי! אבדה לנו כל דרך הגיונית של מילוט!

ואז...

ואז, התפילה שלהם תהיה מעומק הלב, הם יתפללו תוך ידיעה שהחיים שלהם תלויים בתפילה. ותוך כדי תפילה נרגשת שכזו, תעשה אסתר את מה שהיא יכולה.

ולכן, אסתר הזמינה את אחשורוש למשתה שני. כי אז, תוך כדי המשתה השני, עם ישראל כבר מתפלל במלוא עומק כוונת הלב, ורק אז אפשר שתהיה תועלת אמיתית למעשיה.

אסתר באמת לא ידעה מהאירועים שקרו; לא על העץ שהכין המן, ולא על קריאת ספר הזיכרונות לפני המלך, אבל היא עשתה את הדבר האחד שיכלה. היא אמרה "איש צר ואויב המן הרע הזה", וקיוותה לנס.

וזה בדיוק מה שקרה.

שני לקחים עמוקים

שני לקחים עמוקים ניתן ללמוד מכאן.

א) הכוח של התפילות שלנו, של התורה ומצוות ומעשים טובים, הם שגורמים לניסים לקרות.

ב) א-לוהים הוא זה שמנהל את העולם, הוא זה שמסדר את העולם כך שהדבר הנכון קורה ברגע הנכון.

פורים שמח!

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן