רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תובנות מהחיים

ויהי אחר הבחירות...

כ״ג בשבט ה׳תשע״ג כ״ג בשבט ה׳תשע״ג 03/02/2013 | מאת הרב הדר מרגולין

האם אנחנו מסוגלים להתרכז בעיקר ולא בטפל, לזנוח את יצר הסקרנות והפרטים המרובים למען העקרונות?

בשעת כתיבת שורות אלו, אנחנו נמצאים ימים ספורים אחרי הבחירות לממשלה. מה שאומר שכולם עדיין מעכלים את התוצאות החדשות.

יש המון מה לנתח: מי בפנים ומי בחוץ. כמה קיבלה כל מפלגה. למה הוא עלה ומדוע השני ירד.

וכל זה עוד כאין וכאפס לעומת ה'אקשן' שעומד בפתח. מה יהיו פניה של הממשלה הבאה? יש מספר אופציות של הרכבת ממשלה, ולכולן יש סיכויים (פחות או יותר), וההבדל בין כל אופציה הוא משמעותי מאוד לגבי אופי הממשל. האם היא תהיה ימנית או שמאלית, בעד או נגד השקפות מסוימות של היהדות וכו'.

לוקח זמן של כמה שבועות עד שהאבק שוקע, וממילא יש הרבה מה להתעניין, לשמוע, לקרוא, לחשוב, להתווכח.

אז ברשותכם, אציין נקודה למחשבה. נקודה שהיא כל כך פשוטה, שעלול הקורא לחשוב אחרי שהוא קרא אותה: מה הוא בא בכלל לומר? ואף-על-פי-כן, תודו שלא חשבתם על זה. או, יותר טוב, תבחנו את יכולתכם לחיות על פיה.

הנקודה היא, שכל זה בזבוז זמן.

ראשית, מי יודע מה באמת טוב?

כל אחד עם האג'נדה שלו. מי באמת צודק בטווח הרחוק? אפשר להתווכח, אבל אין לנו דרך ברורה לומר שצד אחד טוב והשני אסון

ימין לעומת שמאל. כל אחד עם האג'נדה שלו. מה באמת יהיה תועלתי יותר לעם ישראל בטווח הרחוק? אפשר להתווכח, אפשר גם לדון שחובתנו בתור השתדלות ראויה היא לנהוג כך או אחרת. אבל בשורה התחתונה אנחנו לא נביאים, ואין לנו דרך ברורה לומר שדרך זו טובה ואילו השנייה היא אסון.

וכך אף בנושאים הקשורים לדת. ניקח את העובדה שיש מפלגות שהן מאד אנטי, ויש גם מפלגות שמרכז המצע שלהם הוא עניין הדת. מה בסוף יהיה יותר טוב? אין לי מושג. כי גם כיהודי דתי, אני ער לכך שבגלות שלנו במצרים נאמר "וכאשר יענו אותו – כן ירבה וכן יפרוץ". ולפעמים התועלת הגדולה ביותר באה ממה שנראה הכי מפחיד ומזיק, ודוגמאות על כך יש לרוב.
 

***

אחד המאורעות התנכיים המעניינים ביותר קרה בתקופת השופטים. למִדיינים, שהיו אויביהם של עם ישראל, היה צבא ענק, ובמילות הנביא: הם היו מרובים כמו ארבה, ולהם ולגמליהם אין מספר.

לגדעון נאמר להילחם בהם. הוא אסף צבא של שלושים ושניים אלף חיילים. וכאן קרה דבר מעניין מאוד.

א-לוהים אמר לו: "רב העם אשר איתך מתתי את מדיין בידם, פן יתפאר עלי ישראל לאמור - ידי הושיעה לי". לא טוב כשיש יותר מדי חיילים, כי אז חושבים שעוצם ידם הוא שגרם את הישועה. הניצחון צריך להיות מתוך הכרה שא-לוהים הוא שמנהל את העולם, והוא שמביא את הניצחון במלחמה, והכרה זו נפגמת כשיש לתלות את הכול ביכולת טבעית. ולכן צריך להמעיט את מספר החיילים בצורה ניכרת!

גדעון שחרר עשרים ושניים אלף חיילים, ועשרת אלפים נשארו. ומה הלאה? ההמשך מרתק.

גם זה יותר מדי. גם עם כמות כזו עדיין נראה כאילו יש סיכוי סביר כלשהו לניצחון טבעי. א-לוהים מורה לגדעון לבחור מתוך חייליו רק... שלוש מאות! שלוש מאות בלבד יהיו אלה הנלחמים נגד מדיין, ואת כל השאר הוא שלח הביתה.

ועם שלוש המאות הללו, הוא ניצח את המלחמה!

אז נעשה קצת 'חושבים'. הכל הפוך על הפוך. כשהכוח הטבעי שלנו נחלש, זה מה שמאפשר ניצחון א-לוהי במלחמה. עיקרון זה, לא נאמר רק במלחמה נגד מדיין. בכל מלחמה, פיזית ואידיאולוגית. א-לוהים מנהל את העולם, ולפעמים דווקא בדרך שנראית פחות מסוגלת להצלחה (לפחות - בעיניים הגשמיות שלנו).

נכון, אמרתי לכם שזה פשוט?

אז הנה המבחן.

עזבו את כל הניתוחים והפרשנויות, התחזיות וההתפתחויות. הכל אמור להיות בעינינו – בלתי רלוונטי.

את חובת ההשתדלות שלי כאזרח – עשיתי ביום הבחירות. ומכאן ואילך, חבל לבזבז את הזמן על החדשות. אדרבה, זה מקלקל. זה משאיר רושם כאילו זה באמת חשוב.

יצר הסקרנות הבריא יכול להסתפק בידיעת הכותרת של היום, ואילו כל הפרטים המרובים עד אין סוף – זה כבר מבלבל את המוח ומעסיקו בדברים של הבל.

אז אם מה שכתבתי באמת פשוט, הבה ניתן לזה את המבחן המשקף את האמת הזו. הבה נראה אם אנחנו יכולים לחיות בניתוק גמור מכל הדיבורים המרובים אודות התוצאות של הבחירות.

נבחן את עצמנו: האם מסוגלים אנו לחיות לפי פשטות אמיתית זו?

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן