רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תובנות מהחיים

הרשימה: כלי עוצמתי למשמעת עצמית

כ״ד בטבת ה׳תשע״ג כ״ד בטבת ה׳תשע״ג 06/01/2013 | מאת הרב הדר מרגולין

משמעת עצמית היא אחד הדברים החשובים ביותר בחיים. על פי ניסיוני האישי, הדרך להשגתה קלה הרבה יותר ממה שנדמה.

אחד הדברים החשובים ביותר בחיים הוא: משמעת עצמית.

זהו דבר שבא לידי ביטוי בתחומים רבים ומגוונים, בכל שטחי החיים. בשמירה על בריאות (כמו ביכולת לא לאכול דבר לא בריא שמאוד רוצים), בשמירה על מוסריות (כמו בהימנעות מכעס גם כשיש מצב מאוד 'מעצבן'), בכל מערכות היחסים של האדם – בין אדם למקום, בין אדם לחברו ובין אדם לעצמו – בהן יש אינספור ביטויים לעניין.

הייתי סבור עקב כך, שזה יגיע עם הזמן. כלומר, שכאשר מתקדמים עם הגיל, כבר שמים לב לבד לגודל הצורך, ומשקיעים יותר מאמצים לרכוש את המידה החשובה הזו.

כי הרי לילדים זה גם כן חשוב (לא להתפרץ על חבר שמעצבן, או להכין שיעורי בית גם כשמתחשק לשחק), אז לפחות ממבוגר אפשר לצפות שיתבונן – במשך השנים – בצורך הגדול שיש ברכישת יכולת זו, ויתגבר כבר על מכשולים המונעים הצלחה במיומנות שהיא כה חשובה.

אבל כולנו יודעים שזה לא עובד ככה. ממרומי הגיל המבוגר שלי (כבר יש לי קצת שערות לבנות), אני רואה שזה לא מהדברים ש'מסתדרים עם הזמן', ושבכל קבוצת גיל יש את הקרב הפנימי בתחום זה במלוא עוצמתו. תשאלו את כל מי שמעשן סיגריות.

אז מה עושים?

האמת היא שהשאלה הגדולה הזו, יכולה היתה לשהות אצלי עוד שנים רבות ללא תשובה. מה דחוף? לא לכל שאלה יש באמתחתי תשובה מוכנה, ודווקא נח להתעלם מהצורך בהשלטת משמעת עצמית. וזאת, מטעמים מובנים...

היא אמנם שמה לב שזה מזיק לה, אבל היא לא מסוגלת להתאפק

מה שקרה הוא, שבאמצע שיעור עלה הנושא על הפרק. תלמידה שאלה אותי על בעיה המעיקה עליה. היא נוטה להתפרץ כלפי אנשים בצורה מעליבה. אם פוגעים בה אפילו טיפ-טיפה, היא מחזירה בכפלי כפליים ובלי שום פרופורציה. היא אמנם שמה לב שזה רע מאוד, זה מזיק לה וליחסים שלה עם כל הסובבים אותה, אבל... היא לא מסוגלת להתאפק. אין לה את הכוחות לעצור בעד זרם ההתקפות היוצאות מפיה בשעת מעשה. מה לעשות?

היא הוסיפה עוד, שהיא כבר התייעצה עם אנשים מכובדים על כך. אמרו לה להמתין לפני שהיא מתפרצת ולספור אחת-שתיים-שלוש, לדוגמא, ועוד רעיונות על זו הדרך. וכל זה לא עבד, ועדיין השאלה ניצבת במלוא עוצמתה. מה עושים?

כאן כבר אי אפשר לי להתעלם, גם התלמידה – וגם כל הכיתה – ממתינים למוצא פי.

וכך השבתי:

יש לי אמנם עצה, אבל יש בה בעיה אחת. היא קלה מדי!
 

***

רגע, כבר עכשיו זה לא מובן. מילא, אם הפתרון היה דבר קשה מדי. אבל קל מדי, זו בעיה?!

אז אקדים סיפור מן התנ"ך שמופיע מופיע בספר מלכים ב'. אמנם מדובר בשיטה שנשמעת לא הגיונית, אבל כנראה שאנחנו כאנשים פועלים פעמים רבות בצורה לא הגיונית.

מסופר על נעמן, שהיה שר הצבא של מלך ארם. הוא היה איש גיבור חיל, ו...מצורע. מה לא עושים כדי להיפטר מצרעת? – נודע לו שבמדינה השכנה, בישראל, יש נביא ושמו אלישע. ועד שם הוא נסע, כדי למצוא תרופה הולמת. וכך הורה לו הנביא: "הלוך ורחצת שבע פעמים בירדן, וישב בשרך לך וטהר".

נעצור עכשיו לחשוב: מה הוא יעשה? התשובה פשוטה – הוא יעשה מה שהנביא אמר. כך, לפחות ההיגיון מכתיב. הרי בשביל זה הוא בא, והמשימה אינה קשה כלל...

ומה הוא עושה בפועל? רוצים לנחש?

הוא כועס! 'אני חשבתי שהוא ייצא אליי ויניף את ידיו ויסיר את הצרעת. מה הוא אומר לי לטבול בירדן? יש שני נהרות בדמשק שהם טובים יותר מכל נהרות ישראל, ארחץ שם!', ככה הוא השיב.

אתם מבינים?

אני לא.

אבל ככה זה.

ואז מה קורה? אומרים לו עבדיו: 'אם היה אומר לך לעשות דבר גדול, היית עושה? אם היה דורש ממך לצום ארבעים יום, היית מסכים? אז מה יש, הוא ביקש דבר קל, אולי קל מדי, זו הבעיה? כנס לנהר ורחץ!'. ההמשך צפוי וכמעט מובן מאליו, וכאן בא ציטוט מדויק מהנביא: "וירד ויטבול בירדן שבע פעמים כדבר איש הא-לוהים, וישב בשרו כבשר נער קטן ויטהר".

הוא שאמרתי, לפעמים יש פתרונות שהם קלים מדי.

"מה, זה מה שיעזור?" – אל תזלזלו, רק תנסו. וכך אמרתי לתלמידה:

התנאי הוא שממשיכים לרשום בעקביות, ולא מזניחים את הרישום

תעשי רשימה יומית. כל יום עם שורה משלו במחברת.

בכל פעם שאת כועסת, שימי 'איקס' גדול. ובכל פעם שאת מתאפקת, שימי 'וי'.

וזהו.

וכל זמן שתמשיכי את הרשימה, את תראי שהעניין ישתפר. ורק בתנאי שממשיכים לרשום בעקביות, ולא מזניחים את הרישום. עד כאן התשובה לתלמידה.
 

***

למעשה, טמונה כאן עצה נפלאה לכל משמעת עצמית, לכל הדברים שאנחנו רוצים באמת לשנות – אבל קשה לנו. זה עובד משום שהדבר העיקרי הוא לשמור על ערנות, על תשומת לב. ויותר מכך: אדם אינו רוצה להיראות ככישלון, אפילו בעיני עצמו, ולכן הוא יימנע מלעשות מה שרע בעיניו, כי הוא מאוד רוצה שהנייר יבשר לו על כך שהוא מצליח – ולא להיפך.

אני אומר את זה מניסיון. אני גר בקומה חמישית, ותמיד רוצה לעלות במדרגות. זה יותר בריא, ואפילו בדרך כלל מהיר יותר.

ומה לעשות, העצלות משתלטת עלי ואני לוקח את המעלית. חבל! מעלית זה טוב למי שגר בקומה 2 (אולי...), אבל אני שגר בקומה 5 – למה לא לנצל את המדרגות, והתועלת הברוכה שיש בשימוש בהן? מה העצה? איך מתגברים על העצלות שמשתלטת על כל חלקה טובה?

התשובה היא: הרשימה. לרשום כל הצלחה וכל כישלון, בעקביות וללא פשרות. ואני אומר לכם מניסיון, זה עובד!

נסו ותראו. אם אמנם יש לכם מלחמה עם משמעת עצמית, הרשימה היומית מסוגלת לחולל פלאים. 'חשבון הנפש' הזה הוא ממש כלי רב עוצמה.

בהצלחה!

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן