"חיוך קטן לאדם, חיוך גדול לאנושות" – את המשפט השנון הזה מצאתי בהקדמה לספר ההומוריסטי "חיוכים קטנים גדולים" מאת שרה נחמני.

כל אחד מכיר בודאי את ה'מקור' של המשפט הנ"ל, שנאמר ע"י האסטרונאוט הראשון שנחת על ירח, תוך כדי ירידתו מסולם החללית. הוא בישר לכל העולם כולו, שהאזין בהשתאות לכל הגה שיצא מפיו: "זהו צעד קטן לאדם, וצעד גדול לאנושות".

שני המשפטים מקבילים. וזהו העניין, שבאמת יש הקבלה מסוימת - אבל לא בדיוק. על ההבדל שביניהם נעמוד במאמר זה, ותוך כדי כך נלבן לעצמנו את השקפת היהדות והייחודיות שלה.
 

***

נתחיל בסיפור שאיכשהו התפרסם בעולם, שהמסר שלו כל-כך חזק, שתמיד כדאי לספר אותו שוב. ומעשה שהיה כך (אולי?) היה:

כוכבי-ים, כמו שאר יצורי הים, צריכים מים כדי לחיות. אם הם ימצאו את עצמם נטושים על החוף, הם ימותו תוך זמן לא רב.

באותו היום שטפו גלי סחף גדולים את חוף הים, ולאורך עשרות קילומטרים היו פזורים מאות אלפי – אם לא יותר – כוכבי-ים. הם היו נטושים על החול, רחוקים מן המים, ואחת דתם למות שם – אם לא יגיעו בחזרה אל מי הים תוך זמן קצר.

והנה נראתה מרחוק דמותו של אדם המתכופף, מזדקף, וזורק משהו לים. ושוב מתכופף, מזדקף, וזורק לים. וחוזר חלילה. במבט מקרוב ראו בבירור את מעשיו של אותו אדם – הוא מרים את כוכבי-הים מן החוף, וזורקם אל הים. בפעולה זו הוא משקיע את כל כוחו ומרצו.

ניגש אליו אחד המתבוננים, והטיח בו תמיהה:

"האם יודע אתה כמה כוכבי-ים יש כאן? רק לנגד עינינו יש אלפים, ואנחנו על קטע קטן מאד מן החוף. חוף זה נמשך עשרות קילומטרים, ובכל רחבי החוף נשטפו כוכבי-הים מן המים, האם אין אתה רואה באיזה כמות מדובר? האם אין אתה מבין שהמעשים שלך לא יכולים ליצור שינוי משמעותי?"

בתגובה, גחן האיש לחול, הרים כוכב-ים, וזרק אותו לים. ואז הוא הוסיף ואמר: "בשביל כוכב-הים הזה, זה דווקא כן היה שינוי משמעותי...".

אכן, הגענו כאן לעצם הנקודה.

דרך עדשות הראיה של היהדות, לכל מעשה קטן יש משמעות גדולה.

העולם הרחב מלמד אולי, מבט אחר. מה שחשוב הוא הדבר הגדול, הדבר שמשפיע על המון אנשים. הכותרות הראשיות יבשרו על רעב או צרה הנוגעים למאות או אלפי אנשים. כך וכך ילדים מתים מרעב ביבשת אפריקה... כמו כן, יספרו על מאמצי סיוע שנעשו בקנה מידה גדול, הטיסו להם כך וכך טונות של מזון...

היחיד, הפרט – הולך לאיבוד. רק הקנה המידה הגדול הוא שמככב. אבל במבט של תורה, כל יחיד הוא עולם ומלואו, ולא צריך שיהיה מדובר ב"דבר גדול" כדי להצדיק את ההשקעה.
 

***

לאור הדברים האלו, כיצד נגדיר מעתה אדם 'גדול'?

אצל מנהיגי אומות העולם, הפוליטיקאי הגדול עסוק בדברים גדולים. אין לו זמן לאדם ה'פשוט'. הוא 'גבוה' יותר, הוא מעֵבר לקשר עם ה'אדם מן הרחוב', הוא מנהיג העוסק בגדולות ונצורות. רצונך בפגישה עמו? או שתהיה עשיר, או שתצטרך להפעיל קשרים. זוהי המציאות.

אל מול התפיסה הזו, עומד משה רבינו שהיה המנהיג הגדול של עם ישראל. וכיצד הוא נבחר? בהיותו רועה צאן, הוא דאג לכבשה אחת בודדה שאבדה מן העדר. כך גם מסופר על דוד המלך, מפני שמי שרוצה להיות רועה נאמן של עם ישראל, צריך לזכור את חשיבותו של כל יחיד. אין הפרט אובד בסבך הכלל, ואין ריבוי תפקידי המנהיג מאפיל על דאגתו לכל יהודי. על המנהיג לעזור כמה שאפשר גם בדברים ה'קטנים'.

אין זו רק תיאוריה יפה. זה בא לידי ביטוי גם בחיים האמיתיים, וידוע שכל רב, כל אדמו''ר, כל מנהיג יהודי – דלתו פתוחה לפרט ולכלל, להחלטות הרות גורל, כמו גם לשיחה עם יחיד על דאגותיו, צרותיו וצרכיו, וסיוע במלוא המסירות לכל אחד באשר הוא שם.

ואם נרצה להגדיר, 'מיהו אדם גדול'? אזי נאמר:

אדם גדול... הוא מי שאיכפת לו מכל דבר קטן,
ואילו אדם קטן – הוא זה שחושב רק על הדברים הגדולים.

עולם הפוך יש כאן! זהו מבטה של התורה.

יפה אמר האסטרונאוט, שצעד קטן לאדם הוא צעד גדול לאנושות, כי הוא דיבר על כיבוש החלל, על נחיתה על הירח, על כבישת יעדים עולמיים בהתקדמות המדע.

אך יפה יותר(!) המשפט המופיע בהקדמת אותו ספר, המדגיש את חשיבותו של כל יהודי בעולם, ואפילו בצרכיו הקטנים.

"חיוך קטן לאדם – חיוך גדול לאנושות".