איך אפשר לחיות יותר טוב?

תשובות לשאלה גדולה זו בדרך כלל מצריכות הסבר מקיף, שורה אחת בודדת אינה מספיקה. ועוד, שמה שמתאים לאחד לא בדיוק מתאים לשני, כל אחד עם צרכיו האינדיווידואליים.

אולי נמצא שינוי מרענן מהנורמה הנ''ל בסיפור שראיתי לאחרונה, דבר קצר וקולע, ושווה לכל נפש.

***

אב ובנו הגיעו אל הרבי מליובאוויטש זצ"ל, וביקשו ברכה לקראת בר-המצווה של הבן.

נתן לו הרבי ברכה, וכשפנו ללכת – קרא להם הרבי לחזור.

הוא פנה אל הבן ושאל אותו:

"האם אתה אוהד ספורט"?

"כן."

"איזה"?

"בייסבול."

"איזו קבוצה?"

"הדוג'רס" (קבוצה שהיתה בניו-יורק בשנות החמישים).

"היית פעם במשחק שלהם?"

"כן. לפני כחודש אבא לקח אותי למשחק."

"ואיך היה?"

"האמת, די מאכזב. כשעברו שני שליש מהמשחק, הקבוצה אותה אני אוהד היתה בהפסד של תשע נגד שתיים, פער גדול מדי. אז קמנו והלכנו."

***

בשלב זה, אם אני הייתי במקומו של הרבי, דומני שהשיחה היתה נגמרת. עצרו נא וחשבו, אתם עצמכם, מה הייתם אומרים בשלב זה?

עכשיו, הקשיבו נא לסיום בנוסח הרבי מליובאוויטש!

"תגיד לי, גם השחקנים עזבו"?

"לא, בודאי שלא."

"מדוע"?

"יש הבדל בין אוהד לשחקן. האוהד נמצא שם בשביל הנאתו, כשהוא רוצה לעזוב – הוא עוזב. אבל השחקן הוא חלק מהמשחק, הוא חייב להישאר עד הסוף, הוא תמיד צריך להשקיע את המקסימום ולקוות שאולי הוא בכל אופן יצליח לנצח."

"גם בתורה, יש אוהדים ויש שחקנים. אני מציע לך שתהיה שחקן"!

והרי הדרכה להשבחת החיים, עם כל התכונות שצוינו לעיל. היא שייכת לכל אחד באשר הוא שם, והיא קצרה וקולעת ואינה מצריכה פירושים נרחבים.

רצונכם לחיות טוב יותר?

תהיה שחקנים!

בהצלחה.