רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תובנות מהחיים

חנוכה של תמימות ותקווה

כ״ד בכסלו ה׳תשס״ט כ״ד בכסלו ה׳תשס״ט 21/12/2008 | מאת אברהם רינת

אילו היו עורכים אודישן לבחירת החג הנאיבי והנחמד ביותר, חג החנוכה היה זוכה בקלות בתפקיד, למרות שהיה שם הכל כדי לתקן יום אבל לאומי.

חנוכה , חנוכה , חג יפה כל כך.
אור חביב מסביב , גיל לילד רך.
חנוכה , חנוכה , סביבון סוב סוב.
סוב נא, סוב נא סוב,
מה נעים מה טוב.
(לוין קיפניס)

אילו היו עורכים אודישן לבחירת החג הנאיבי והנחמד ביותר, נראה לי שחג החנוכה היה יכול לזכות בקלות בתפקיד. לא יודע אילו גלגולים בדיוק עברו על החג הזה עד שהוא הגיע לפורמט הנוכחי שלו, ובכל אופן, היום חנוכה הוא חג של תמימות ילדותית. סביבונים, חמימות ביתית, סופגניות עם ("בלי!!!") ריבה, נרות צבעוניים נעוצים בחנוכיות 'פקקים' שהוכנו בגן, ליצנים ופעילויות בקניונים, פסטיגל וכמובן – המון מטבעות שוקולד.

ובכל זאת, דווקא היום, כשחנוכיות חב"ד הפזורות בכל כיכר מרכזית מזכירות לי יותר מתמיד נרות זיכרון כואבים, אני מתעורר לחשוב איך זכינו בחג הזה.

זה לא היה קל. היו גזרות ומלחמות. היו המון אבידות ויהודים שהסתתרו על נשיהם, זקניהם וטפם במערות – ונרצחו שם באלפיהם. היו ילדים - שתמימותם אבדה בסערת המלחמה - ששיחקו בסביבונים בפתחי המערות, כדי להגן בגופם הקטן על אבותיהם שישבו בפנים ולמדו תורה. היו הלשנות ושיתוף פעולה עם האויב. הייתה מלחמת אחים כואבת, בה הכה אב את בנו בחרב...

ואפילו אחרי שבית המקדש שוחרר וטוהר – מנורת ברזל פשוטה הודלקה בהיכל במקום מנורת הזהב שהותכה על ידי היוונים. המלחמה נמשכה כשלוש שנים נוספות, בעידודם של מתייוונים שניצחון המכבים חרה להם. הקרבות המשיכו לגבות קרבנות. ואפילו עם סיום המלחמה, הונח היסוד לשושלת מלכות בית חשמונאי – שלא הוסיפה כבוד רב לעם היהודי - ולבלאגן שהסתיים כעבור שנים רבות בחורבן הבית.

בכל זאת אנחנו מתמקדים בנקודת האור הקצרה

אם תשאלו אותי, היה שם כל מה שצריך כדי לתקן יום אבל לאומי לזכר קרבנות הדור, ולא חגיגה של שמונה ימים.

ובכל זאת אנחנו מתמקדים בנקודת האור הקצרה - ברגע של ניצחון פיזי ורוחני; ברגע של קדושה ששיאו מבוטא בנס פך השמן; באישור שמימי שהפעם עלינו על הדרך הנכונה (גם אם מיהרנו לסור ממנה אחר כך) ושיש לנו תקווה.

העולם סביבנו רועש וגועש, מאחורינו מלחמות קשות, לפנינו איומים מכל עבר, אבל עכשיו, ברגע זה, "חם בבית ונעים, ריח שמן זית". אנחנו מטגנים סופגניות מלאות שמן, מטפחים את התמימות הילדותית, כל עוד היא יכולה לשרוד באקלים המזרח תיכוני הלוהט שלנו, ומזכירים לילדים וגם לנו – היה נס, הוא יכול לחזור שוב, רק צריכים למצוא את הדרך הנכונה ולא לסור ממנה, ומי יודע, אולי (אם תרצו, אין זו אגדה...) עתידם של ילדינו כולם, יהיה באמת טוב יותר... לתמיד.

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן