רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תובנות מהחיים

על בוסים ווירטואליים, והאנשים שמאחורי הקו

י״ג בניסן ה׳תשס״ז י״ג בניסן ה׳תשס״ז 01/04/2007 | מאת רונית כפיר

האם החזות החיצונית משנה את המהות הפנימית שהכרנו עד כה? האם צבע העור משנה את הכישורים?

לקרחים, כך קובע המחקר, יש פחות סיכויים להתקבל לעבודה. משום מה, בעלי הקרחות מצליחים פחות להרשים בוסים פוטנציאליים. זה לא שהם פחות חכמים (לפחות לפי המיתוס, מנת המשכל עומדת ביחס ישר לגובה המצח), הם גם לא פחות מוכשרים או מוצלחים. זאת רק הקרחת שמפריעה להם ליצור את הרושם הראשוני הנחוץ כל כך בראיונות העבודה.

תרשו לי להניח שהבעיה הזאת אינה נחלתם הבלעדית של חסרי השיער, אלא היא משפיעה לא פחות על שמנים, גוצים, לבקנים, כהי עור, בעלי מומים, או סתם מישהו בעל מראה לא מצודד (לפי מושגי המקום, הדור או הדעות הקדומות).

עידן הפס הרחב פתח בפנינו אפשרויות חדשות. אנשים יכולים לעבוד יחד במשך שנים, מבלי שיזכו לראות זה את זה ולו אף פעם אחת. גרפיקה, קולות, תמלילים שונים, חשבונות, דו"חות ועוד, כולם עוברים במהירות ה"בזק", והתמורה מופקדת הישר אל חשבון הבנק.

לא מזמן שמעתי על מעסיקה ומועסקת שזכו ללדת יחד, לשכב בחדרים סמוכים, ולגלות את זה רק לאחר שחזרו הביתה – בשיחת טלפון שגרתית.

אף אחד לא צריך לדעת אם יש לך קרחת, מה הגובה שלך או אם אתה ג'ינג'י. מי שעובד ביעילות, שולח את תוצאות עבודתו הפורייה בזמן ועונה בקול אדיב ונחמד (או מתכתב בלי שגיאות), זוכה לעדיפות בעיני הבוס הווירטואלי.

ולא מדובר רק בבוסים. כבר כמה פעמים קרה שהתפתחה ביני לבין מישהי שהתקשרה אלי לצורך טלמרקטינג או סקר, שיחת נפש שהתמשכה הרבה מעל ומעבר למה שנדרש, ואפילו גררה אחריה שיחות נוספות (מחוץ לשעות העבודה).

קשרים כאלה נוצרים גם בין אנשים שונים העובדים במשך תקופות נתונות על פרויקטים משותפים, בין אנשים שהתקשרו פעם כדי לברר על... ומאז שומרים על קשר, ובין כל מיני צרופים שונים ומשונים. אנחנו מתכתבים איתם, מדברים איתם, מעבירים להם תמונות, כתבות ומצגות מעניינות – אבל אף פעם לא רואים אותם.

היינו בקשר טלפוני במשך קרוב לארבע שנים, ואז יום אחד נפגשנו – והיא כמעט התעלפה.

החלק הכי קשה זה כשבסוף נפגשים.

"פעם ניהלתי שיחות ארוכות עם אישה אחרת, במשך קרוב לארבע שנים", סיפרה לי חברה. "שוחחנו על הכל – חינוך, השקפת עולם, ניהול בית ומה לא.

"יום אחד נפגשנו – והיא כמעט התעלפה. הדמות שלי, בכיסוי הראש ההדוק והכהה, בבגדים המיושנים והשמרניים, הייתה הדמות האחרונה שהיא יכלה לקשר עם האישה המשכילה איתה הרבתה כל כך להתייעץ. מאז, לא נעים להודות, הקשר נותק.

"וזה לא המקרה היחיד. כבר התרגלתי לתגובותיהם המופתעות של אלה שמגלים את החזות החרדית שמסתתרת מאחורי הקול הנעים והשיחה הקולחת – העיניים המתעגלות, המבט השואל והנבוך, החיוך שמנסה להסתיר את המבוכה, ושטף המלים היותר מידי נחמדות.

"בדרך כלל, מבוכת ההיכרות עוברת ברגע שהשיחה מתחילה, ואנחנו ממשיכים לעבוד יחד בצורה עניינית ונעימה".

חברה אחרת, התקבלה לעבודה מסוימת בהתאם לכישוריה ולמבטא הבריטי שלה. אולם כמה עצוב היה כאשר המשרה נגוזה ברגע שהתגלה צבע עורה, והיא נאלצה בסופו של דבר לרדת מהארץ כדי להתפרנס בכבוד.

עובדת במשרד החינוך כמעט וטרקה את הדלת בפניו של מורה בכיר, שנראה לה כקבצן בגלל החליפה השחורה שלבש...

המוזר בכל העניין הוא שבעצם, ההיכרות הטלפונית הרבה יותר אמיתית מזו החזותית. בשיחה האדם חושף בתגובותיו ובאמירותיו הרבה יותר מהמהות הפנימית האמיתית שלו, ממה שבא לידי ביטוי במראהו החיצוני. ובכל זאת – כמה מוזר לשוחח עם גבר בעל קול עדין ורך, ולגלות שמאחוריו מסתתר הר-אדם. כמה מוזר לשוחח עם אדם בעל תשובות מבריקות, מהירות וקולחות, ולגלות שבחייו הפרטיים הוא מוגבל בתנועותיו ורתוק לכסא גלגלים.

אך האם החזות החיצונית משנה את המהות הפנימית שהכרנו עד כה? האם צבע העור משנה את הכישורים? האם כסא הגלגלים מגביל את המחשבה? האם שמרנות דתית מורידה את מנת המשכל?

תחשבו על זה.

וכבר אמרו חכמים (פרקי אבות): "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו".

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן