
הלב מוביל אותנו לשם
מאת רבקי רוטנברגהחופש הגדול וספרה של תמר הירדני גילו לנו מחדש את ירושלים שלנו.
נושאים חמים
גדלתי עם כאב כרוני ומומים פיזיים. חשבתי ששילמתי את חובותיי, אך מסתבר שטעיתי.
אם בחיים תיתקלו בבעיה שאתם לא יכולים לטפל בה, פשוט אל תנסו לעשות זאת כלל.
10 דקות עם צוות חירום יישובי, מרגע קבלת הודעה ראשונית על פיגוע ירי, ועד להתבהרות התמונה
האם החזות החיצונית משנה את המהות הפנימית שהכרנו עד כה? האם צבע העור משנה את הכישורים?
ימים רבים חיכיתי לדני, אלוף הבומבות, שישוב לשחק איתי בחצר גן הילדים – אך לשווא
אילו היו עורכים אודישן לבחירת החג הנאיבי והנחמד ביותר, חג החנוכה היה זוכה בקלות בתפקיד, למרות שהיה שם הכל כדי לתקן יום אבל לאומי.
מה בכוחנו לעשות היום על מנת לבנות מחדש לעצמנו את השבט שלנו, את הקהילתיות, הלכידות והאחדות החשובים כל כך לחוסננו האישי והלאומי?
לא האמנתי שילד בן 8 יצליח ככה להמחיש לי את העוצמה של עם ישראל
תרגיל מפורסם מלימודי תראפיה באמנות יכול לעזור לנו למסגר רגע בחיים, לשנות את הקשר ההתייחסות שלנו ולראות את הדברים אחרת.
לפני זמן מה כתבת לי הערה ביומן של בתי וביקשת ממני לחתום עליה. אני חתמתי וליד החתימה ציירתי סמיילי ואת כעסת ולא הבנת.
באיזשהו שלב גיליתי שלמחשב שלי יש חיים קצת יותר מידי עצמאיים, וגם לילדים שלי...
ההתלבות הראשונית שלי ממסחטת הפירות, התחלפה בהתלהבות מיופי העיצוב של הטבע.
השוכר הגרוע בעולם: צ'קים חוזרים ולא עונים לטלפונים שלנו...מה עושים?
הסיוט של כל משכיר דירה – שוכר שעושה נזקים ולא מתפנה. איך ניתן לדעת מראש?
האם אנחנו מתבלבלים מהעובדות כשהמציאות קוראת תיגר על תפיסת עולמנו?
כל התחלה נוטעת בנו תקווה לעתיד טוב יותר. אבל האם אנחנו חייבים לחכות לה להתחלה שתגיע מעצמה?
א-לוהים נותן לנו עוד שנה של חיים. מה אנחנו הולכים לעשות איתה?
מה היה כל כך יפה ונעים בגשש החיוור שמדינה שלמה, התעצבה בעת לכתו של ישראל פוליאקוב (פולי) לעולמו?
שנים לא מעטות חלפו מאז נכנסתי עם ילקוט גדול (בלי ציור של דורה) לכתה א'. אני לא זוכר הרבה, אך למרות זאת הנה עצה-בקשה לקראת חייך החדשים.
אמא, אין לי אויר - קראה לעברי בתי באמצע הרחוב. השתלשלות האירועים שבאו לאחר מכן, גרמה לי לבחון מחדש את שגרת ההכנות לחג הפסח הקרב ובא.
מזה מספר שנים שאני שולחת אי-מייל קולקטיבי לרשימת התפוצה שלי. השנה, לפני שלחצתי על כפתור ה"שלח לכולם" הרגשתי שמשהו מפריע לי.
חורף אירופאי ונפוליאון שוכב צמא באוהל – האם הוא יקום וייתן ליצר הצמא להכתיב לו את התנהגותו? או שמא יצר העצלות מונע ממנו מלקום?
האם יש מפתח להצלחה? האם קיימת 'נוסחת פלא' אשר תתאים לכל ה"מעוניינים להצליח" באשר הם? עיון בדברי המהר"ל מפראג בנושא "איזהו גיבור?".
חשבתי פעם שגיל כזה הוא ממש על סף המוות. שבגיל כזה כבר מתחילים לתכנן את הסוף ומהמקום הזה יש רק כיוון אחד .למטה.
אם אתחיל לפשפש במעשי...להאריך בתפילות... מי יכין את הסימנים לראש השנה? מי יאפה? יבשל? ינקה...? מי יטפל בילדים שזקוקים לאמא כל השנה, וגם בערב חג?
ימי אלול ניתנו לנו כימי מילוי תוכן, ריכוז והתיחדות להכנת נפשינו לקראת רוממות הימים הבאים.
בחדר הניתוח מתחולל המאבק על עינו של המנותח, ובחדר ההמתנה מתחיל המאבק להפנמת המסר שראוי להילמד.
היינו שם אתה, אך היא מעולם לא הייתה אתנו. המרחק הבטוח ששמרה מאתנו, נועד כדי שלא 'ידבק' בנו 'רוע גזר דינה'.
האם קיים נוזל פלא לניקוי החמץ? מה לגבי החמץ הפנימי שבתוכנו? תשאלו את "שימי ובניו"...
הכל התחיל בשפשוף קטן שלימד אותי שלא לקחת את גופי הבריא כברור מאליו.