רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תובנות מהחיים

קיצורי דרך: הדרך המהירה לשומקום

כ״ד בטבת ה׳תש״ע כ״ד בטבת ה׳תש״ע 10/01/2010 | מאת הרב לייבי ברנהם

כולם יודעים שאי אפשר להיות כוכב כדורסל מבלי להשקיע שעות רבות של אימון. מה המצב כאשר הדבר מגיע לרוחניות?

להוריה של אשתי יש בית-קיץ באתר דירות נופש באזור הררי. כשהגיעו למקום 50 המשפחות הראשונות, הן ניצבו מול בעיה רצינית – לא היו באזור מספיק עצים. אז הם ישבו ודנו והציעו והצביעו ושוב דנו והציעו והצביעו ולבסוף הגיעו להחלטה - לטעת עצים.

אתם בטח יודעים שאי אפשר לזרז את תהליך צמיחת העץ על ידי משיכת ענפיו הרכים עם פינצטה. אז מה הם היו אמורים לעשות? אילו היו נוטעים עצי נוי רגילים כמו אלון או בוקיצה, היו חולפות 20-30 שנים לפחות עד שהם היו מגיעים לגודל מלא! ומה עד אז?

לאחר בירורים במשתלה המקומית, הם קנו מספר גדול של עצים שמיועדים במיוחד לצימוח מהיר. אמרו להם שבתוך 8 שנים הם יתנשאו לגובה ויספקו צל רב.

ולמרבה הפלא, הם לא שיקרו. העצים אכן גדלו במהירות כמו שהובטח, והם בהחלט סיפקו המון צל.

אבל שתי בעיות רציניות אחרות התעוררו. הראשונה – שורשי העצים היו גבוהים במיוחד, מרביתם מעל לפני הקרקע, ותוך זמן קצר הם התחילו לשבור את המדרכות ברחבי האתר. הבעיה השנייה היתה חמורה יותר: בסופת גשמים סוערת יחסית בשנה שעברה, קרס אחד העצים ולמרבה המזל הזיק רק לאחד הגגות. אז גילינו שלזן העצים ה"מיוחד" שצומח מהר יש כינוי נוסף "קוֹרסים".

אני משוכנע ש'קוֹרסים' לא נשמע כמו זן העצים שהייתם רוצים לגדל באתר הנופש שלכם

יש שמות שמעוררים בך רצון לשמור מרחק. למשל, אני לא יכול לדמיין את עצמי מזמין מישהו שנקרא אבולה, איידס או אנתרקס למשחק קלפים ידידותי. אני משוכנע ש'קוֹרסים' לא נשמע כמו זן העצים שהייתם רוצים לגדל באתר הנופש שלכם.

עכשיו הם צריכים לעקור את העצים שהספיקו לפרוש את שורשיהם על כל פני שטח האדמה, וזו הולכת להיות עבודה קשה ויקרה.

מה אנחנו יכולים ללמוד מזה? את מה שאמא שלי תמיד אמרה: "אין קיצור דרך ששווה ללכת בו".

אי אפשר להיות כוכב כדור-סל בלי להשקיע מאות שעות אימון בקליעה לסל (אלא אם אתה תורן בגובה 2.5 מטר שיכול להטביע בלי לקפוץ), אינך יכול להיות נוירוכירורג בלי ללמוד 'מאות' שנים (אלא אם אתה עובד במרפאה בטורקמניסטאן ואתה אחיין של השליט), ואתה לא יכול להשיג צל איכותי בשמונה שנים בלבד!

הבעיה היא שיותר מדי פעמים, כשמדובר ברוחניות, אנחנו חושבים שהמערכת משתנה. אנחנו חושבים שאנחנו יכולים להגיע לקשר קיים ויציב עם א-לוהים רק מזה שאנחנו מרגישים קרובים אליו בלב. אנחנו חושבים שיש קיצורי דרך, אבל זה פשוט לא עובד כך.

תשאלו זוג כלשהו שחי באושר איך הם בנו את מערכת היחסים ביניהם, והם יספרו לכם שבשביל דבר כזה לא מספיקים 'הרגשות הנכונים', צריכים להשקיע עבודה קשה ומעשים חיוביים. למרות שהרבה אנשים טוענים שאצלם "המשפחה מעל לכל", המעשים שלהם עלולים להוכיח שצפייה בכדורגל, בילויים או פיתוח קריירה חשובים יותר. אם אתם רוצים לראות מה חשוב באמת לאדם, תבדקו על מה הוא מבזבז את רוב הזמן והכסף שלו.

ככל שאדם משקיע יותר כדי להגשים מטרה כלשהי, ככה היא הופכת להיות חשובה יותר בעיניו. אם אני יוצא מוקדם מהעבודה כדי לקנות לאשתי פרחים וכרטיס ברכה, אני מטביע בתת המודע שלי שאשתי יותר חשובה מהעבודה. כשיהודי עוזב את המשרד שלו באמצע היום כדי להתפלל מנחה, הוא חוקק בנשמתו את המסר שא-לוקהם חשוב יותר מהקריירה שלו. מדוע אם כן אנחנו חושבים שהנוסחא לבניית קשר עם בורא עולם צריכה להיות שונה מזו של בניית הצלחה בכל תחום אחר?

זכרו: רצון לא יוצר שלמות – אימון יוצר שלמות, ואימון דורש זמן, עקביות ומאמץ.

בפעם הבאה שנמצא את עצמנו חושבים, "כאילו שמשנה לא-לוהים אם אני אתפלל היום? הוא בסך הכל רוצה שנרגיש כמו יהודים טובים ונאהב אותו", נבין את הטעות הלוגית. בני הזוג שלכם לא מרגישים שמספיק שתאהבו אותם בלב – היא/הוא רוצים שתראו את זה במילים ומעשים. גם א-לוהים רוצה קשר של עבודה אתכם, כזה שתגלו בו את אהבתכם אליו בעבודה קשה ובמאמץ.

"אין קיצור דרך ששווה ללכת בו", וקשר עם הבורא הוא בהחלט מקום שאליו שווה להגיע.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן