רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תובנות מהחיים

4 שיעורים יהודיים לחיים מסופר הילדים הקלאסי אריק קארל

ג׳ בתמוז ה׳תשפ״א ג׳ בתמוז ה׳תשפ״א 13/06/2021 | מאת ד"ר איווט אלט מילר

שיעורים על-זמניים מהסופר האהוב, מחבר "הזחל הרעב"

"כל ספריי מיועדים לילדים בני ארבע עד שש", אמר פעם סופר הילדים האהוב – אריק קארל – שנפטר לאחרונה. "אותה תקופה שבה אתה עוזב את הבית והולך לבית הספר... לפעמים אני מרגיש שאני יכול לצמצם את זה ליום אחד - היום שבו אתה עוזב את החמימות וההגנה של הבית והולך אל הלא נודע. כל מה שאני רוצה זה להפוך את היום הזה למעט קל יותר".

בלמעלה מ- 70 ספרים, הנחה קארל דורות של ילדים בחקירתם את העולם, כשהוא מתייחס ליקום ולכל מה שבו בפליאה ובהכרת תודה. ספריו נכתבו אולי עבור הילד הקטן והמפוחד שהוא עצמו היה פעם.

קארל נולד ב- 1929 בסירקיוז, ניו יורק, להורים שהיגרו מגרמניה. הוא זוכר את שנותיו הראשונות בחיבה. "כשהייתי ילד קטן, אבא שלי היה לוקח אותי לטיולים באחו וביערות", כתב קארל באתר האינטרנט שלו. "הוא היה מרים אבן, או מקלף קליפה של עץ ומראה לי את כל היצורים החיים שמסתובבים שם. הוא היה מספר לי על מעגל החיים של יצור קטן זה או אחר, ואז היה מחזיר בזהירות רבה את היצור הקטן לביתו. אני חושב שבספריי אני מכבד את אבי על ידי כתיבה על יצורים חיים קטנים... ובאופן מסוים אני חי מחדש את רגעי השמחה הללו".

בספרו 'חברים', שפורסם ב- 2015, מתאר קארל את חייהם של ילד וילדה שהם חברים טובים המסורים אחד לשני בילדותם, דרכיהם נפרדות, ולבסוף מתחתנים זה עם זה בבגרותם. בסוף הספר, הוא הכניס תמונה של עצמו עם חברה למשחק. "כאן אני עם חברה בסירקיוז, ניו יורק", הוא כתב. " הייתי בן שלוש, וכך גם היא. אמי הגרמניה צילמה את התמונה. היא כתבה 'יוני 1932' בפינה. כשהייתי בן שש, עברנו למקום רחוק. מעולם לא נפגשנו שוב. לעיתים קרובות אני חושב על חברתי מהעבר ותוהה מה עלה בגורלה".

ב- 1934, כשהיה קארל בן שש, חזרו הוריו לעיר הולדתה של אימו בשטוטגרט, גרמניה. "רוב האנשים שהייתה להם איזושהי בחירה בנושא, היו הולכים לכיוון ההפוך", ציין בראיון משנת 2005. בגרמניה, העריץ בתחילה קארל את היטלר ונאצים אחרים, אך הערצה זו דעכה במהירות.

המורים הגרמנים שלו היו סדיסטיים, הוא נזכר בהמשך, והחל לתעב את גרמניה. עם הכרזת מלחמת העולם השניה, גויס אביו האהוב להילחם בחזית המזרחית. אחרי המלחמה הוא חזר הביתה כחוש וחולה, "איש שבור", תיאר קארל. "עד היום", ציין קארל בהמשך, "קשה לי ליהנות מארוחה טובה בגלל המחשבות על אבי. אני נותר עם עצב".

ב- 1944, כשקארל היה בן 15, ניסה הצבא הגרמני לגייסו, אך האזרחות האמריקאית שלו פתחה בפניו אפשרות לסירוב. במקום זאת, הוא אולץ לחפור ביצורים בקו זיגפריד – שהיה רצף מסיבי של בונקרים וביצורים שנועדו להגן על גרמניה מפני פלישת כוחות בעלות הברית מהמערב.

בעודו בתיכון בגרמניה, היה לקארל מורה לאומנות, הֶר קראוס, שעשה מעשה שלא יעלה על הדעת, תוך סיכון חייו, והראה לקארל עבודות של אמנים שנחשבו "מנוונים" על ידי הנאצים: פיקאסו, קלי, מאטיס, שאגאל ואחרים. שיעורים לא חוקיים אלו עזרו לקארל לפתח את כשרונו האומנותי – ואולי אף העניקו לו פרספקטיבה מעבר לתחום הצר של האידאולוגיה הנאצית שלמד בבית הספר.

לאחר מלחמת העולם השניה, למד קארל באקדמיה לאמנות של שטוטגרט, ועבד כאמן גרפיקה לפני ששב לארצות הברית ב- 1952. הוא שירת בצבא ארצות הברית לפרק זמן קצר ואז החל בקריירה כמעצב גרפי. כניסתו לעולם המו"לות הגיעה בשלב מאוחר הרבה יותר, כשהיה בן 38, והסופר ביל מרטין ג'וניור ביקש ממנו לאייר את ספר הילדים שכתב 'דוב חום, דוב חום, מה אתה רואה?', "זה הדליק אותי לגמרי", תיאר קארל בהמשך. "הצבעים הצבעוניים והמכחולים העבים של בית הספר הראשון שלי חזרו אלי. הילד שבתוכי החל להתעורר לחיים בשמחה".

תמונות עליזות וצבעוניות הן סימן היכר של ספריו של אריק קארל. הוא קרא לעצמו "סופר תמונות" וחקר דרכים ייחודיות ליצור אומנות בעלת אופי מובהק. רוב האיורים שלו התחילו עם נייר טישו, עליו צייר בהמשך וסידר על עמוד כדי ליצור בלוקים של צבע בולט לעין. "בואו נאמר שאני רוצה ליצור זחל", הסביר באתר שלו; "אני חותך עיגול לראש מנייר טישו אדום, והרבה אליפסות עבור הגוף מנייר טישו ירוק; לאחר מכן אני מדביק אותם עם דבק לטפטים על לוח האיור כדי ליצור את התמונה". התוצאות היו בהירות, שמחות, ויחידות במינן.

ספריו של קארל נמכרו בלמעלה מ- 170 מיליון עותקים, והפכו לעמודי תווך באינספור בתים – כולל שלי. הנה ארבעה שיעורים יהודיים חשובים שכולנו יכולים ללמוד מספריו היפים ומלאי השמחה של אריק קארל.

מצאו חבר

חברים עשויים להיות המקור הטוב ביותר לכוחות ולתמיכה בחיים. קארל חקר חברויות ברבים מספריו. "פעם היו שני חברים, שהיו כל הזמן ביחד", הוא כתב בספרו 'חברים'. "ביחד, הם שיחקו ורצו ורקדו וסיפרו אחד לשני סודות". בספרו 'אתה מוכן!', שיצא ב- 2020, הודה קארל כי "העולם יכול להיות מקום מפחיד". דרך אחת להתמודדות ולמציאת דרככם היא "צור לך חברים בכל מקום אליו אתה הולך".

בניית חברות אמיתית היא אחת הדרכים האפקטיביות ביותר לקבלת כוחות ותמיכה, כפי שמלמדת המשנה, "קנה לך חבר" (פרקי אבות, א, ו). "חבר הוא יותר מבן לוויה חברתי", מציין הרב ברל ויין, בפרשנותו לפרקי אבות. "חבר הוא מישהו שאפשר לחלוק עמו סודות אפלים וסיטואציות מביכות. חבר הוא אינו "יס-מן" או חנפן, אלא מישהו שאיתו אתה חולק אמיתות, מישהו שמבקר ומגיב, תומך ומנחם... חייבת להיות השקעה של זמן, משאבים ורגשות כדי 'לקנות' חבר שכזה. חברים שנקנים בזול, בדרך כלל אינם חברים כלל".

טפחו פליאה אל מול העולם

כשילדיי היו קטנים, אחד הספרים האהובים עליהם היה ספרו של קארל שיצא ב- 1999 – 'חיפושית הקליק המגושמת מאוד'. הספר מספר את סיפורה של חיפושית קטנה שנופלת על גבה, ולא מצליחה לקום. חרקים וחיות מנסים לייעץ לה איך להתהפך, ללא הצלחה. לבסוף, חיפושית הקליק הקטנה מצליחה להתרומם בכוחות עצמה – בליווי צלילי קליקים רועשים, הנגרמים על ידי מכשיר המוזכר בפסקה האחרונה של הספר. זהו סיום נפלא לספר, המביא לחיים את הצלילים האמיתיים של חיפושיות קליק לתוך ביתנו.

הפתעה דומה נמצאה בסוף ספרו של קארל משנת 1990 – 'הצרצר השקט מאוד', שנפתח באמירה "ישנם ארבעת אלפים סוגים שונים של צרצרים", וממשיך לבדר את הקוראים הצעירים בסיפור על צרצר אחד קטן, המלווה באפשרות להשמיע את קולות הצרצר.

חיות וחרקים הם מוטיב חוזר בספריו של קארל, העוזרים לדורות של ילדים לחוש פליאה לנוכח המגוון של עולם החי ויופיו. ספרו המפורסם ביותר, 'הזחל הרעב', שראה אור ב- 1969, הציג לקוראים את הפלא של זחל ההופך לפרפר. בספר זה וברבים נוספים, הזכיר לנו קארל את היופי הנרחב ואת הפלא של עולמנו ושל כל ברואיו של אלוהים.

העריכו את השוני

התורה מתארת כי האדם נברא בצלם אלוהים – בדמותו של אלוהים. ( בראשית, א, כו). כולנו משקפים ומכילים חלק שהוא אלוהי.

קארל מעביר את האמת העמוקה שכל האנשים (והבריות) ראויים וחשובים. בספרו משנת 2002, 'לאט לאט לאט אמר העצלן', המספר על עצלן שהיצורים סביבו לא מבינים אותו. "מדוע אתה כל כך איטי?" שואל אותו קופיף מיילל. "מדוע אתה כל כך משעמם?" חוקר דב הנמלים. לבסוף, העצלן מגן על עצמו. "נכון שאני איטי, שקט ומשעמם... אבל אני לא עצלן... זה פשוט מי שאני. אני אוהב לעשות דברים לאט, לאט, לאט".

המסר ברור: כולנו שונים אחד מהשני, וחשוב לכבד את מה שהופך כל אחד מאיתנו לייחודי.

הגדירו מי אתם רוצים להיות

אריק קארל מעולם לא הסתיר את העובדה שאת ילדותו בילה בגרמניה הנאצית. עם זאת, הוא לא הרחיב את הדיבור על תקופה זו בחייו ומדובר בהחמצה משמעותית: קוראיו היהודים הרבים היו מעריכים זאת מאוד אם היה מביע בפה מלא גינוי לערכיהם של הנאצים ומתנצל על תרומתו למאמץ המלחמתי שלהם.

אך נראה היה שבאמצעות עבודתו התכחש קארל לזוועות הנאצים. אוסף ספריו העדינים, ומוזיאון אריק קארל לאמנות ספרים בתמונות שהקים באמהרסט, מסצ'וסטס עם אישתו בובי, היוו דרך פתוחה ונדיבה להסתכלות על העולם. ב- 2010-2011, הציג המוזיאון תערוכה בנושא ספרי תמונות יהודים וקארל פנה למעריצים יהודים יותר מפעם אחת ברשתות החברתיות, כדי לאחל להם חנוכה שמח.

ייתכן כי התגובה המתאימה ביותר לילדותו בגרמניה הנאצית נמצאת בספרו מ- 1992 'צייר לי כוכב' אותו הקדיש לאביו.

בספרו, אמן מקים עולם שלם לתחייה באמצעות ציוריו: ראשית כוכב, לאחר מכן שמש, אחר כך עץ, איש ואישה, ולבסוף עולם שלם של בתים, וחיות ופריטים בשמי הלילה. לבסוף, הכוכב תופס פיקוד ולוקח משם את האמן: "החזק בי, אמר הכוכב לאמן. ואז ביחד, הם טיילו לאורך שמי הלילה". זהו דימוי יפהפה של אמן הנלקח למקום חדש על-ידי משהו שהוא עצמו יצר.

קארל מדגיש את יכולתו היצירתית של האדם ואת יכולתנו להגדיר מי אנחנו.

אנה פרנק ניסחה זאת בצורה נפלאה: "חיינו מעוצבים על ידי הבחירות שלנו. תחילה אנו בוחרים את הבחירות שלנו ולאחר מכן, הבחירות שלנו בוחרות בנו". לאחר חיים שלמים של כתיבת ספרים כדי לסייע לילדים צעירים לחקור ולאהוב את העולם, אריק קארל זכור כיום כסופר ומורה דרך אהוב. המורשת שלו יכולה להאיץ בנו לשאול את עצמנו: מה אנחנו יוצרים? כיצד יזכרו אותנו?

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן