בשני תאריכים מפחד היהודי המצוי.

ביום שאחרי סוכות וביום שאחרי פסח.

אם עד החג דחינו את הדיאטה, השיפוץ, הייעוץ הזוגי, בדיקת המשכנתא, סדנא להנחיית הורים וכו - הרי ש"אחרי החגים" פוגש אותנו תמיד בלתי מוכנים ומצוברחים במידה כזו או אחרת.

בפזילת מבט כבר בדקנו מתי יוצא חנוכה, ומתי ניתן "לגנוב" יומיים של חופשה מהעבודה או מהלימודים כדי לשבור שגרה, להטעין מצבורים ולהמשיך בשגרה האפרורית.

התיאוריה המתוארת כבר לא רלוונטית לקורונה 2020.

בשלהי תשרי של שנת תשפ"א, כל אחד ואחת מאחל ומייחל לעצמו פיסת שגרה עלי אדמות. רק קצת לימודים, קצת עבודה שפויה, קצת משכורת בעיתה ובזמנה, קצת מעון לקטנה וקצת רוגע ושלווה לנשמה.

ובכל אופן, עלינו לנצור את הרגעים החיוביים שעברו עלינו בתקופת החגים בצל האפידמיה הלא מוזמנת שלא פסחה על אף אחד מאיתנו.

רגעים חיוביים? כנראה שניתן למצוא אחדים, אם נרצה. הרמב"ן כתב באגרת המפורסמת לבנו; "וכאשר תקום מן הספר, תחפש באשר למדת, אם יש דבר אשר תוכל לקיימו".

אנו יכולים לנשום באנחת רווחה שהחגים מאחורינו. אך בואו נחפש מה למדנו מתקופת החגים 2020;

בעודנו טובלים את פרוסת החלה בדבש מתוק מעורב עם מליחות הדמעות.

בעודנו מנסים לשחזר לבד בבית את המלודיה המסורתית לתפילת "כל נדרי" הפותחת את יום הכיפורים.

בעודנו בוחרים אתרוג לשבעת ימי החג הלא ברורים שלפנינו.

דוקא מתוך אי השגרה, התהו, הכאוס והאנדרלמוסיה הרגשית הסובבת אותנו, חשוב לטעת אי של שפיות. לחפש ולתור מה הצידה לדרך שאותה לקחנו מחגי תשרי.

שלושה חגים משמעותיים בלוח השנה מאחורינו, שלושה שיעורים שלמדתי על עצמי, והייתי רוצה לקחת אותם כצידה לדרך.

משום שרק מי שמחפש, מוצא, גדל ומתרומם טפח מעל הקרקע.

אחרי שמזוודת החגים שלנו מלאה בצידה לדרך שלקחנו מתשרי, אפשר להתחיל מבראשית.

בשבת הקרובה, בתפילת שחרית, בכל קהילות ישראל יקראו בתורה את הפרשה הראשונה, בראשית.

מעניין ללמוד, מדוע קוראים בתורה דוקא בשבת קודש?

מספר המדרש, שיום השבת בא בטענות כלפי בורא העולם וכך הוא טען: תני ר׳ שמעון בן יוחאי: אמרה שבת לפני הקב״ה: רבונו של עולם, לכולן יש בן זוג, ולי אין בן זוג! אמר לה הקב״ה: כנסת ישראל היא בן זוגך. וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני אמר להם הקב״ה זכרו הדבר שאמרתי לשבת: כנסת ישראל היא בן זוגך, הינו דבור ׳זכור את יום השבת לקדשו" (בראשית רבה יא, ח).

באה השבת לפני בורא עולם בטענה, שלכל יום מימות השבוע יש בן זוג.

ליום ראשון, בו הופרד האור מן החושך, יש כבן זוג את היום הרביעי, בו נתלו המאורות ברקיע. ליום השני, בו ברא א-לוהים את השמים, המים ומלאכי השרת, צוות כזוג יום החמישי בו נבראו הייצורים החיים במים. ביום השלישי, בו נבראה האדמה, העצים והצמחים צוות כזוג היום השישי בו נבראו בעלי החיים והאדם החיים על פני האדמה. והשבת, היום המקודש נותר לבד ובודד.

אולי רוצה המדרש לסבר את אוזננו, ולספר לנו כמה גלמודים ומסכנים האנשים השקופים היושבים בגפם בסעודות השבת.

עד כמה החלל בעולמם גדול וריק. אין בסביבתם ילדים שישפכו את גביע הקידוש על המפה המעומלנת וגם לא ילדים שיטביעו את כפות ידיהם בעוגת שוקולד מרוחה בקרם. הם יושבים בגפם, בדממה, מקדשים, בוצעים על הפת, ומרגישים בודדים. רוצים הם לבוא לבורא עולם ולומר לו – "ריבונו של עולם, לכולם יש בן זוג. בן זוג שאוהבים, שמשוחחים, שרבים, אבל יש בן זוג. ורק לי אין בן זוג".

עונה בורא עולם: כנסת ישראל, היא בן זוגך! עם ישראל יהיה בן זוגה של השבת.

עם ישראל שעמדו כאיש אחד בלב אחד סביב הר סיני וקיבלו את התורה יהיו כזוג לשבת. מהותם של עם ישראל נובע מהתורה הקדושה. מהות השבת לעם המובחר הוא קריאת התורה ולימודה.  

בשבת הקרובה, בעודנו נפתח את ספר התורה ונקרא את חומש בראשית, נתחבר לבן הזוג שלנו. בואו נתחבר לתורה הקדושה שבלעדיה – אנו בודדים. בואו נתחבר ליהודים יקרים, שבלעדינו הם בודדים. עם ישראל היקר, המגובש, הרחמן והטוב יהיה בן הזוג של כל הבודדים בשבת. גם בימי הקורונה אפשר לשמח ולהיות לצדם. עוגת שוקולד קטנה וטעימה, שלושה שושנים ומכתב – יעשו את העבודה! וכשנשב לשלחן שבת לצד משפחתנו, נדע גם שהשבת לא רוצה להיות לבד.

אם רוצים שהזוגיות תיהיה אפקטיבית, איכותית ומשמעותית לכל אחד מהשותפים יש להשקיע. כנראה, שפגישה חד שבועית אינה מספיקה דיה. עלינו לקבוע פגישות תכופות עם בן הזוג שלנו על מנת לקצור פירות. לדבר, לטייל, לחוות, להרגיש, להעמיק. רק באופן סיסטמטי ניתן להפיק משמעות אמיתית. הוא הדין לגבי הזוגיות האישית שלנו, הוא הדין לגבי הזוגיות שלנו עם התורה הקדושה והוא הדין גם לזוגיות ההדדית שלנו עם כל הבודדים השייכים לעם ישראל.

כי רק מי שטען את מזוודתו בצידה לדרך מחגי תשרי, יכול לצאת לדרך בראשתית מלאת חוויות מסעירות ומרגשות. דרך בראשתית מלאת עשייה מבורכת בפן האישי, הזוגי, התורני והלאומי.

אז מה לקחת איתך מהחגים?

שגרה בראשתית מבורכת לכולנו.