רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תובנות מהחיים

קורס־טיס בהשראת בן 14 שנספה בשואה

ג׳ באלול ה׳תש״פ ג׳ באלול ה׳תש״פ 23/08/2020 | מאת אדם רוס

בכל פעם שהוא נכנס לתא הטייס, הוא קורא את השיר של אברמיק

כשאגדל ואהיה בן עשרים,
 אצא לראות את עולמנו המקסים
.
 אתישב בתוך ציפור עם מנוע
,
 אתרומם ואמריא אל החלל, גבוה
.
אעוף, אטוס ואתנשא
 מעל עולם רחוק ויפה
.
 (מתוך "חלום", אברמק קופלוביץ. עברית: עירית עמיאל)

מאז שנתקל בהן לראשונה, מעט אחרי שהחל את שירותו הצבאי, מלוות המילים האלה את סגן כ' שסיים לאחרונה קורס טיס.

אברמק בן שנה עם הוריו, מנדל ויוכבד גיטל

"חלום" מוצג ביד־ושם

אברמק, בנם היחיד של מנדל ויוכבד גיטל קופלוביץ, היה בן 10 כשהנאצים שלחו אותו ואת הוריו לגטו לודז' ב-1940. בתוך מחברת שקיבל מהוריו, תיעד בכשרון רב את קורותיו בגטו, חיבר סיפורים וכתב שירים. את ה"חלום" כתב כשהיה בן 13 בלבד, שנה לפני שגורש לאושוויץ, והוא מוצג במספר שפות בגלריה המוקדשת לגטו לודז' במוזיאון יד ושם.

נוף ילדות

אביו של סגן כ' עלה לארץ מדרום־אפריקה כשהיה בן 18 ושירת ביחידה קרבית בצה"ל. "העובדה שאנשים אחרים מוסרים נפשם כדי להגן עלינו, היתה חלק דומיננטי בתודעת הילדות שלי. באותה מידה היה לי ברור שיום יגיע ואהיה אחד מהם", אומר כ' בראיון לאתר aish.co.il. "אבל אף פעם לא היו לי שאיפות מיוחדות להיות טייס".

כמי שגדל בבית דתי מצביע כ' על הערכים שעיצבו את דרכו. "גדלתי עם ההבנה שעלי לחתור תמיד לעשות את הטוב ביותר - לא רק בתחום הקריירה, אלא גם בתחום התרומה לאנושות, לאומה, לעצמך. איך אתה מתנהג לזולת, איך אתה עוזר לאחיך. כך, למשל, אמי נהגה להכין בכל שבוע קפה ועוגה עבור המנקה של הבנין שלנו, ואבי ואני היינו יוצאים לתת לה את זה. מעשים קטנים מהסוג הזה הניעו אותי לחתור להיות הכי טוב שאני יכול להיות - הן בחיי הפרטיים, הן בתרומתי לעם ישראל".

המעבר לניו־יורק

בהיותו בן 16, שנתיים לפני סוף התיכון, עברה משפחתו של כ' לניו־יורק לרגל עבודה של האבא. "לגור בניו־יורק, להכיר עולם חדש, לפגוש אנשים חדשים וסגנונות שונים - כל זה  היה מדהים, אבל אפילו לרגע אחד לא היה לי ספק: אני שייך לארץ ישראל". כשמלאו לו 18, הניח כ' את משפחתו מאחור ושב לבדו ארצה, להתגייס לצבא כחייל בודד.

"הייתי מוכן לשרת בכל יחידה בצבא, ובלבד שאהיה הטוב ביותר" אומר כ'. "אבל אז שאלו אותי אם אני רוצה להיות טייס, וחשבתי לעצמי: למה לא לנסות". אחרי שעבר את המבחנים הפסיכוטכניים, הפסיכולוגיים והפיזיים, התקבל לקורס־הטיס והחל באימונים אינטנסיביים של שלוש שנים.

סגן כ' קורא את שירו של אברמק לפני כל המראה

"לא יחסתי חשיבות מיוחדת למקום שבו הייתי", הוא מספר, "הצבא הרי צריך אנשים בכל מקום, אז אני במקרה בחיל־האויר. רק אחרי שקראתי את שירו של אברמק קופלוביץ' הרגשתי פתאום את מלוא־הכובד של התפקיד שלי. רק אז הבנתי למה אני משרת את עם ישראל, באיזה אופן אני תורם את חלקי. כשקראתי על חלומו של הילד הזה על טיסה, יכולתי לראות השתקפות של עצמי במדי קורס־הטיס".

יחד עם שאר צוערי חיל־האויר, יצא כ' להפסקה של שבוע מן האימונים בשטח, לטובת אימונים מסוג אחר: סדרת חינוך בירושלים. באחד הימים ביקרו ביד־ושם.

"לא יודע כמה זמן עמדתי שם מול השיר. יודע רק שמצאתי את עצמי רועד כולי, בדמעות, כשקלטתי שאני חי את חלומו. לא יכולתי לדבר".

כ' יחד עם בוגרי קורס־הטיס החדשים אשר ישרתו את עם ישראל בשמים בשבע השנים הקרובות

"המטוסים בחיל־האויר קרויים על־שם ציפורים. כך שמילותיו של אברמק, 'אתיישב בתוך ציפור עם מנוע', קיבלו אצלי נופך נוסף. הן העמיקו את החיבור שלי עם חלומו של הילד הזה". הוא העתיק את השיר ושינן אותו. "החל מאימון הטיסה הראשון שלי, אני 'שר' לעצמי את השיר בכל פעם שאני צועד אל תוך תא־הטייס כדי להמריא. כך אני זוכר, שבכל פעם שאני 'עף ומתנשא מעל עולם רחוק יפה', אני חי גם את חלומו של הילד הזה". 

שיחת טלפון משפחתית

כחלק מהכשרתם, נדרשים הצוערים לכתוב על משהו משמעותי בחייהם. כ' כתב על השיר "חלום" ועל מה שהשיר הזה עשה לו. דבריו פורסמו כעבור זמן באתר צה"ל.

לולק (משמאל) מוסר ליד־ושם את קובץ השירים של אחיו החורג ב-1995, בנוכחות נשיא המדינה דאז, עזר ויצמן (מימין), ונשיא יד־ושם, אבנר שלו (במרכז)

אחרי שפורסמה הכתבה קיבל כ' שיחת טלפון מאדם גרינפלד, בנו של לולק גרינפלד בן ה-96, אחיו החורג של אברמק קופלוביץ. "אדם סיפר שאביו, לולק, השקיע חלק ניכר מחייו בנסיון לפרסם את כתביו של אברמק, לוודא שזכרונו ישאר בחיים".

כשמשפחת קופלוביץ הוּבְלָה לאושוויץ ב-1944, נשלחה אמו של אברמק, יוכבד גיטל, לתאי־הגזים מיד, ואילו אברמק ואביו נשלחו לעבוד בכפיה. באחד הימים החליט האב להחביא את אברמק כדי לחסוך ממנו את הסבל. בערב חזר וגילה כי בנו איננו עוד – אברמק נספה בגיל 14. 

עמוד השער של המחברת של אברמק, בה רשם את שיריו בגטו לודז'

מנדל שרד את השואה, עלה לארץ והתחתן עם חיה גרינפלד, אמו של לולק. את המחברת של בנו, שמצא אחרי השואה, החביא, וכך נותרה - עלומה מן העין ומן הלב - עד יומו האחרון. רק שנתיים אחרי מותו, ב-1985, מצא אותה לולק, אחיו החורג, והוא זה שפרסם את 8 השירים שבה ואף הגיש אותה ל"יד־ושם".

"זו היתה שיחת טלפון מדהימה. היתה תחושה חזקה של חיבור לאדם, לולק, אברמק, אפילו מנדל. אדם סיפר לי כמה משמעותית היתה בעיניו של אביו התרומה שלי לשימור מילותיו של 'אחיו־מן־העבר־השני'".

חודשיים אחרי שסיים כ' את קורס־הטיס - חודשיים אחרי שהחלום שפירסם קיבל סופסוף כנפיים - נפטר לולק לבית עולמו.

"מקוה לזכות להכיר מקרוב, בקרוב, את אדם ואת חברי המשפחה הנוספים של לולק".

---

אדם רוס

אדם רוס, מחברם של מאמרים רבים באתר אש התורה, כיהן כרב הקמפוס של אוניברסיטת לידס באנגליה מטעם ישיבת אש התורה. הוא עסק בתקשורת, הגיש חדשות, ולבסוף פנה לעסוק בחינוך. מאז שעלה ארצה ב-2005 לימד אדם בתכניות לימוד רבות ברחבי הארץ. תוכלו לעקוב אחר הבלוג השבועי שלו (באנגלית), ולקרוא תובנות וסיפורים לשולחן השבת ב- https://athoughtforshabbat.wordpress.com/about/.

----

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן