במקור ט"ו באב היה החג של אלה שחיפשו ביום הזה את החצי השני שלהם. אז הנה כמה מילים שכתב הרב יוני לביא למגזר הפחות-מדובר – הרווקים:

"להיות רווק זה לראות את החבר שלך נשוי+3, את אחותך הקטנה בהיריון ואת השכנים מהקומה מעל חוגגים אירוסים לבנם – ועדיין להאמין שה' לא שכח אותך ויום יבוא וגם תורך יגיע.

להיות רווק זה להבין שתקופת החיפוש המתארכת אינה סרח עודף שאם רק היה אפשר היית מדלג מעליו. זהו סוג של 'היריון' שאמור להוליד בתוכך כוחות ויכולות שישמשו אותך בהמשך החיים.

להיות רווק זה להאמין שאין דייטים מיותרים. כל מפגש שאלוקים מסדר לנו הוא שיעור חשוב לחיים.

להיות רווק זה לסיים דייט כושל ולחשוב: אוקיי, אז למי היא בכל זאת יכולה להתאים?

להיות רווק זה לסרב לצאת עם מישהי שלא נראית מתאימה לך רק כי לחצו עליך ש'מה איכפת לך? מקסימום הפסדת ערב'. אלוקים ברא לנו לב רגיש ואסור לשחק בו סתם.

להיפתח, להיחשף ולהתאכזב שוב ושוב מותיר אותו שחוק ושרוט.

להיות רווק זה לדעת שמראה חיצוני הוא דבר חשוב, ולגיטימי לחפש מישהי שתאהב את איך שהיא נראית, ויחד עם זאת לזכור שבעולם ששטוף בתרבות הוליוודית גדושת איפור ופוטושופ המבט של כולנו מסונוור וחלק מהמודלים שאנו מחפשים קיימים יותר בסרטים מאשר בחיים.

להיות רווק זה לשנן שוב ושוב לעצמך ולפעמים להזכיר לאלו ששכחו: לפני שאני רווק אני קודם כל בן אדם. אני בן ואח, חבר ועמית לעבודה. אני מוכשר ויצירתי ויש לי תחביבים ועולם רוחני. אני לא 'חצי בן אדם'. כשהקב"ה נתן לי הבוקר עוד יום של חיים – הוא ידע בדיוק מה הוא עושה.

ט"ו באב שמח".