עם ישראל צריך היום, אולי יותר מכל דבר אחר, שלום ואחדות פנימיים. האם אתם רוצים לדעת (סוף סוף!) את ''סוד השלום והאחדות''?

 המשפט, שמקורו בסידור התפילה, ''עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל'', מוכר מאוד. מה זה 'עושה שלום במרומיו'? וכי יש שם מי שיילחם, האם יש שני צדדים שצריך לפייס ביניהם כדי ליצור שלום? האם אפשר להשוות את השלום הפסטורלי של מקום נטול-חיכוכים לחלוטין כמו במרום, ולומר שכך יהיה גם אצלנו – מה הקשר, מה ההשוואה?

ובכן אגלה לכם, שבעצם יש כזה פסוק בתנ'''ך, ''עושה שלום במרומיו'' (איוב כה, ב). מפרשי המקרא שם מסבירים שמדובר באופן שיש אכן פוטנציאל למריבה וחיכוך. יש מלאכים שתפקידם הפוך אחד מהשני, אחד ל'דין' ואחד ל'רחמים' וכדומה.

איך זה באמת שמציאויות כאלה, שבטבעם מתנגדום זו לזו, בכל אופן חיים יחד בשלום מופתי?

אבל לא על החיכוך רציתי להתמקד, אלא על יישובו. איך זה באמת שמציאויות כאלה, שבטבעם מתנגדום זו לזו, בכל אופן חיים יחד בשלום מופתי?

הסוד טמון במטרה, בתכלית. בצבא אין סיבה למריבה בין חיל רגלי לבין תותחנים, בין חיל האויר לחיל הים. למה? כי כולם משרתים את אותה מטרה, ומה בכך שאחד באויר והשני במים? הם מכבדים זה את זה, כל אחד רואה את הייחוד שיש בחבירו ואין בו, ושמח על כך שיחד (זו מילת מפתח כאן) יכולים הם לשלב (עוד מילת מפתח) את מעלותיהם של כולם וליצור יחד ''צבא''.

אם תכלית זו לא היתה לנגד עיניהם, אוי ואבוי, כמה נורא היה לחזות בכל אחד מהחיילות מתרברב בחשיבותו העצמית, ובונה במה לעצמו. אבל לא ככה בונים מדינה.

רוצים ליצור אחדות בעם? מייחלים שכולם יחיו בשלום אחד עם השני, במקום לגרום נזק הדדי על כל צעד ושעל?

שאלה זו גם נוגעת לכל אדם בחייו הפרטיים; לחיות עם השכנים, החברים, בן\בת הזוג, ושאר קרובי המשפחה.

אם כן איך חיים בשלום עם כולם...? כשיש מטרה הדדית, היא המאחדת. היא תגרום שגם אם לא הסכמתי עם פרט זה או אחר של זולתי, אך יש דבר חשוב ונעלה יותר ששנינו חותרים יחדיו להשיג, וממילא צריך לאחד שורות ולא להלחם.

ואולי זה נשמע אירוני, אבל המטרה ההדדית יכולה להיות גם השלום עצמו, עצם זה שנוכל להשתלב יחד בלי להלחם, זה כבר בסיס נפלא לשיתוף פעולה (כשכל הצדדים רוצים את זאת, כמובן).

זהו סוד ה''שלום'' הקיים במרומים, שם יודעים ברואי מעלה שלכולם מטרה אחת נעלית, לשרת את מטרת בריאתם, להביא שלום ושלימות לעולם, ותו לא.

הלואי וגם אנו – בחיינו הפרטיים, בחיינו הציבוריים – הלואי והיינו לומדים את הסוד הזה של שלום שבמרומים, ואז היה אותו 'שלום' מגיע ושורה גם עלינו וגם על כל ישראל.

וגם יש סיום מוצלח למאמר זה: ''ואמרו אמן!''.