רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תובנות מהחיים

בגלל הסיפור הזה, אני כאן

י״ב בכסלו ה׳תש״פ י״ב בכסלו ה׳תש״פ 10/12/2019 | מאת הרב הדר מרגולין

לאחרונה התוודעתי לסיפור הגעתם המופלא ובעל הלקח הרב של סבי וסבתי לארץ ישראל.

כשנפטרה אמי שושנה רחל מרגולין ע"ה, ישבנו – אנו בני המשפחה – 'שבעה'. תוך כדי ה'שבעה' דובר, מטבע הדברים, אודות מאורעות ושורשי המשפחה, ושמענו מאבי שיחיה אודות אופן הצלתם והגעתם ארצה של הוריו.

 

***

 

סבי, ר' צבי זונדל מרגולין, נישא לסבתי מרת חנה, בליטא בשנת תרפ''ז (1927). שנים רבות הם ציפו להפקד בילדים – ולא זכו לכך.

תחילה, הם דרשו ברופאים בליטא. משלא מצאו להם הרופאים שום מזור ותרופה, הם נסעו מליטא לרוסיה, לעיר הבירה מוסקבה, שם קיוו להיעזר בפרופסורים. אך גם משם לא צמחה ישועה.

כעבור זמן, הם נסעו לברלין שבגרמניה – שם היה המרכז הרפואי המתקדם ביותר בעולם (אינני יודע פרטים אודות נסיעה זו, אלא שיד הדמיון מניחה שלא היתה הפרוטה מצויה בכיסם, שכן יהדות ליטא בכללותה היתה ענייה מאוד. נסיעה זו בודאי עלתה להם דמים מרובים, וכל אחד יכול להבין עד כמה גדולה היתה השקעה זו, וכמה מאמצים הושקעו כדי לספק את כמיהתם לילדים).

אך גם בברלין לא מצאו את אשר בקשה נפשם, והם שבו לליטא במפח נפש

אך גם בברלין לא מצאו את אשר בקשה נפשם, והם שבו לליטא במפח נפש.

היה לסבא שלי חבר שהיה חסיד, ובראותו את המצב הוא הציע ואמר: הלא יש כאן אדמו''ר (רבי חסידי) שאומרים עליו שהוא מחולל מופתים, מדוע שלא תלך אל האדמו''ר.

השיב הסבא: מה לי ולאדמו''רים, אין זו דרכי ולא כך חונכתי, אני למדתי בישיבות ליטא (אצל ר' ברוך בער בקמניץ), מה פתאום שאלך אל רבי חסידי. כך השיב, ולא הלך.

אלא, שהבעיה עצמה לא באה על תיקונה, ועבר זמן ועדיין לא נושע. אחרי כשנתיים הפציר בו שוב החסיד הנ''ל, באומרו: הלא כה הרבה כסף השקעת ברופאים ופרופסורים, ולא יצא מזה כלום... מה איכפת לך ללכת לרבי?

לבסוף נעתר סבי, כי אכן לא היה לו מה להפסיד, והוא הלך לביתו של הרבי. הוא תיאר בית הזועק עניות ודלות. הרבי ישב בחדר שכולו היה מלא ספרים, על יד שולחן רעוע.

כשנכנס סבא – כבדו הרבי לשבת, וכשסיפר את מטרת בואו – אמר לו הרבי: הרי ספר לפניך על השולחן, פתח אותו.

הסבא פתח את הספר, וראה שהוא חומש. אמר לו הרבי: איפה שפתחת – שם תקרא.

והוא קרא, במקום שזה נפתח: "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול".

עצור, אמר לו הרבי. קרא רש''י.

והוא קרא ברש''י: "לך לך – להנאתך ולטובתך. ושם אעשך לגוי גדול, כאן אי אתה זוכה לבנים".

אמר הרבי: זהו, סגור את הספר, זו התשובה שלך. כדוגמת אברהם אבינו בפסוק הזה, כך גם אתה אינך זוכה לבנים בחוץ לארץ. אם רצונך בבנים – עליך להגיע לארץ ישראל, ורק שם תזכה.

החליט הסבא שהוא אכן ימלא אחר הוראה זו, ויעבור לגור בארץ ישראל. אלא, שזו לא היתה משימה פשוטה כלל ועיקר. באותם זמנים שלטו הבריטים בארץ הקודש, ולא נתנו סרטיפיקטים לכניסה לכל דורש.

היה לסבא שלי דוד עשיר באמריקה. אותו דוד הפקיד על שמו של הסבא חמישים אלף דולר (סכום עצום באותם ימים!) בבנק אנגלו-פלסטינה. על סמך זה, הציג הסבא את עצמו כמשקיע זר, והרשות ניתנה לו לבוא ארצה.

בדורנו, אין לנו בכלל מושג מה היה פעם כרוך במילים התמימות 'לנסוע לארץ ישראל'

הוא הגיע ארצה בגפו בשנת תרצ''ו (אחר 9 שנות נישואין). עצם הנסיעה ארצה גם היתה מלווה קשיים וטלטולים רבים, נסיעה ביבשה עד יוון, ואח"כ הפלגה בים עד הגיעו לארץ.

אחר ששהה שנה בארץ והיתה לו דירה שכורה, הוא שלח להביא את סבתי מליטא, והיא הגיעה ארצה בשנת תרצ''ז.

בשנת תרצ''ח (אחר 11 שנות נישואין), הם נושעו: נולדה להם בת, אשר נקרא שמה בישראל (כראוי לנסיבות המאורע) "בת ציון". ושנה לאחר מכן, בשנת תרצ''ט, נולד להם בן וקראו את שמו "מיכאל משה" – הלא הוא אבי מורי.

אחר מספר שנים נולדה להם בת נוספת, ונקרא שמה "ברכה", אלה שלשת הילדים להם הם זכו בארץ הקודש (בשנים שאחר כך, כאשר היה סבי שומע מישהו מתלונן על 'צער גידול בנים', היה מגיב: יש גם צער אחר, והוא הצער של אדם שאין לו בנים, שלא זכה להיפקד כלל. אני חוויתי את שניהם, ומעיד שהצער של 'אי גידול בנים' הוא הרבה יותר חמור מכל הקשיים של הצער של גידול בנים!)

כאשר סבתי נפטרה (בשנת תשנ''ב) מצאו בני המשפחה מכתבים ששפכו אור על המשך מעניין לכל אשר סופר לעיל.

סבא שלי כתב מכתבים לקרובי משפחתו אשר בליטא, ועודד אותם לעלות ארצה: מה לכם לשהות בחו''ל, ארץ ישראל היא ארץ זבת חלב ודבש, עזבו נא את כל מה ששם ובואו לארץ הקודש!

הם השיבו, שאכן הם מעוניינים בכך, ואף יעשו מה שנחוץ כדי להגשים את החלום הזה. אלא, שיש להם בתים ועסקים בחו''ל, והם רוצים קודם לסיים את העסקים, ואז ימכרו את הבתים – ויעלו.

כולנו יודעים, ש'לסיים את העסקים' לפעמים לוקח הרבה מאוד זמן... וטרם שהם הספיקו להגשים את החלום הזה, עלה היטלר ימ''ש לשלטון, ופרצה המלחמה. ולא נשאר שריד לכל המשפחה הענפה, מלבד סבי וסבתי.

 

 

***

 

 

 כשנביט לאחור על המאורעות - במבט שאפשר להבינו כראוי רק אחרי שנים רבות, מתגלה שהיה זה לטובתו, שלא היו לו ילדים בליטא! כי רק בעקבות זאת הוא זכה להינצל ולחיות.

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן